בשבוע שעבר הסתיימה עונה של "לעוף על המיליון", השעשועון הראשון שפותח בישראל לאחר שנים בהן גופי השידור נתמכו על-ידי פורמטים משגשגים מהעולם. האם ההרפתקה אליה יצא ערוץ 10 בהשקעה בפיתוח שעשועון מקורי הייתה כדאית - והאם היא עדיפה מאשר לרכוש פורמט פריים-טיים מצליח שפותח במדינה אחרת וזכה להצלחה?
"לעוף על המיליון" פותח בחברת ההפקה "יולי אוגוסט" בהזמנה ובהשקעה מאסיבית של ערוץ 10. לפי גורמים בתעשייה, עלות הפיתוח של הפורמט עמדה על כ-300 אלף דולר.
"לפני יותר משנה וחצי פנו אליי מהערוץ ואמרו שמחפשים שעשועון פריים-טיים", מספרת ל"גלובס" ליסה שילוח-עוזרד, מבעלי החברה.
לדברי אילנית סימן טוב, מנהלת הפיתוח של ערוץ 10, ההחלטה לצאת לפיתוח הגיעה לאחר ניסיון של חיפוש אחר פורמט פנוי ומוצלח בפסטיבל מיפ בקאן, ניסיון שעלה בתוהו.
"שעשועונים הם משהו שבהיסטוריה של ערוץ 10 לא ממש היה", מסבירה סימן טוב ל"גלובס", "ההבנה הגורפת הייתה שיש שעשועונים בעולם, ויש גל נוסף עכשיו של הצלחה בז'אנר, אבל לא מצאנו שעשועון שבאמת תואם את ה-DNA של הקהל שלנו, שהוא בעיקרו אפסקייל תוך שאיפה לקהל רחב יותר ולייצר מספיק מספרים. לא מצאנו שעשועון שענה על ההגדרה ויצאנו לפיתוח של זה".
לדברי סימן טוב, ז'אנר השעשועון הוא הקשה ביותר לפיתוח.
- ובכל זאת, למה הוחלט ללכת על זה, במיוחד בערוץ 10, שמצבו בעייתי?
"זה עניין של סיכון וסיכוי. אם אתה לוקח סיכון, אז העולם נפתח בפניך, וזה מה שקורה כרגע, ואנחנו שומעים שיש התעניינות פנומנלית. עניין נוסף הוא שזה פורמט שלך. מעבר לזה, שעשועונים יכולים לרוץ במשך זמן רב מאוד, וזה יעיל מהבחינה הזו. מהצד השני יש כמובן את הכסף והאנרגיה שמושקעת בזה".
ואכן, תהליך ההשקעה בפיתוח שעשועון הוא מורכב. הפנייה לחברת "יולי אוגוסט" הייתה לאור הצלחת "אחד נגד 100" שהחברה מפיקה לזכיינית ערוץ 2 רשת ולאור העובדה שהחברה הצליחה להרים בזמן קצר בעבור 10 את "ראש בקיר".
"ההשקעה המרכזית הייתה של ערוץ 10", מספרת שילוח-עוזרד, "עם השקעה מסוימת שלנו. לאורך כל תקופת הפיתוח הוחלט על דיאלוג, והחלטנו שהולכים לפיילוט, ויש נקודות ביניים להערכה מחדש".
"זו ריצת משוכות"
תהליך הפיתוח הוא מורכב וכולל מספר שלבים, כאשר בכל אחד מהם יכול התהליך להיעצר. בדר- כלל לשעשועונים - בניגוד לתוכניות דרמה למשל - יש מספר טסטים של הליך המשחק, ולאחריהם מגיע פיילוט אחר פיילוט. כמו בכל ניסיון, הוא גם עשוי להיכשל. כך רשת עצרה הליך פיתוח של שעשועון שנקרא "הטיסה", וערוץ 10 השקיע שנים בשעשועון "הקופה", ואחרי תהליך של מאות אלפי דולרים כל אחד מהם לא הגיע לשידור.
לדברי שילוח-עוזרד, "בארץ, בניגוד לחו"ל, יש תקציב פיתוח שנתי וחלוקה מסודרת של הכסף למהלך השנה. עוד לומדים כאן את העסק. כשפיתחנו את השעשועון 'פריים' (שנמכר למספר מדינות מבלי שהופק לישראל - ל.א), בהשקעה עצמאית התחלנו תהליך, עצרנו ושאלנו איך אנחנו מציגים את זה לעולם, והחלטנו להפיק טריילר שמדמה עונה. זו ריצת משוכות".
