גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעקבות תיקון 16

איך עדיף לבעלי שליטה להפוך חברה ציבורית לפרטית - לאחר תיקון 16 לחוק החברות?

בעל שליטה יכול להפוך חברה ציבורית לפרטית באחת משתי דרכים: הראשונה, בעל השליטה פונה אל ציבור בעלי המניות בהצעת רכש מלאה. בדרך השנייה, החברה הציבורית מתמזגת עם חברה פרטית בהליך המכונה "מיזוג משולש הופכי", שבמסגרתו גם כן עוברות המניות שהוחזקו בידי הציבור לידי בעל השליטה.

היתרון המרכזי של הצעת הרכש המלאה על המיזוג המשולש ההופכי הוא בכך שחוק החברות אינו מתנה את ביצועה באישור של דירקטוריון החברה הציבורית. לכן, בעל שליטה שאינו מעוניין בחסדיו של הדירקטוריון יעדיף לנקוט פרוצדורה כזו.

אך בצד יתרון זה, להצעת רכש מלאה יש שני חסרונות מרכזיים, אשר גרמו לכך שבהפרטות של חברות רבות (כמו מלם, דרבן, שלמה החזקות, מכתשים וכדומה) הועדפה הפרוצדורה של מיזוג משולש הופכי.

החסרונות של הצעת רכש מלאה

החיסרון הראשון של הצעת רכש מלאה הוא הרוב הדרוש לאישורה. על-פי חוק החברות, הצעת רכש מלאה מחייבת הסכמה אקטיבית של 95% מבעלי המניות של החברה הציבורית - די בכך ש-5% מתנגדים או נמנעים מלתמוך בהצעת הרכש המלאה כדי שההצעה תיפול.

כך, אם בעל השליטה מחזיק 80% ממניות החברה, על מנת שהצעת הרכש המלאה שהוא מגיש תתקבל, נדרש ש-15% מתוך ה-20% המוחזקים בידי הציבור ייענו באופן אקטיבי להצעה.

כלומר, מיעוט קטן של בעלי מניות יכול למנוע ביצוע עסקה שבה מעוניין הרוב המוחלט של בעלי המניות מן הציבור. במיזוג, לעומת זאת, לאחר שדירקטוריון החברה אישר אותו, נדרש רק האישור של רוב מבין בעלי המניות מן הציבור שהשתתפו בהצבעה.

החיסרון השני של הצעת רכש מלאה, לעומת המיזוג, טמון בכך שחוק החברות מעניק לניצעים של הצעת רכש מלאה סעד הערכה, אשר אינו קיים במיזוג. כלומר, על-פי חוק החברות, גם לאחר שרוב מוחלט וגבוה של ציבור בעלי המניות הסכים לעסקה, רשאי בעל מניות מן הציבור לפנות לבית המשפט, בטענה כי המחיר שהציע בעל השליטה היה נמוך מהשווי ההוגן של המניות.

בדרך-כלל הוא יעשה זאת בדרך של בקשת תובענה ייצוגית, שבמסגרתה הוא יבקש לייצג את כלל הניצעים. במקרה כזה, לבית המשפט סמכות לקבוע כי המחיר ההוגן הוא גבוה יותר מהמחיר שהציע בעל השליטה (בית המשפט אינו רשאי לקבוע שהמחיר נמוך יותר), ולאלץ אותו לשלם את המחיר הגבוה יותר. כלומר, בעל השליטה עלול למצוא עצמו בדיעבד קשור בעסקה, אשר אם היה יודע את תנאיה מלכתחילה, לא היה נכנס אליה.

ההקלה שיצר תיקון 16

על אף שחסרונות אלה של הצעת הרכש המלאה היו ידועים, ועל אף שהיה ידוע שהם גורמים לנטישתה של פרוצדורה זו לטובת המיזוג המשולש ההופכי, הנסח של תיקון 16 לחוק החברות בחר להשאיר חסרונות אלה על כנם. במקום זאת, המחוקק התייחס בתיקון 16 לדילמה אחרת, הנוגעת לזהות הזכאים לסעד הערכה.

