אין דרך נעימה לבטא את זה: בית"ר ירושלים, עד לפני שנתיים וחצי אימפריה שסגרה שתי אליפויות רצופות בליגת העל והופיעה במוקדמות הצ'מפיונס ליג - נמצאת בעיצומו של אחד המשברים הקשים ביותר בתולדותיה. אין בבית"ר כסף, אין בעל בית, האוהדים הפנו את הגב לקבוצה, וגם על הדשא העניינים נראים בכי רע - כשירידת ליגה כבר פתאום לא נראית כמו תסריט אימים לא ריאלי.
אם צריך לשים את האצבע על סיבה אחת מרכזית למצב הזה, אז המשבר הגדול של בית"ר נולד בעיקר בגלל הקוטביות הכלכלית האדירה שאפיינה אותה בשנים האחרונות: כמעט בין-לילה היא עברה ממצב של עושר מופלג ומאות מיליוני שקלים שהוזרמו על-ידי ארקדי גאידמק, למצב שאותו גאידמק ממשיך להיות בעלי המועדון, אבל מסרב להזרים לו אפילו שקל אחד.
"במצב הנוכחי, בלי שיגיע משקיע, זה פשוט בלתי אפשרי להמשיך לאורך זמן", סיפר בשבוע שעבר איציק קורנפיין, יו"ר המועדון ומיופה הכוח של גאידמק להחליט כל החלטה בבית"ר. "אי אפשר להמשיך להתבסס על מכירת שחקנים לנצח". ואכן, למרות שהקבוצה נפרדה העונה מכוכבים כמו ברק יצחקי, טוטו תמוז, עידן ורד, דריו פרננדז וכריסטיאן אלברז, חסכה את עלויות שכרם והרוויחה כסף גדול על מכירת חלקם - היא עתידה לסיים את 2010/11 עם גרעון תקציבי. מבט מהיר בספרי החשבונות של המועדון מגלה כי 15 מיליון שקל ייכנסו לקופתה עד סוף העונה כהכנסות טבעיות. 14 מיליון שקל נוספים יגיעו ממכירת שחקנים. גם אחרי ההכנסות האלו, יישאר חור של 3 מיליון שקל ביחס לתקציב אותו הגישה הקבוצה לבקרה בתחילת העונה (32 מיליון שקל).
ואז תגיע העונה הבאה. בהנחה ריאלית שהכנסותיה הטבעיות של בית"ר יעמדו על אותו איזור גם בעונת 2011/12, היא שוב תצטרך למכור שחקני מפתח כדי לשרוד. ההוצאות השוטפות של המועדון עומדות על כ-13 מיליון שקלים בשנה, כשאם נוסיף להן את הגירעון שנוצר מהעונה הנוכחית, נגיע ל-16 מיליון שקלים רק עבור תפעול שוטף, שכר מנהלה, כיסוי הוצאות אבטחה, תפעול מחלקת הנוער וכדומה. וכל זה לא כולל את שכר השחקנים המאסיבי. גם אם יצליח קורנפיין לגייס ספונסרים בכירים ונדיבים יחסית, כפי שעשה עם "אלדן" השנה, קשה לראות כיצד התקציב יצליח להתאזן, כשרק עלות שכרו של אבירם ברוכיאן למועדון מגיעה לכ-2.5 מיליון שקלים בשנה.
ברוכיאן הוא לא השחקן היחיד שנהנה מחוזה מפנק במיוחד, בטח ביחס לקבוצה שבעל הבית שלה לא מזרים כסף למועדון: עמית בן שושן מרוויח קרוב לחצי מיליון דולר ברוטו בעונה; אריאל הרוש, סמואל יבואה, עידן טל ותומר בן יוסף משתכרים כ-200 אלף דולר ברוטו כ"א; סטיבן כהן ומושיקו מישאלוב מרוויחים 150 אלף דולר כ"א; שכרם של כריסטיאן גונזאלס, אבי ריקן, שי חדד, קובי מויאל וחן עזריאל נע סביב 100 אלף דולר לעונה כ"א. כשחלק מהשמות האלו כבר החלו לדרוש העלאות, בבית"ר מעריכים כי המועדון ייאלץ "להמציא" למעלה מ-8 מיליון שקלים בעונה הבאה, רק כדי לשמור על הסגל הנוכחי, וזאת מבלי לחשוב בכלל על חיזוק.
המצב המורכב הזה יותיר את קורנפיין שוב מול האופציה של מכירת השחקנים החמים שלו, כשחן עזריאל (מיוצג על-ידי דודו דאהן) ואריאל הרוש (פיני זהבי) אמורים להיות ביצת הזהב שתסדר את התקציב של בית"ר לעונה הבאה.
טוטו תמוז. לא כל שנה אפשר למכור שחקנים במיליונים (צילום: חגי אהרון)
***
על אף המצב המורכב איתו מתמודד קורנפיין בשנתיים וחצי האחרונות, גם הוא עצמו אינו חף מביקורת. בירושלים מספרים כי היו"ר אמנם מחפש משקיעים, אך לא מוכן לוותר על מעמדו רב העוצמה והתפנוקים. קורנפיין הוא עובד המנהלה המרוויח ביותר בספורט הישראלי, כשעלות שכרו עומדת על כ-900 אלף שקל ברוטו בשנה (יותר מפי 2 ממקבילו במכבי חיפה, איתמר צ'יזיק). הודות לעבודתו הטובה, החליט קורנפיין להעניק לעצמו העלאה של כ-20% בשכר בעונה הבאה, על-פי החוזה שהפקיד בבקרת התקציבים לאחרונה.
עם או בלי קשר לביקורת, בשבועות האחרונים פנה קורנפיין בצורה ישירה לגאידמק והבהיר לו חד-משמעית: "תחזור להשקיע במועדון או שתוותר על השליטה בו". בסביבתו של גאידמק מספרים כי הוא מתכוון לוותר על השליטה בבית"ר, אך רוצה לדחות את הקץ עד לסיום משפטו בארץ, עניין שצפוי להתרחש רק בעוד חודשים לא מועטים.
המועמד המוביל, ונכון לעכשיו גם היחיד, להשתלט על המועדון אם וכאשר גאידמק יוותר עליו, הוא הספונסר החדש-ישן של הפועל ירושלים כדורסל, גומא אגייאר, שכזכור לפני כשנה וחצי כבר השקיע כ-4 מיליון דולר בבית"ר, על תקן מקדמה לרכישה שלא יצאה לפועל מעולם.
ארקדי, איפה אתה? (צילום: תמר מצפי)
***
אך גם אם יגיע אגייאר או רוכש אחר על סוס לבן, צפויה לו עבודה רבה, שכן המועדון עומד בפני משבר תדמיתי קשה ונמצא באחת מנקודות השפל הגדולות בתולדותיו. ממוצע הצופים בטדי עומד השנה על כ-5,500 צופים למשחק בלבד, כשבמשחקים מסוימים פחות מ-3,000 צופים הטריחו את עצמם לאצטדיון.
הקרחות ביציעים גרמו לראשי הקבוצה להוריד את מחירי הכרטיסים לקראת המשחק היום (ב') מול הפועל ת"א ל-50 שקל בלבד (במקום 80), בתקווה שזה יעורר את הקהל הכבוי. בנוסף, כל בעלי המנויים יקבלו כרטיס אחד נוסף בחינם להתמודדות.
עד כמה המצב נואש, אפשר ללמוד מהנתון הבא: במשחקים רבים מפסידה בית"ר כסף, היות והוצאות האבטחה ופתיחת השערים בטדי עולות יותר מההכנסות המגיעות ממכירות כרטיסים.
אחד המקורות העיקריים לגרעון שאיתו תסיים בית"ר את העונה היה ההנחה של קורנפיין כי הקהל הירושלמי יעמוד מאחורי המועדון: היו"ר בנה על מספר ממוצע כפול של צופים, אבל התבדה.
אוהדי בית"ר. נטשו את הספינה הטובעת (צילום: שלומי יוסף)
***
רק שהדרך הכי טובה להחזיר את הקהל לטדי היא לא הורדת מחירי הכרטיסים - אלא השגת תוצאות טובות יותר על הדשא. ובינתיים זה רחוק מלהיות המצב. בית"ר נמצאת בעיצומו של משבר מקצועי קשה שנמשך כבר שנתיים. חילופי המאמנים (שום, אמסלם, מלמיליאן וכעת רוני לוי) הסיטונאים לא מצליחים לשפר את המצב, כשכל מנג'ר שנוחת בבית וגן רושם נתוני הצלחות עלובים יותר משל קודמו.
רוני לוי, שהצליח לצבור רק 6 נקודות מתוך 18 אפשריות בתפקיד, אמנם חתום לעונה הבאה, אך בסביבתו מבהירים כי "גם הוא לא יודע מה יהיה כאן בשנה הבאה. הכל לוט בערפל וקשה לדעת מה הלאה. ברור שהקבוצה צריכה חיזוק ולמעשה יש לבנות אותה מחדש, אבל לא ברור עדיין אם יהיה אפשר להשאיר אפילו את הסגל הנוכחי". כמי שבילה את כל שנותיו כשחקן ומאמן בצמרת הליגה, לוי מתקשה להתרגל למציאות החדשה בקבוצת תחתית, ולאחר שהפנים שהמצב רע משחשב, החל להיוועץ במומחים לדבר ומנהל שיחות על בסיס יומי עם מישל דיין, שועל ותיק בקרבות תחתית.
אימון הקבוצה ביום שבת האחרון יכול אולי לשמש אלגוריה למצב המדכא של המועדון כולו. רוני לוי החליט לוותר על האסיפה הטקטית לקראת הפועל ת"א, בה רצה לעבור עם השחקנים על הטעויות שלהם ממשחק הגביע מאמצע השבוע. לוי דחה את האסיפה ליום ראשון, כשהסביר לשחקניו: "חבל לי להרוס לכם את השבת".