עלות הפיתוח של שעשועון כוללת צוות טכני של עורך ועורך ראשי, מספר יועצים ואנשי פיתוח, "הרבה מאוד סימולציות, חלקן במשרדים כדי לבדוק, והבאנו סטטיסטים כדי לראות איך המשחק זורם", מפרטת שילוח, "צילמנו טסט מלא ושני פיילוטים מלאים עם תפאורה מלאה. לא היינו בונים תפאורה מלאה אם הם לא היינו משוכנעים שיש פה פורמט טוב, ושבועיים אחרי זה יצאנו לצלם את העונה".
צריך לזכור כי כל תהליך הפיתוח ומאות אלפי הדולרים אינו כולל את מחיר הפקת העונה. 11 הפרקים שהוזמנו עלו בין 60 ל-100 אלף דולר כל אחד. מעבר לזה, אסור לשכוח שאנחנו מדברים כאן על ערוץ 10 - גוף שידור שלמרות שלעוף על המיליון הוא השעשועון המצליח בתולדותיו, אינו יכול להגיע להישגי צפייה שבאמת יכסו השקעה כזו, בטח לא בעונה הראשונה.
לפי מידע שהגיע ל"גלובס", ערוץ 10 אכן לא כיסה את השקעתו, אך הוא צפוי לעשות זאת ב-20 הפרקים שכבר הוזמנו לעונה הבאה.
את הכסף הגדול, עם זאת, מקווים בערוץ להביא מהמכירות בחו"ל. בלי מהלך זה, נדמה, כל זה לא היה שווה.
"בשוק הבינלאומי מספרים הם עניין יחסי. בערכים אמריקנים, 12.2% ממוצע בעונה, זה מדהים. מול ערוץ 2 זה נתפס אחרת", אומרת שילוח-עוזרד, "זה לא השיקול המרכזי כאן. 'יולי אוגוסט' היו פרטנרים מצוינים לפורמט הזה. עצם העובדה שהעלינו את הרצועה ב-75% מראה שהצלחנו. לאור התגובות בשוק הבינלאומי וההתעניינות הרבה, יש לי תחושה שההשקעה תחזור. מנקודת מבטי, הרווח ההפקתי הוא לא הצדקה מספקת. השאיפה היא לייצר משהו עם חיים ארוכים בשוק גדול ומגוון ולייצר פורמט שאתה מרגיש שיש לו אפיל רחב".
הזכיינית ראתה מעט כסף מ"הכספת"
"לעוף על המיליון" הוא כמובן לא הפורמט הישראלי הראשון של שעשועון שיצא לחו"ל והצליח. ראשון לעשות זאת היה ארז טל עם "הכספת" לפני למעלה מעשור. השעשועון ההוא נמכר ל-17 מדינות ולזכיינים הישראלים נפתח אז התיאבון.
קשת של אז לא הבינה עדיין את הפוטנציאל הגלום בהשקעה בפורמט ישראלי ייחודי, ולכן הנתח שהגיע לטל, יוצר הפורמט, אחרי עורכי הדין, המפיצים והזכיין, היה יחסית גדול.
היום גופי השידור הישראלים, שמבינים שבלעדיהם לא תוכל אף חברת הפקה לעשות את זה לבדה, יבקשו לעצמם 50%-90% מזכויות הפורמט.
במקרה של "לעוף על המיליון", כך נודע ל"גלובס", מדובר על כמחצית מהזכויות שערוץ 10 דרש לעצמו, ככל הנראה על מנת לעודד מפיקים בשוק לפתח יחד איתו פורמטים חדשים.
את הכסף האמיתי ראה טל מהכספת בזכות שידורה ב-ITV הבריטית. שם רצה "הכספת" במשך 3 עונות, וטל תוגמל כיוצר הפורמט על כל שידור של פרק.
לדברי אבי ארמוזה, שמשווק את הפורמט באמצעות "ארמוזה פורמטס", "יכולים להרגיש את השוק ואת ההתעניינות ש'לעוף על המיליון' מעורר".
- מהאופן שבו אתה רואה את הליך המכירה לפי שעה, האם שווה לערוץ ישראלי ללכת על פיתוח של שעשועון מקורי?
