גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טבעו של הפער ברווחי טבע

איזה רווח חשוב יותר - הרווח החשבונאי או ה-Non GAAP, מה מקור הפער בין סעיפים אלה אצל טבע, ואיך זה קשור לרכישות שהיא מבצעת

בשנת 2010 הרוויחה טבע 3.3 מיליארד דולר, אבל זה הרווח על-פי הדוחות החשבונאיים. בצמוד לדוחות האלה מפרסמת טבע דוחות Non-GAAP, שאינם על-פי הכללים החשבונאיים, ואמורים להערכת הנהלת החברה להסביר טוב יותר את המגמות של העסק. בדוח הזה, הרווח של טבע עלה ל-4.1 מיליארד דולר.

זה כמובן לא רק אצל טבע. הדוחות החשבונאיים של החברות הנסחרות בבורסה האמריקנית כבר מזמן פינו את מרכז הבמה לטובת דוחות ה-Non-GAAP, שאמנם מתבססים על הדוחות החשבונאיים אבל מנטרלים מהם סעיפים (בעיקר הוצאות) חד-פעמיים - הוצאות שאינן משפיעות על המגמות של העסק ושאין בהן כדי להשפיע על הערכת החברה.

לכאורה, זה נהדר. זה הרי בדיוק מה שהמשקיעים רוצים לקבל. אין להם צורך בדוחות שעמוסים בשורות לא רלוונטיות, הם רוצים לקבל את העיקר. הבעיה היא שזה דוח גמיש - אין כללים ברורים ומחייבים כיצד להציג אותו, ואיזה מהסעיפים/הוצאות בדוח זה לנטרל ביחס לדוח החשבונאי. מעבר לכך, הדוח הזה לא מבוקר או מפוקח.

ובכל זאת, זה הדוח הנחשב. זה הדוח שהאנליסטים מתיישרים לפיו, וזה הדוח שמשפיע על מחיר המניה לטוב ולרע (לצד פרמטרים נוספים, לרבות תחזיות החברה להמשך).

הדוח Non-GAAP מתבסס כאמור על הדוח החשבונאי. החברות נוהגות לספק למשקיעים דוח התאמה המציג את ההתאמות מהרווח החשבונאי לרווח שלא על-פי כללי החשבונאות. אחד מהסעיפים המשמעותיים בדוח ההתאמה הוא "הפחתה של נכסים לא מוחשיים שנוצרו במקביל לרכישת חברות (Amortization of purchased intangible assets)". כשחברות רוכשות חברות אחרות, הן מייחסות את תמורת הרכישה לנכסים של הנרכשת. בשלב ראשון מדובר בנכסים מוחשיים (רכוש קבוע, מלאי), ובשלב הבא לנכסים לא מוחשיים שקיימים בנרכשת ולא מקבלים ביטוי בדוחות שלה. הייחוס הזה לנכסים צף בדוחות של הרוכשת.

הוצאה "לא מוחשית"

כאשר חברת טבע רכשה את רציופארם באוגוסט 2010, היא ייחסה בשלב הראשון את התמורה בסך 5.1 מיליארד דולר לנכסים המוחשיים (מלאי, רכוש קבוע, נכסים לא שוטפים ועוד), ולאחר מכן לנכסים לא מוחשיים - זכויות במוצרים קיימים; מו"פ בתהליך (מו"פ של מוצרים שעדיין לא הושלמו, שהוא סוג של נכס לא מוחשי); ומוניטין שהוא גם נכס לא מוחשי המחושב מתמטית כשארית - כל מה שלא ניתן היה לייחס לנכסים המוחשיים והלא-מוחשיים האחרים.

מתוך תמורת הרכישה בהיקף של 5.1 מיליארד דולר, עיקר הייחוס הוא לנכסים לא מוחשיים (לרבות מוניטין). בעוד ההקצאה לנכסים המוחשיים הבולטים הייתה: לנכסים שוטפים סך של 1.2 מיליארד דולר ולרכוש קבוע 370 מיליון דולר, לנכסים הלא מוחשיים יוחסה רוב התמורה - כ-1.7 מיליארד דולר לזכויות בגין מוצרים קיימים; כ-500 מיליון דולר יוחסו למו"פ בתהליך; וכ-2.75 מיליארד דולר למוניטין. כל המספרים הללו נרשמים בדוחות החברה הרוכשת במקביל לרכישה.

אבל הטיפול החשבונאי בהמשך (לאחר הרכישה) שונה מסעיף לסעיף. מוניטין לא מופחת על פני זמן, כלומר לא נרשמת הפחתה שוטפת בגינו, בעוד שיתר הנכסים הלא-מוחשיים מופחתים על פני אורך החיים שלהם. הזכויות בגין המוצרים שהיו ברציופארם מופחתות בכל תקופה (בהתאם לאורך החיים שלהם), ומתווספות להוצאות ההפחתה בגין הרכישות הקודמות שעשתה טבע (ושבהן היה ייחוס לנכסים לא-מוחשיים). בשנת 2010 הפחיתה טבע מהרכוש הלא מוחשי הזה כ-500 מיליון דולר - הוצאה חשבונאית שאינה מופיעה בדוח Non-GAAP. טבע, בדומה לחברות האחרות הנסחרות בוול-סטריט, טוענת שלא מדובר בהוצאה שיש לה השלכה על הערך של החברה. זו הוצאה ש"נולדה" בעת רכישת חברות, ואין בהפחתת הסכום שיוחס לנכסים הלא מוחשיים כדי לבטא קשר לתפעול השוטף של הפירמה ולשוויה.

יש בזה משהו. אחרי הכול, אם לצורך העניין נפחית מיד עם הרכישה את כל הייחוס לנכסים לא מוחשיים, לא יהיו הפחתות בעתיד ומצבה של החברה מבחינה כלכלית לא השתנה. חשבונאית, היא אמנם תרשום הוצאה חד-פעמית גדולה עם הרכישה והונה יתכווץ, אבל מבחינה עסקית, תפעולית, כלכלית, תזרימית - לא קרה דבר. הסכום הזה מסביר את רוב הפער בין הרווח על-פי כללי חשבונאות - 3.3 מיליארד דולר, לרווח בדוח ה-Non-GAAP - 4.1 מיליארד דולר.

הפחתות נוספות

באותו אופן יש להפחית גם את המו"פ בתהליך. הרי מדובר על נכס לא מוחשי, אבל סכום ההפחתה של אותו נכס לא מוחשי בדוח ההתאמה (מהחשבונאי ללא-חשבונאי) נמוך במיוחד, כנראה מכיוון שהמו"פ בתהליך אינו בעל אורך חיים ברור. על-פי התקינה החשבונאית, אין להפחית נכסים שאורך חייהם אינו ברור. כך, ברכישה של רציופארם נזקף מו"פ בתהליך בסכום של 500 מיליון דלר, אבל מהסיבה שאורך חייו לא ברור, הוא לא הופחת בדוחות החשבונאיים (ולכן אין מה לתאם בדוח ההתאמה לדוחות לא חשבונאיים).

סעיפים משמעותיים נוספים בדוח ההתאמה של טבע הם: הוצאות בגין רכישה ורה-ארגון. הכוונה היא לתהליך ההתייעלות שטבע מיישמת במקביל לרכישת פעילויות (סגירת מפעלים, פיטורים ועוד). ההוצאות האלה הן לא הוצאות תפעוליות במובן הרגיל - טבע לא הוציאה אותן במטרה למכור את המוצרים. כלומר, אלה לא הוצאות שמשרתות את המכירות, אלא הוצאות חד-פעמיות, לא תפעוליות, שאין להן קשר לעסק ולמגמות של העסק. בשנת 2010 הסתכמו הוצאות אלה בכ-284 מיליון דולר.

סעיף נוסף הוא הוצאות בגין בלאי של נכסים. ההוצאות בסעיף זה הסתכמו אשתקד בכ-124 מיליון דולר, והן נוטרלו בדוח ההתאמה.

בנוסף, נטרלה טבע בדוח ההתאמה סעיף שנקרא Inventory step-up, בסך של 107 מיליון דולר. על סעיף זה ונוספים - בשבועות הקרובים.

ביאור כספי

דוחות Non-GAAP:

ראשי התיבות GAAP מייצגים את כללי החשבונאות המקובלים (Generally Accepted Accounting Principles). דוח ה-NON-GAAP אינו מחויב לכללים אלה, ומנטרל הוצאות חד-פעמיות, בדרך-כלל תגמולים לעובדים, הפחתות של נכסים לא מוחשיים והוצאות שקשורות לרכישות ורה-ארגון

הכותב הוא מרצה לחשבונאות וניתוח דוחות כספיים. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

עוד כתבות

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן