גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקלון הוטבע בכל הפעילות של קצב

טוב עשו קרא וסוקולוב שלא התפשרו עם שבח, שהיתה מורידה את רף הענישה מתחת לראוי

50 דקות אחרי תחילת הקראת גזר דינו של הנשיא השמיני של מדינת ישראל, בעוד משה קצב יושב על ספסל הנאשמים ושריר לא זע בפניו המאופרים לעייפה, קם ממקומו אחד מבניו, שישב בשורה הראשונה, ירד על ברכיו למרגלות אביו ונישק את נעליו של קצב. זו הייתה מחווה פומבית, לעיני העולם כולו, זעקה ללא מילים: אנחנו עם אבא; לדברי השופטים אין בעינינו כל חשיבות.

זה היה הרגע שבו נפלה מסכת הנימוס והתקינות באולם בית המשפט המחוזי בתל-אביב. עד אותו רגע, כמו בכל הופעותיו הפומביות בהקשר לתיקו הפלילי, התעקש קצב לשמר את החזות הפיקטיבית של מעין-מכובדות. כאילו מתנהל כאן ביזנס בין אנשי חליפות וצווארון לבן. כאילו ביקש לומר לשופטים - אני, הנשיא לשעבר, אשב כאן ואכבד אתכם, ואתם תכבדו אותי. אבל הכול נעלם ברגע אחד, וקצב יצא בסדרת קריאות ביניים באולם, בעוד אב בית הדין, השופט ג'ורג' קרא, מתעקש להמשיך בטקס הקראת גזר הדין.

סנגוריו של קצב טענו בתום הדיון הבוקר (ג') כי ההתפרצות של קצב לא תואמה עמם, אך הביעו הבנה לדברים שיצאו "מדם לבו", וזאת נוכח "דברי הבלע השזורים בהכרעת הדין ובגזר הדין".

אם כך מכנים עורכי הדין את ההחלטות המוסמכות שיצאו מבית המשפט, אין מה להלין על קצב, שבא הבוקר לשבור את הכלים. אריה דרעי ביקש בזמנו למנות יועץ משפטי לממשלה מטעמו, כדי להימלט מאימת הדין; קצב, הבוקר, הסתפק במחוות סמליות של דה-לגיטימציה לפסיקת בית המשפט.

7 שנות המאסר שגזרו שופטי הרוב - ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב - על קצב הן ענישה הולמת לפשעיו של הנשיא האנס. כפי שהצליחו לחדור את ערפילי הרעש בהכרעת הדין, כך גם בגזר הדין הוכיחו השופטים כי הם מסוגלים להתעלם מהדיון הציבורי והתקשורתי - אותו דיון שנגדו הם מתקוממים - ולהגיע למסקנות המשפטיות הראויות.

גזר הדין של שופטי הרוב מאזן כראוי בין שיקולי ההחמרה לבין הבאים להקל. למרבה הצער, אי-אפשר לומר זאת גם על דעת המיעוט של השופטת יהודית שבח.

לפני כחודש, בתום הדיון בטיעונים לעונש, הודיעו השופטים כי גזר הדין יינתן בתוך 14 ימים, עוד לפני שקיימו היוועצות פנימית ביניהם. מאוחר יותר יצאה הודעה כי מתן גזר הדין יידחה בשבועיים נוספים.

הבוקר התברר מדוע - השופטים, שהצליחו לצלוח את המשימה הקשה יותר והתאחדו כולם בהכרעת הדין המרשיעה, שעליה חתמו שלושתם פה-אחד, לא הצליחו הפעם להתעלות מעל חילוקי הדעות ביניהם.

אף שרצוי להימנע מהמסר הציבורי הנובע מכך שבית המשפט מדבר בשני קולות, טוב עשו שופטי הרוב שלא הגיעו לפשרה עם שופטת המיעוט, שהייתה מורידה את רף הענישה מתחת לראוי.