"אנחנו רואים את המאמץ. כשהולכים להליך פיתוח, צריך לקחת בחשבון שאתה גם נכשל. השאלה אם במקום בו אתה מצליח, זה נותן תשואה. אני יודע ש'לעוף עם המיליון' יכול להתחרות עם פורמטים מהשורה הראשונה. פורמט נבחן גם בהשוואה למה שקיים בעולם. 'יולי אוגוסט' יצרו מוצר מהשורה הראשונה, וכעת חובת ההוכחה היא עלינו. אנחנו מעודדים את ההפקות וצריכים להוכיח, ומקווים שהתוצאות במיפ יראו לערוץ 10 שהוא לא טעה".
מכירת האופציות היא השלב הראשון, כאשר חברות ההפקה בעולם או גופי השידור רוכשים אופציה להפקה. כל אופציה כזו שווה כעשרת אלפים דולר. רק כשהפורמט מופק, הוא מתחיל להניב. לצורך ההשוואה, יוצרי "מונית הכסף" או "אחד נגד 100" קיבלו רק מהמשדרים בישראל בין חצי מיליון למיליון דולר.
"שלב האופציות הוא לא כסף גדול, אבל הוא יכול להחזיר הוצאות", אומר ארמוזה, "כשזה מגיע להפקה נכנס מרכיב המכפלה, והיא יוצרת את הכסף המשמעותי. בשעשועון אתה יכול להגיע לעשרות פרקים, אם הוא תופס, ואתה מקבל נתח משידור כל פרק".
- מה חייב שיהיה בפורמט כדי שיימכר?
"הוא צריך להיות עדכני, שיהיה בו פטנט - מרכיב של חדשנות. צריך לדעת שזה אף פעם לא דבר אחד. זה המוזיקה, התפאורה ההנחיה ורקורד ההצלחה בשידור".
- האם ההנחה שהכסף שיכסה את ההשקעה יגיע מחו"ל, מספיקה כדי לצאת לפיתוח כזה, או שבראש ובראשונה ההכנסה תגיע מישראל?
"יש פה מרכיב משלים שלא מתנגש במהלך העסקים הרגיל של הזכייניות, שכולל שידור ופיתוח תוכן. אני אומר להן: 'שתפו פעולה עם יוצרים ותכניסו את זה לסל השיקולים שלכם'. זה יכול לייצר הכנסות נוספות. ההכנסה בארץ תמיד תהיה מוגבלת, ופה יש הזדמנות להיכנס לשוק הבינלאומי"
"זה הפוך מחיסכון", אומרת שילוח-עוזרד, "הרבה יותר זול לקנות פורמט או אופציה ולעשות לו הליך גיור. כשאתה מתחיל לפתח פורמט, אתה פותח מעבדת ניסויים. יש פה עניין של אתגר".
סמנכ"ל התוכן של זכיינית ערוץ 2 רשת, אילן דה פריס, שוקד אף הוא בימים אלה על פיתוח של פורמט חדש, ייחודי לזכיינית. זאת למרות שרשת החליטה ללכת על בטוח יותר והיא מעלה את להיט השעשועונים "הוליווד סקוורס" - "חכמים בריבוע".
"זה לא בא האחד על חשבון השני", הוא אומר, "לעיתים נופלות ומגיעות הצעות והתפתחויות שמצביעות על כך ששווה לפתח לבד, ולעיתים זה לא קורה בתקופות מסוימות. להתחרות בשוק עם שעשועונים מקוריים זה קשה מאוד. אז אם מישהו מצליח, אחד מתוך עשרות הצעות שמתגלגלות, זה טוב ומבורך".
לדברי דה פריס, "בעיקר בשנתיים האחרונות חל שינוי בפתיחות בעולם בשווקים במוצרים ממדינות קטנות, בוודאי כמו ישראל. השינוי בשווקים והפתיחות בישראל הם הרבה בגלל שהפורמטים מחו"ל מאוד שוכללו בישראל, זה יוצר תנופה חדשה שמצביעה שאולי שווה יותר לפתח שעשועון מקורי".
- ובכל זאת, החלטתם ללכת על המוכר והידוע.
"מכיוון שזה הצליח בקיץ יפה, החלטנו לקחת את הפורמט ולעשות עוד מספר פרקים, הציבור אוהב את זה. אי-אפשר להסתכל על זה אחד לאחד".
המספרים של "לעוף על המיליון"
עלות הפיתוח: 300 אלף דולר
השקעה: 60-100 אלף דולר לפרק
מספר פרקים: 11 פרקים
ממוצע רייטינג: 12.2%
חשיפה: 450 אלף צופים