גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקלון הוטבע בכל הפעילות של קצב

טוב עשו קרא וסוקולוב שלא התפשרו עם שבח, שהיתה מורידה את רף הענישה מתחת לראוי

50 דקות אחרי תחילת הקראת גזר דינו של הנשיא השמיני של מדינת ישראל, בעוד משה קצב יושב על ספסל הנאשמים ושריר לא זע בפניו המאופרים לעייפה, קם ממקומו אחד מבניו, שישב בשורה הראשונה, ירד על ברכיו למרגלות אביו ונישק את נעליו של קצב. זו הייתה מחווה פומבית, לעיני העולם כולו, זעקה ללא מילים: אנחנו עם אבא; לדברי השופטים אין בעינינו כל חשיבות.

זה היה הרגע שבו נפלה מסכת הנימוס והתקינות באולם בית המשפט המחוזי בתל-אביב. עד אותו רגע, כמו בכל הופעותיו הפומביות בהקשר לתיקו הפלילי, התעקש קצב לשמר את החזות הפיקטיבית של מעין-מכובדות. כאילו מתנהל כאן ביזנס בין אנשי חליפות וצווארון לבן. כאילו ביקש לומר לשופטים - אני, הנשיא לשעבר, אשב כאן ואכבד אתכם, ואתם תכבדו אותי. אבל הכול נעלם ברגע אחד, וקצב יצא בסדרת קריאות ביניים באולם, בעוד אב בית הדין, השופט ג'ורג' קרא, מתעקש להמשיך בטקס הקראת גזר הדין.

סנגוריו של קצב טענו בתום הדיון הבוקר (ג') כי ההתפרצות של קצב לא תואמה עמם, אך הביעו הבנה לדברים שיצאו "מדם לבו", וזאת נוכח "דברי הבלע השזורים בהכרעת הדין ובגזר הדין".

אם כך מכנים עורכי הדין את ההחלטות המוסמכות שיצאו מבית המשפט, אין מה להלין על קצב, שבא הבוקר לשבור את הכלים. אריה דרעי ביקש בזמנו למנות יועץ משפטי לממשלה מטעמו, כדי להימלט מאימת הדין; קצב, הבוקר, הסתפק במחוות סמליות של דה-לגיטימציה לפסיקת בית המשפט.

7 שנות המאסר שגזרו שופטי הרוב - ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב - על קצב הן ענישה הולמת לפשעיו של הנשיא האנס. כפי שהצליחו לחדור את ערפילי הרעש בהכרעת הדין, כך גם בגזר הדין הוכיחו השופטים כי הם מסוגלים להתעלם מהדיון הציבורי והתקשורתי - אותו דיון שנגדו הם מתקוממים - ולהגיע למסקנות המשפטיות הראויות.

גזר הדין של שופטי הרוב מאזן כראוי בין שיקולי ההחמרה לבין הבאים להקל. למרבה הצער, אי-אפשר לומר זאת גם על דעת המיעוט של השופטת יהודית שבח.

לפני כחודש, בתום הדיון בטיעונים לעונש, הודיעו השופטים כי גזר הדין יינתן בתוך 14 ימים, עוד לפני שקיימו היוועצות פנימית ביניהם. מאוחר יותר יצאה הודעה כי מתן גזר הדין יידחה בשבועיים נוספים.

הבוקר התברר מדוע - השופטים, שהצליחו לצלוח את המשימה הקשה יותר והתאחדו כולם בהכרעת הדין המרשיעה, שעליה חתמו שלושתם פה-אחד, לא הצליחו הפעם להתעלות מעל חילוקי הדעות ביניהם.

אף שרצוי להימנע מהמסר הציבורי הנובע מכך שבית המשפט מדבר בשני קולות, טוב עשו שופטי הרוב שלא הגיעו לפשרה עם שופטת המיעוט, שהייתה מורידה את רף הענישה מתחת לראוי.

