שלג ירד בפסגות הרי הגליל, אמרו החזאים, ואצלנו בישוב הלכה ונבנתה ציפייה לשלג. גם אנחנו רוצים להרגיש כמה ימים בשנה כמו באירופה. הילדים הכינו את המזחלות ואני הכנסתי עוד עצי הסקה כדי שיתייבשו מהגשם ויצאתי לבוסתן חמוש במגפיים, לקטוף ארגזים של תרד ושל מנגולד, כדי להציל אותם מהברד ומהשלג שתיכף יגיעו.
תוך כדי ניסיונות ההצלה של התרד, התחיל באמת לרדת ברד ולעשות את הנזק שממנו פחדתי, ובהחלטה של רגע החלטתי לקטוף גם את ערוגת הכרובים האדומים שגדלו שם. השארתי את הכרובים הללו לגדול כל החורף, בעיקר בגלל שכרוב אדום הוא לא חלק מהרפרטואר היומיומי שלי.
הכרובים היו עצומים ובאמת היה חבל שהם יחטפו מכות רצח מהברד ומהקרח. אז קטפתי עוד ועוד, ובסוף גיליתי שיש לי שני ארגזים של כרוב אדום. עצרתי, כי מה כבר אפשר לעשות עם יותר מתריסר גולגולות כרוב אדום בבת אחת? כשנכנסתי הביתה עם הירקות, הרגשתי גאווה גדולה על כך שיכולתי למזג האוויר והפגנתי חושים חקלאיים יוצאים מגדר הרגיל. אבל אז התברר לי שהברד לא הפך לשלג, ושהוא בכלל גשם. לאורך החלונות התגלו שלוליות מים. ספי החלונות טפטפו באופן מחשיד.
התקשיתי להאמין למראה עיניי. הרי רק לפני כמה חודשים שיפצתי את הבית במסגרת הפקת לקחים מהחורף שעבר. אבל עכשיו על הקירות שטופלו טוב-טוב באיטום מקצועי, צצו בועות מוזרות, ולצידן פטריות שחורות של לחות. בחוץ ירד גשם משוגע, ואני נאלצתי לסחוט במגבות את כל השלוליות שבתוך הבית. הר של מגבות סחטתי, והשלג לא בא.
נשארתי עם חצי תאוותי בידי. נטול שלג, אבל עם שלוליות ועם קירות שהתכרכמו אל מול עיניי. ועל אף שקיבלתי אחריות מבעלי המקצוע על האיטום הזה, הקירות נראו כאילו לא היה שיפוץ מעולם.
תוך כדי שאני מתאבל על הכסף שירד לטמיון, היו לי בראש אותם כרובים אדומים. שלושה ימים דחיתי את הטיפול בהם. בישלתי עם התרד ועם המנגולד, אבל הכרוב האדום לא נכנס לסירים משום-מה. הכרובים ישבו להם בסלסלת ענק ועשו לי ייסורי מצפון. כמובן שלא יכולתי להתעלם מהם לאורך זמן.
הם היו כמו אנדרטה אדומה-סגלגלה שחלשה על חלל המטבח ולא נתנה לי מנוח. שברתי את הראש מה לעשות איתם. לא בא לי לעשות כרוב אדום מבושל עם צימוקים כמו שאימא שלי עשתה, על אף שאהבתי את המתכון הזה בילדותי. עכשיו הוא נראה לי אנכרוניסטי ולא רלוונטי לטבח שאני עכשיו.
בלילה השלישי, עודי שוכב מתחת לשתי שמיכות פוך ומגרגר באושר עם החתולים לצלילי המים במרזב, פתאום ירד לי האסימון. מה שהניע אותי לפעולה היה הריח של ציר העצמות שהתבשל לו לאט-לאט על הגז. הריח הזה נכנס מתחת לפוך והביא לי חשק לבשל מיד את הכרובים האדומים.
על אף שהיה כבר מאוחר, שתיים וחצי בלילה, התעטפתי בצעיף, חבשתי כובע צמר על פדחתי הקירחת ויצאתי מלא עזוז למטבח הקפוא. בדרך דרכתי בתוך שלולית וקיללתי עוד פעם את השיפוצניקים, אבל זה לא הסיט אותי מהמטרה: לעשות בורשט עם הכרוב האדום ועם ציר העצמות שבעבע לו בנחת.
