"השאלה ששנויה במחלוקת מבחינת מהות התיק היא מה קרה למכרות הזהב האבודים?... האם הם נגזלו על-ידי קבוצת לב לבייב ועברו לחברות אחרות אשר בשליטתו... או שהייתה התרשלות בשמירה על הרכוש" - כך אמרה שופטת המחוזי בתל-אביב, רות רונן, בדיון שנערך היום (ה') בתביעה הנגזרת שהגיש בני סינבטי, שותפו של לבייב בחברת SHG.
סינבטי הגיש את התביעה בסך 2.5 מיליארד דולר נגד SHG, שהיא בעלת זיכיונות למכרות זהב בקירגיסטאן, ונגד לבייב, לאחר שלדבריו היא נקלעה לקשיים ונוהלה ברשלנות. גם ללבייב וגם לסינבטי יש טענות הדדיות בנוגע לגורל המכרות.
השופטת רונן הבהירה לנציגיו של סינבטי כי גם אם נכונה הטענה כי לבייב העביר את המכרות לחברות אחרות, הרי שיש להוכיח את הקשר בין החברות אליהן הועברו הנכסים לבין לבייב.
"בשביל להוכיח גזל של רכוש זה יהיה קשה", אמרה רונן, והמשיכה והתייחסה לטענה השנייה בדבר התרשלות בשמירה על הרכוש, ואמרה כי טענה זו כורכת בחובה שאלות בדין הקירגיזי, דין שהיא עצמה לא בקיאה בו.
"תביעה הזויה"
השופטת רונן דחתה את בקשתו של לבייב, באמצעות עו"ד רון ברקמן, לעיכוב ההליכים. לבייב טען כי החברה לא יכלה להתנהל אחרת תחת שלטון קירגיזי מושחת, ואולם השופטת ציינה כי גם אם טענה זו נכונה - נשאלת השאלה האם בכל זאת אי-אפשר היה למנוע את העברת המכרות לצד שלישי. לדבריה, לא ניתן לקבל את הבקשה, כיוון שכלולות בו עובדות רבות שטרם הוכחו.
"אנחנו נמצאים במחזה אבסורד", אמר עו"ד ברקמן. "אפשר לראות שהתביעה הזו היא הזויה ודימיונית... יש כאן תובע שכל מה שמעניין אותו הוא הכיס העמוק של לבייב... לבייב הוא לא קוטל קנים, אבל גם אלה שקיבלו את הרכוש הם לא קוטלי קנים".
אתמול (ד') נחשף ב"גלובס" כי לבייב משך תביעה בסך 17 מיליון דולר שהגיש בלונדון נגד סינבטי בטענה להונאה, בעקבות פסיקה חלקית של הבוררת הבריטית, ממנה השתמעה אהדה לסינבטי.