השופטים החליטו לנקוט גישה מחמירה עם איש הציבור, בין היתר לאור העובדה שלא ניתן לזקוף לזכותו את עברו הנקי מהרשעות פליליות - עברו, כפי שהתברר משרשרת המתלוננות שהעידו במשפט אף שתלונותיהן התיישנו, איננו נקי כלל ועיקר; ולאור העובדה שלא ניתן לזקוף לטובתו את שירותו הציבורי ארוך השנים, מאחר שמגוון תפקידיו הממלכתיים, קבעו השופטים, שימשו את קצב כ"שדה ציד" שבו ארב לקורבנותיו.

המאסר הממושך יחסית יוצר לקצב בעיה נוספת, בשאלה הפרוצדורלית של עיכוב ביצוע העונש. ככל שעונש המאסר ארוך יותר, כך גוברת הנטייה שלא להיענות לבקשתו של העבריין לעכב את תחילתו עד לתום הדיון בערעור. ההערכה הייתה כי התביעה לא תתנגד לעיכוב ביצוע עד לפסק הדין בעליון, אך רונית עמיאל ונסים מירום הפתיעו והודיעו כי הם מסכימים לדחייה "לצורך התארגנות" ל-45 יום בלבד.

לא בכדי ניסה עו"ד ציון אמיר לשכנע את שופטי המחוזי, בתום הקראת גזר הדין, לעשות שימוש בסמכותם ולהורות על עיכוב ביצוע עד פסק הדין בעליון. קרא וחברותיו סירבו, ונתנו לקצב 45 ימים בלבד עד לתאריך התייצבותו לריצוי העונש. אם שופטי העליון, שיקבלו לידיהם את הערעור, ירצו - הם יוכלו להאריך את עיכוב הביצוע.

הספין האחרון: התקשורת אשמה

עם תחילת החקירה הפלילית ובמהלך גלגוליה השונים של הפרשה, ניסה קצב וניסו יועציו להסיט את תשומת-הלב התקשורתית ומרכז הכובד הציבורי מהחשדות כלפיו אל עבר הנפגעות, "המעלילניות", כפי שכינה אותן.

לקראת שלביו הסופיים של המשפט החל להתגבש ספין אחר - הפניית אצבע מאשימה כלפי התקשורת. קצב הוא הקורבן, התקשורת היא מפלצת שבלעה אותו ואת משפחתו חיים - אלה היו מילותיו של ציון אמיר בדברי הסיכום שלו, בדיון בטיעונים לעונש.

הטענה הזו, שלא הוכחה כדבעי בראיות בבית המשפט, לפי כללי הראיות הנדרשים במשפט פלילי, היא הציר המרכזי של גזר הדין. הן שופטי הרוב והן שופטת המיעוט קובעים נחרצות כי אלמלא ספג קצב מסכת של פרסומים תקשורתיים פוגעניים לאורך שנות התנהלות הפרשה - העונש שראוי היה להטיל עליו היה חמור הרבה יותר.

קרא וסוקולוב מרמזים כי אלמלא ההקלה הזו, היה נגזר עונשו של קצב למאסר דו-ספרתי; שבח אומרת כי אלמלא "משפט השדה התקשורתי" הייתה גוזרת עליו 6-7 שנות מאסר.

חוות-דעתה של השופטת שבח היא כתב אישום חמור, לא מוצדק ובלתי ראוי נגד השיח הציבורי בעניינו של קצב, נגד כלי התקשורת, שפעלו לחשוף ולסקר את הפרשה, ונגד ראשי מערכת אכיפת החוק שמסרו לציבור דין וחשבון.

שבח טוענת כי "קצב נשפט על-ידי התקשורת והורשע טרם משפט", ומזכירה בין היתר את הפגנת ההמונים בכיכר רבין נגד הסדר הטיעון עמו, את התקהלות ארגוני הנשים ברחבת בית המשפט, את הטוקבקים בגנותו של קצב באינטרנט, וכל זאת "עוד לפני שבית המשפט אמר את דברו". מסקנתה - חזקת החפות שכל נאשם זכאי לה התבטלה זמן רב לפני שקצב הורשע.

זו מסקנה מרחיקת לכת ומדאיגה, העלולה לסמן מגמה מסוכנת ביחס לאנשי ציבור הנקלעים לפרשה פלילית. חזקת החפות של נאשם היא זכות במישור המשפטי. זו עומדת לנאשם עד להכרעת בית המשפט.

כשהנאשם המדובר הוא איש ציבור, שבקריירה הציבורית שלו נבנה כתוצאה מסיקור וליווי תקשורתיים - זוהי זכותה וחובתה של התקשורת לדווח גם אודות הסתבכותו הפלילית, בלי להמתין שנים ארוכות לבית המשפט. לדווח, לנתח, להשמיע דעות ולעורר שיח ציבורי.

אלא שבעולמה של שבח, החובה האלמנטרית הזו של העיתונות היא נימוק להוקעתה, וגם להקלה דרמטית בדינו של הנאשם נשוא הפנים. התקשורת צריכה לשתוק, הציבור צריך להדיר את רגליו, וההליך צריך להתנהל בדלתיים סגורות.

נשתכח מכבודה שאלמלא הפגנות הענק, הביקורת הציבורית והחשיפות התקשורתיות - תיק קצב לעולם לא היה נוחת על שולחנה, אלא נסגר בהסדר טיעון מביש בבית משפט השלום.

אימוץ גישתה של השופטת שבח יוליך להשתקת התקשורת במקום שבו היא חייבת להיות נוכחת, ולניסיונות מצד פוליטיקאים חשודים ליצור פרובוקציות וללבות את השיח בעניינם, כדי שיוכלו לדרוש בהמשך הקלה בעונשם.

ימשיך לקבל פנסיה

גזר הדין הוא נקודת ציון משמעותית בפרשה, אך לא התחנה הסופית. בעקבות קביעת הקלון בעבירות שביצע, תתכנס בקרוב ועדת הכספים ותשלול מקצב את ההטבות הכספיות המוענקות לנשיאים וראשי ממשלה לשעבר. חסל סדר רכב שרד, לשכה, עוזרים, תקציב אירוח ואחזקת משק-בית.

את הפנסיה, בגובה כ-50 אלף שקל בחודש, ימשיך קצב לקבל עד יומו האחרון, וכך גם רעייתו גילה, אם תאריך ימים אחריו. כמו בכל הדיונים, גם היום לא נראתה גילה באולם המשפט, ביומו הגורלי של בעלה.

במקביל לעונש מאסר קצר יותר שהציעה שבח, היא ביקשה להכפיל את גובה הפיצוי שישלם קצב לא' ממשרד התיירות ולל' מבית הנשיא, לעומת הפיצוי שקבעו שופטי הרוב. אלא שגם לאחר קבלת הפיצוי במסגרת ההליך הפלילי, פתוחה בפני כלל המתלוננות הדרך להגשת תביעות נזיקין אזרחיות נגד קצב. א' מבית הנשיא מתעתדת להגיש תביעה משלה, אף שלא נכללה בכתב האישום ולא העידה במשפט.

בעוד 45 ימים יוגש ערעור לעליון, ובו ישמיעו סנגורי הנשיא כתב אישום חריף נגד בית המשפט המחוזי. קדימון מהטענות השמיע הבוקר ציון אמיר. את ביקורתה החריפה של שבח על "משפט השדה" הציבורי והתקשורתי, שנכללה בגזר הדין, הם מתכוונים ליישם גם על שלב הכרעת הדין - ולטעון שקולות ההמון ברחוב הסיטו את השופטים מהמסקנה הראויה - זיכויו של קצב.

בשלב הראשון, עוד לפני שמיעת כלל הטיעונים, יצטרכו שופטי העליון להכריע אם לדחות את כניסתו של קצב לכלא. עד עתה, וגם הבוקר, הקפיד קצב לחמוק מצילום מביך על ספסל הנאשמים. כעת תהיה משימתו קשה עוד יותר - לחמוק מצילומו נכנס אל מאחורי השער הברזל הנעול.

עוד כתבות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות