חברת בזק ומינהל מקרקעי ישראל לא יצטרכו לשלם פיצויים לפולשים שיפנו את הקרקע שבזק חכרה מהמינהל באור-יהודה - כך נקבע בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שביטל פסק דין של בית משפט השלום מ-2008, שקבע כי על בזק והמינהל לשלם לפולשים פיצויים בסך 400 אלף שקל על פינוי הנכס אליו פלשו.
הקרקע באור-יהודה, במתחם שידוע כמעברת סקיה לשעבר, הועברה לבזק ב-1984 בחכירה מתחדשת, וב-2004 השיבה בזק את הקרקע למינהל.
לפני 10 שנים הגישו בזק והמינהל תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי וסילוק ידם של הפולשים לקרקע, ברכה מנשה, בעלה המנוח ואחיו משה מנשה. בתביעה מתואר כיצד ב-1995 החלו השלושה לבצע עבודות בנייה בתחום הקרקע, ללא כל זכות שבדין ותוך הפרת זכויותיהם של בזק והמינהל בקרקע.
בגלל שבזק והמינהל מגדירים את משפחת מנשה כפולשת, הם עתרו לפינויה. לטענת גברת מנשה, היא מחזיקה בנכס בהמשך להחזקתו של בעלה המנוח בנכס מאז תחילת שנות ה-70, ולכן אין מקום להורות על פינויה מהשטח. בנוסף היא טענה כי כנגזרת מפינוי היא זכאית לקבל פיצוי דרך דמי פינוי, שיתבססו על שווי הקרקע או על שווי ההשקעות בקרקע.
בפסק הדין של בית משפט השלום מ-2008 נקבע כי בזק והמינהל הוכיחו את זכויות הבעלות שלהם בקרקע, וכי המינהל זכאי לתבוע את השבת הקרקע התפוסה ממי שמחזיקים בה שלא כדין.
בנוסף נקבע כי משפחת מנשה לא קיבלה רשות לתפוס חזקה בקרקע ולא קיבלה רשות להקים עליה מבנים, אותם בנתה שלא כדין וללא היתר בנייה.
באותו פסק הדין, כאמור, נקבע כי על משפחת מנשה לפנות את הקרקע, אבל היות שבמשך שנים רבות נקטו בזק והמינהל בגישת "שב ואל תעשה", והיות שכבר עברו כ-30 שנה מאז נכנסה משפחת מנשה לקרקע, היא זכאית לפיצוי. הסכום נקבע על 400 אלף שקל, כאמור.
על פסק דין זה ערערו בזק והמינהל לבית המשפט המחוזי, בטענה כי לא היה מקום לקבוע כי התנאי לפינוי הוא תשלום פיצויים.
בית המשפט המחוזי הדגיש כי משפחת מנשה פלשה לקרקע ובנתה בה מבנים, ואף הוגש כתב אישום בעניין הבנייה. לכן נקבע כי הצדק מחייב שלא להעניק פיצוי.
המינהל יוצג באמצעות עו"ד צילי עקיבא ממשרד אילן שרקון.