השופטים החליטו לנקוט גישה מחמירה עם איש הציבור, בין היתר לאור העובדה שלא ניתן לזקוף לזכותו את עברו הנקי מהרשעות פליליות - עברו, כפי שהתברר משרשרת המתלוננות שהעידו במשפט אף שתלונותיהן התיישנו, איננו נקי כלל ועיקר; ולאור העובדה שלא ניתן לזקוף לטובתו את שירותו הציבורי ארוך השנים, מאחר שמגוון תפקידיו הממלכתיים, קבעו השופטים, שימשו את קצב כ"שדה ציד" שבו ארב לקורבנותיו.

המאסר הממושך יחסית יוצר לקצב בעיה נוספת, בשאלה הפרוצדורלית של עיכוב ביצוע העונש. ככל שעונש המאסר ארוך יותר, כך גוברת הנטייה שלא להיענות לבקשתו של העבריין לעכב את תחילתו עד לתום הדיון בערעור. ההערכה הייתה כי התביעה לא תתנגד לעיכוב ביצוע עד לפסק הדין בעליון, אך רונית עמיאל ונסים מירום הפתיעו והודיעו כי הם מסכימים לדחייה "לצורך התארגנות" ל-45 יום בלבד.

לא בכדי ניסה עו"ד ציון אמיר לשכנע את שופטי המחוזי, בתום הקראת גזר הדין, לעשות שימוש בסמכותם ולהורות על עיכוב ביצוע עד פסק הדין בעליון. קרא וחברותיו סירבו, ונתנו לקצב 45 ימים בלבד עד לתאריך התייצבותו לריצוי העונש. אם שופטי העליון, שיקבלו לידיהם את הערעור, ירצו - הם יוכלו להאריך את עיכוב הביצוע.

הספין האחרון: התקשורת אשמה

עם תחילת החקירה הפלילית ובמהלך גלגוליה השונים של הפרשה, ניסה קצב וניסו יועציו להסיט את תשומת-הלב התקשורתית ומרכז הכובד הציבורי מהחשדות כלפיו אל עבר הנפגעות, "המעלילניות", כפי שכינה אותן.

לקראת שלביו הסופיים של המשפט החל להתגבש ספין אחר - הפניית אצבע מאשימה כלפי התקשורת. קצב הוא הקורבן, התקשורת היא מפלצת שבלעה אותו ואת משפחתו חיים - אלה היו מילותיו של ציון אמיר בדברי הסיכום שלו, בדיון בטיעונים לעונש.

הטענה הזו, שלא הוכחה כדבעי בראיות בבית המשפט, לפי כללי הראיות הנדרשים במשפט פלילי, היא הציר המרכזי של גזר הדין. הן שופטי הרוב והן שופטת המיעוט קובעים נחרצות כי אלמלא ספג קצב מסכת של פרסומים תקשורתיים פוגעניים לאורך שנות התנהלות הפרשה - העונש שראוי היה להטיל עליו היה חמור הרבה יותר.

קרא וסוקולוב מרמזים כי אלמלא ההקלה הזו, היה נגזר עונשו של קצב למאסר דו-ספרתי; שבח אומרת כי אלמלא "משפט השדה התקשורתי" הייתה גוזרת עליו 6-7 שנות מאסר.

חוות-דעתה של השופטת שבח היא כתב אישום חמור, לא מוצדק ובלתי ראוי נגד השיח הציבורי בעניינו של קצב, נגד כלי התקשורת, שפעלו לחשוף ולסקר את הפרשה, ונגד ראשי מערכת אכיפת החוק שמסרו לציבור דין וחשבון.

שבח טוענת כי "קצב נשפט על-ידי התקשורת והורשע טרם משפט", ומזכירה בין היתר את הפגנת ההמונים בכיכר רבין נגד הסדר הטיעון עמו, את התקהלות ארגוני הנשים ברחבת בית המשפט, את הטוקבקים בגנותו של קצב באינטרנט, וכל זאת "עוד לפני שבית המשפט אמר את דברו". מסקנתה - חזקת החפות שכל נאשם זכאי לה התבטלה זמן רב לפני שקצב הורשע.

