לאחר בוררות שנמשכה שנה וחצי, נחתם הסכם פשרה בין בנק לאומי לחברה לאיתור והשבת נכסי הנספים בשואה. על-פי ההסכם ישלם הבנק לחברה 130.8 מיליון שקל, במטרה "לסייע לניצולי השואה ולתשלום כספים ליורשים של נספי השואה".
בנק לאומי העביר בשנת 2007 תשלום של 20 מיליון שקל (בערכים של היום 25.8 מיליון שקל), כך שנותר לו להעביר 105 מיליון שקל. הסכום יוכר כהוצאה בדוח השנתי של הבנק, שיתפרסם ביום ד' הקרוב ויגרע מהרווח כ-65 מיליון שקל.
ההסכם נחתם בהמלצתם של הבוררים: שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) טובה שטרסברג-כהן, השופטת (בדימוס) רות שטרנברג אליעז ופרופ' עמרי ידלין, וניתן לו תוקף של פסק בוררות.
בא-כוחה של החברה לאיתור והשבה של נכסי נספי השואה היה משרד עורכי הדין וינרוט ושות'. את בנק לאומי יצגו עורכי הדין רם כספי ודליה טל.
פשרה על שליש מהסכום
נקבע כי ההסכם מהווה "סילוק סופי ומוחלט של כל תביעותיה של החברה לאיתור והשבה כלפי בנק לאומי". עוד נקבע כי "ההסכם אינו מהווה הכרה של לאומי בתביעה מתביעות החברה או בטענה מטענותיה", אך לאומי חתם עליו "מתוך רצון לאפשר סיוע לניצולי השואה בעודם בחיים".
הפשרה היא על כשליש מהסכום שתבעה החברה לאיתור והשבת נכסי הנספים בשואה. תביעת הפיצוי המקורית שהוגשה בשנת 2009 לבית המשפט המחוזי בירושלים עמדה על 305 מיליון שקל. אז טענה החברה כי מצויים בבנק לאומי 3,577 חשבונות של נספי שואה בשווי זה, וכי לאומי נושא באחריות "משפטית, מוסרית והיסטורית" להשבת הנכסים, בערכם הריאלי, ליורשי הנספים, אשר רבים מהם ניצולי שואה בעצמם.
בנק לאומי, בניהולה של גליה מאור, דחה את הטענות, טען כי מדובר בתביעה מופרכת מיסודה והצביע על כשלים בנתוני החברה ובפעילותה.