לצערי, סלקים לא היו לי בבית, אז בלי להתבלבל לבשתי מעיל, נעלתי מגפיים ויצאתי לבוסתן, אפילו בלי פנס. גיששתי בבוץ ובגשם את דרכי לערוגת הסלק, ועקרתי שישה סלקים לאורו הקלוש של הסלולרי. חזרתי קפוא ורטוב, אבל שמח עד לשד עצמותיי.
יצא לי הבורשט הטוב ביותר שעשיתי בחיים. ראשית, בגלל שבמקום עצמות השתמשתי בציר שלהן. שנית, במקום הבשר שבדרך-כלל אני משתמש בו, השתמשתי בבשר ראש שהיה לי במקרר - לחיים עסיסיים של פרה (בשר ראש הוא אחד הבשרים הכי טובים לתבשילים ארוכים, וחבל שאנחנו לא משתמשים בו כמעט). תיבלתי בתערובת תבלינים של קינמון, מוסקט וניצני ורדים, הכנסתי קצת דבש ופלפל חריף והעמדתי על האש, עם הרבה כרוב אדום, כמובן.
בארבע בבוקר התיישבתי לשתות קפה, מאושר עד הגג. סחטתי עוד כמה מגבות וחזרתי למיטה. כשהתעוררתי היה בבית ריח כמו של צ'ולנט. יצא לי בורשט כמו שלא עשו אף פעם ברוסיה או באוקראינה, אבל בכל זאת כל הגנים הסלאביים שלי קפצו משמחה. Same-same but different כמו שאומרים אצלנו במזרח.
מתכון
בורשט בקר, סלק וכרוב אדום
חומרים: 1.5 קילוגרם בשר ראש נקי (אנא הזמינו מראש אצל הקצב כדי שישמור לכם מיום השחיטה. בקשו שינקה לכם את הבשר כמו שצריך), 4 סלקים בינוניים קלופים וחתוכים לקוביות גדולות, 1 ראש כרוב אדום בינוני קצוץ גס, 4 כוסות עלי סלק או בייבי סלק, 3 בצלים בינוניים קצוצים גס. 2-1 פלפל אדום חריף, ללא הגרעינים, קצוץ גס. חצי כוס שמן זית עדין, 2 כפות דבש, מיץ מלימון אחד. 2 ליטרים ציר עצמות בקר חום (שלמדתם להכין לפני שבועיים...).
לתערובת התבלינים: 2-1.5 כפות תערובת "ראס אל חנות" מחנות תבלינים טובה, או להכין לבד: מעט אגוז מוסקט, חצי כפית זרעי כוסברה, חצי כפית זרעי שומר, 1 כף שטוחה גרגרי פלפל לבן, 5 תרמילי הל, 6 ניצני ורדים יבשים, חצי כפית זרעי קימל.
הכנה: כותשים יחד את התבלינים. חותכים את בשר הראש לקוביות גדולות ומצפים בתבלינים.
מחממים סיר גדול על להבה חזקה, מוסיפים את שמן הזית ומחכים עד שישחים. מוסיפים את קוביות הבשר המתובלות ו"סוגרים" אותן בטיגון. משחימים את קוביות הבשר ומוציאים אותן מהסיר. מוסיפים לתוכו את הבצלים הקצוצים, את הפלפל האדום החריף ואת קוביות הסלק. מטגנים כמה דקות על אש חזקה, תוך ערבוב בכף עץ. מוסיפים את שיני השום ואת הכרוב האדום שקצצתם. ממשיכים בטיגון עוד כמה דקות. מחזירים את הבשר ומציפים בציר העצמות החם (הנוזל לא אמור לכסות את התבשיל, מספיק שיגיע עד 3/4 מהסיר).
מוסיפים את עלי הסלק האדומים ומתבלים במלח, במיץ לימון ובשתי כפות הדבש. מביאים לרתיחה. מנמיכים את חום הלהבה, מכסים את הסיר היטב וממשיכים בבישול כשלוש שעות. טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.