נשים לדירקטוריון: דרך לקידום השוקערב יום האישה הבינלאומי, צפוי בית המחוקקים בישראל לאשר בקריאה שנייה ושלישית תיקון מהותי לחוק החברות, שיביא אותנו לשינוי מהותי.
ישראל מחזקת את מעמדה כמובילה בעולם באימוץ חקיקה המחייבת מינוי נשים למועצות מנהלים, קרי דירקטוריונים של חברות ציבוריות.
המחוקק הישראלי השתכנע כי המצב הקיים בחוק החברות כפי שהוא לא השפיע מהותית על מספר הנשים החברות במועצות מנהלים, ובכך לא בא לידי ביטוי מלוא מאגר הכישרונות של הציבור. החקיקה הצפויה אינה חקיקה חברתית, אלא כזו שתביא לשיפור ברווחי החברות ומקסום התשואה.
על-פי המצב הקיים לפני השינוי, בחברה ציבורית שבמועד מינוי דח"צ כל חברי הדירקטוריון בני מין אחד, הייתה חובה למנות לדח"צ נוסף את בן המין השני. חקיקה זו הובילה בפועל למינוי כ-16% נשים למועצות מנהלים; 41% מתוכן מהוות דירקטוריות חיצוניות, כלומר, השאר הינן בנות משפחה של בעלי השליטה ו/או עובדות שכירות בחברות בפועל.
במרבית החברות יש רק אישה "תורנית" אחת, עובדה המוכיחה את הצייתנות המחויבת לחוק הקיים, ולא מעבר לזה.
ראוי להדגיש כי ב-12% מחברות תל-אביב 100 אין אף אישה בדירקטוריון. שיעור זה, של 16%, קטן מהותית משיעור הנשים המכהנות כדירקטוריות בחברות הממשלתיות, 44%, הנובע אך ורק מהחלטת הממשלה שלפיה, ייצוג הולם נדרש משמעו 50% נשים.
בפועל, הואיל ואין חיוב בחוק לגבי מינוי נשים כמנכ"ליות ויו"ר, ניתן למצוא רק נשים ספורות המכהנות בתפקידים אלה בחברות ממשלתיות. מדובר ב-3 יו"ר וב-3 מנכ"ליות בלבד.
לאחר השינוי
חוק החברות לאחר השינוי יבטיח כי בני ובנות משפחה לא יימנו יותר בספירה לעניין נוכחות שני בני המינים בעת מינוי דירקטור חיצוני, וכך על-פי החוק יבוא לידי ביטוי מורחב מלוא מאגר הכישורים, ו"ייאלצו" למנות נשים נוספות. אין בחקיקה הצפויה כדי לפגוע חלילה בבנות המשפחה. אלה ימשיכו להיות חלק חשוב, אך לא לעניין ספירת כמות הנשים.
נוסף על כך, בראשונה מצורף לחוק החברות כחלק מתיקון רחב שנערך בימים אלה (תיקון 12) קוד ייעול ממשל תאגידי, שנוסח כהמלצות "אמץ או גלה", ולפיו ממליצות הוראות הקוד כי הרכב הדירקטוריון בחברה הציבורית יגוון בהתחשב גם במגדר המועמד - נוסף לחובה לגוונו בהתחשב בידע ובניסיון.
חברה שלא תתחשב בסוגיית גוון מגדרי תיאלץ לגלות זאת, וגילוי כזה בשקיפות יעורר ללא כל ספק התנהגות שונה. בעלי השליטה שוב "ייאלצו" להתחשב בסוגיית המגדר בבחירת חברים לדירקטוריונים, כמו גם לשאר כישורי הסף שלהם.
הצעת החוק הינה פרי יוזמתי; אמנם במהדורה מוקטנת מזו שאליה שאפתי, ולפיה ייקבעו מכסות של כ-40% נשים, אך מדובר בהחלט בהישג אדיר.
ההצעה זוכה לתמיכת ראש הממשלה ושר המשפטים, מאחר שסגנית השר לענייני נשים גילה גמליאל נרתמה לעניין והובילה לדיונים משותפים עם שר המשפטים, שיצרו הסכמה מלאה שמאפשרת את חקיקת החוק בזמן הקצר ביותר.
ללא ספק, החוק יוביל לקידום נשים בארגונים בכל שרשרת ההנהלה - עד לרבדים התחתונים.
תקוותי כי חקיקת החוק, יחד עם אכיפה מסיבית המלווה בסנקציות, תביא לשילוב של כ-40% נשים בהנהלות ותאפשר לחברות ליהנות משיפור הביצועים הפיננסים, שחל רק כאשר יש מסה קריטית של נשים בדירקטוריונים - ולא בא לידי ביטוי עד כה עקב נוכחות בודדה של נשים בהנהלות.
בכל העולם כבר הבינו כי רק חקיקה תיצור שינוי אמיתי וקידום כל שוק העבודה, כולל מתן הבנה של הצורך בקידום נשים ראויות ומתן שכר הולם לנשים כאלה, וכן תוביל לחשיבה קבוצתית יעילה יותר, להבנת הלקוחות, ליצירת מקומות עבודה ידידותיים למשפחה ולהקטנת הפליית נשים בכוח העבודה.
רו"ח איריס שטרק היא שותפה מנהלת בשטרק את שטרק רו"ח, דירקטורית בחברות מובילות ומרצה בכירה.