זו מסקנה מרחיקת לכת ומדאיגה, העלולה לסמן מגמה מסוכנת ביחס לאנשי ציבור הנקלעים לפרשה פלילית. חזקת החפות של נאשם היא זכות במישור המשפטי. זו עומדת לנאשם עד להכרעת בית המשפט.

כשהנאשם המדובר הוא איש ציבור, שבקריירה הציבורית שלו נבנה כתוצאה מסיקור וליווי תקשורתיים - זוהי זכותה וחובתה של התקשורת לדווח גם אודות הסתבכותו הפלילית, בלי להמתין שנים ארוכות לבית המשפט. לדווח, לנתח, להשמיע דעות ולעורר שיח ציבורי.

אלא שבעולמה של שבח, החובה האלמנטרית הזו של העיתונות היא נימוק להוקעתה, וגם להקלה דרמטית בדינו של הנאשם נשוא הפנים. התקשורת צריכה לשתוק, הציבור צריך להדיר את רגליו, וההליך צריך להתנהל בדלתיים סגורות.

נשתכח מכבודה שאלמלא הפגנות הענק, הביקורת הציבורית והחשיפות התקשורתיות - תיק קצב לעולם לא היה נוחת על שולחנה, אלא נסגר בהסדר טיעון מביש בבית משפט השלום.

אימוץ גישתה של השופטת שבח יוליך להשתקת התקשורת במקום שבו היא חייבת להיות נוכחת, ולניסיונות מצד פוליטיקאים חשודים ליצור פרובוקציות וללבות את השיח בעניינם, כדי שיוכלו לדרוש בהמשך הקלה בעונשם.

ימשיך לקבל פנסיה

גזר הדין הוא נקודת ציון משמעותית בפרשה, אך לא התחנה הסופית. בעקבות קביעת הקלון בעבירות שביצע, תתכנס בקרוב ועדת הכספים ותשלול מקצב את ההטבות הכספיות המוענקות לנשיאים וראשי ממשלה לשעבר. חסל סדר רכב שרד, לשכה, עוזרים, תקציב אירוח ואחזקת משק-בית.

את הפנסיה, בגובה כ-50 אלף שקל בחודש, ימשיך קצב לקבל עד יומו האחרון, וכך גם רעייתו גילה, אם תאריך ימים אחריו. כמו בכל הדיונים, גם היום לא נראתה גילה באולם המשפט, ביומו הגורלי של בעלה.

במקביל לעונש מאסר קצר יותר שהציעה שבח, היא ביקשה להכפיל את גובה הפיצוי שישלם קצב לא' ממשרד התיירות ולל' מבית הנשיא, לעומת הפיצוי שקבעו שופטי הרוב. אלא שגם לאחר קבלת הפיצוי במסגרת ההליך הפלילי, פתוחה בפני כלל המתלוננות הדרך להגשת תביעות נזיקין אזרחיות נגד קצב. א' מבית הנשיא מתעתדת להגיש תביעה משלה, אף שלא נכללה בכתב האישום ולא העידה במשפט.

בעוד 45 ימים יוגש ערעור לעליון, ובו ישמיעו סנגורי הנשיא כתב אישום חריף נגד בית המשפט המחוזי. קדימון מהטענות השמיע הבוקר ציון אמיר. את ביקורתה החריפה של שבח על "משפט השדה" הציבורי והתקשורתי, שנכללה בגזר הדין, הם מתכוונים ליישם גם על שלב הכרעת הדין - ולטעון שקולות ההמון ברחוב הסיטו את השופטים מהמסקנה הראויה - זיכויו של קצב.

בשלב הראשון, עוד לפני שמיעת כלל הטיעונים, יצטרכו שופטי העליון להכריע אם לדחות את כניסתו של קצב לכלא. עד עתה, וגם הבוקר, הקפיד קצב לחמוק מצילום מביך על ספסל הנאשמים. כעת תהיה משימתו קשה עוד יותר - לחמוק מצילומו נכנס אל מאחורי השער הברזל הנעול.

עוד כתבות

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל