חוסר הוודאות סביב עתידה של חברת ארזים נותר לוט בערפל - חמש וחצי שעות ארך השבוע הדיון באולמו של השופט איתן אורנשטיין בעניין בקשת פירוק חברת הנדל"ן - בעל השליטה,מאיר גורביץ', מתנגד כמובן לפירוק החברה וגם לנסיונות להגיע להסדר חוב. "לא ביקשתי הסדר נושים. לארזים יש מספיק משאבים לעמוד בהתחייבויות כלפי הנושים ולכן אין צורך בתרומה או בהתחייבות של בעלי השליטה. יתרה מזו, החברה יכולה לעמוד במצב שלה כיום בתשלומים, במועדים. נכון שיש תחזיות ואנו מקווים לטוב", אמר.
בתחילת השנה, לאחר שארזים הגיעה להסכמה על מתווה להסדר חוב עם מחזיקי שלוש סדרות האג"ח שהנפיקה, שלח גורביץ', מכתב לדירקטוריון ובו התנגדות להסדר המוצע. "תזרימי המזומנים הצפויים מלמדים שכל שינוי בשערי המט"ח, הריבית והאינפלציה ,עלול להביא לכך שהחברה לא תוכל לשרת את התחייבויותיה על פי ההסדר, וזאת כבר בשנים הקרובות", כתב גורביץ', המשמש כמנכ"ל ויו"ר ארזים.
ארזים, הפעילה בתחום הנדל"ן המניב באנגליה וגרמניה, נקלעה למשבר קשה והיא נושאת גירעון של 131 מיליון שקל בהון העצמי והיקף התחייבויותיה ענק של 1.6 מיליארד שקל, מתוכם כ-350 מיליון שקל למחזיקי האג"ח. בעקבות איום בפירוק החברה הגיעו ארזים ומחזיקי האג"ח למתווה שאותו דחה כאמור גורביץ' עצמו, בטענה שהוא "מרע את מצבה של החברה לעומת המצב טרום ההסדר, באופן שאני מתקשה להאמין כי ביכולתה לעמוד בהסדר עד תום".
את מחזיקי האג"ח ייצגו בביה"מ עוה"ד רענן קליר, אלון בנימיני ועופר שפירא. ארזים הציגה לאורך כל התקופה הארוכה של הדיונים על הסדר חוב וגם בדוחותיה הכספיים מצג לפיו תזרים המזומנים העתידי צפוי לכסות את היקף ההתחייבויות. אלי לביא, סמנכ"ל בארזים, אמר בדיון כי "ביקשנו הסדר חוב משתי סיבות: האחת כי רצינו לבוא לקראת הנושים העיקריים שלנו (אג"ח ד' ואג"ח ב' שנגררו לסיפור). הם רצו לקבל תחושה נוחה שיקבלו את הכסף בוודאות. סיבה שניה כי היה איום מוחשי - שאם לא נגיע להסדר הם ינקטו בהליך פירוק".