בזמן שאזרחים רבים התפללו השבוע לשלומה של שירלי מרדר בת ה-27 שלקתה באי-ספיקת כבד בעקבות נטילת נורופן, ברקיט בנקיזר, המשווקת, התפללו שבעתיים. עומק משבר נורופן נכרך בגורלה של שירלי. השתלת כבד או חלילה חמור מזה זה סיפור אחד. החלמה - זה סיפור אחר לגמרי.
לפי שעה התפילות הועילו, ושירלי, תודה לאל, יצאה מסכנת חיים, ואבן נגולה מלב רקיט בנקיזר.
נורופן היא תרופה נפוצה במיוחד לשיכוך כאבים. בישראל לבד מגיעות מכירות התרופה לעשרות רבות של מיליוני שקלים בשנה. לבד מהמכירות, נורופן הוא מותג רווחי במיוחד. אף חברה בעולם לא רוצה שהמותג שלה יהיה מזוהה עם מקרה מוות, בטח ובטח לא כשמדובר בתרופת מדף לשיכוך כאבים.
הדעת מתקשה לסבול את הקלות שבה אירוע כזה יכול להתרחש. כאשר ממסך הטלוויזיה פורץ אלינו האב השבור, ואנחנו מתוודעים לחיוכה המתוק של שירלי, לבנו ממהר לצאת אליהם, וכל ההסברים על המקרה הנדיר במיוחד נדחקים הצדה.
ההיסטוריה מלמדת כי הצרכנים ממהרים לסלוח כשמדובר במשבר שלא גרם נזק בריאותי משמעותי. הצרכנים גם ממהרים לשכוח כאשר לא מדובר במחדל ואין דיווחים שמשמרים לנו את הזיכרון.
במשבר רמדיה, לדוגמה, היה מחדל, היו נפגעים רבים, ומערכת האמון בחברה ובמותג קרסה כליל. זה היה מתכון בטוח לכיליונו.
המקרה של נורופן הוא לא המקרה של רמדיה, ובשום שלב לא הייתה סכנה להתמוטטות המותג. למרות שבנורופן לא היה מחדל ומדובר במקרה בודד, די בכך כדי להביא משבר עמוק למותג ולהביא לצניחה במכירות שלו - ואלה אכן צנחו השבוע בשיעור של כ-30%.
רופאים אמרו השבוע כי הביולוגיה של שירלי שיחקה לרעתה כשחלתה, ואותה ביולוגיה שיחקה לטובתה בהחלמה הנדירה שלה.
ההחלמה של שירלי היא התרופה הטובה ביותר שהמותג נורופן יכול היה לקבל השבוע.