עד לתיקון 16 שרר ויכוח בין אלה שטענו כי על-פי לשון החוק כל בעל מניות מן הציבור זכאי לסעד הערכה, לבין אלה שטענו כי יש לעקם את לשון הכתוב בחוק וכי ההיגיון מחייב שלסעד ההערכה יהיה זכאי רק אותו מיעוט של בעלי מניות (פחות מ-5%) אשר התנגד להצעה, וזו נכפתה עליו.

תיקון 16 סתם את הגולל על ויכוח זה, והעביר את ההכרעה בסוגיה זו לידי בעל השליטה. כלומר, על-פי תיקון 16 ברירת המחדל היא אמנם שכל בעל מניות מן הציבור זכאי לבקש סעד הערכה, אולם בעל השליטה רשאי להודיע, במסמכי הצעת הרכש המלאה, כי מי שנענה להצעת הרכש לא יהיה זכאי לסעד הערכה.

עדיף להימנע מהצעת רכש

אפשרות זו שתיקון 16 פתח בפני בעלי שליטה המתכננים הצעת רכש מלאה, אמורה להקל עליהם, ולכן לכאורה צפוי שכל בעלי השליטה שיבצעו בעתיד הצעת רכש מלאה יבחרו להגביל את סעד ההערכה רק לאלה שנמנעו או התנגדו להצעת הרכש.

אך האמת היא מורכבת יותר: בעל שליטה שישלול את סעד ההערכה ממי שיתמוך בהצעת הרכש, יגרום לכך שניצעים רבים, אפילו אלה הסבורים כי מחירה הוגן, יעדיפו להתנגד לה - רק משום שירצו לשמר לעצמם את האופציה לדרוש סעד הערכה.

למעשה, הניצעים היחידים שעשויים לתמוך בהצעת רכש מלאה, ואפילו היא הוגנת, הם הניצעים המחזיקים בכמות כה גדולה של מניות שהם יודעים שהתנגדותם או הימנעותם עלולה להכשיל את ההצעה.

מכאן נובעות 3 מסקנות לגבי האסטרטגיה העדיפה על בעלי שליטה המתכננים הצעת רכש מלאה לאחר תיקון 16:

ראשית, לבעל השליטה כדאי להגביל את סעד ההערכה (לאלה שלא תמכו בהצעת הרכש המלאה) רק במקרים שבהם המניות מוחזקות בידי קבוצה קטנה של בעלי מניות אשר ביכולתם להכריע את גורל ההצעה.

ניצעים כאלה, שיודעים שקיים סיכוי גדול שהימנעותם או התנגדותם עלולה להכשיל את הצעת הרכש המלאה, יצביעו בעד הצעה הוגנת, גם אם משמעות ההצבעה היא ויתור על הפוטנציאל של סעד ההערכה. הם יצביעו כך משום שהם מבינים שללא תמיכתם הצעת הרכש תיכשל, ובמקרה כזה הם יפסידו הן את המחיר הגבוה יותר שיינתן באמצעות סעד ההערכה - והן את התמורה (ההוגנת לגישתם) שהציע בעל השליטה.

שנית, במקרים שבהם המניות פזורות בין ציבור רחב מאוד של אנשים, הסיכוי של כל אחד מהם להשפיע על תוצאות ההצבעה הוא נמוך. במקרה כזה, אם בעל השליטה יציב מגבלה על סעד ההערכה - יעדיפו כל הניצעים להתנגד או להימנע, וההצעה תיכשל. לכן, במקרה של פיזור רחב כזה של המניות, עדיף לבעל השליטה לפתוח את סעד ההערכה לכולם.

לבסוף, המסקנה החשובה ביותר היא שגם אחרי תיקון 16, בדיוק כמו לפניו, בדרך-כלל יהיה עדיף לבעלי שליטה להימנע מהצעת רכש מלאה ולבצע את ההפרטה בשיתוף הדירקטוריון - על דרך של מיזוג משולש הופכי.

הכותב הוא מנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

השוק מתמחר הורדת ריבית ומניות הבנייה מזנקות; אבל לא כולם משוכנעים

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שמזנקות בחדות בבורסה ● רונן מנחם, ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק, מזהיר: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים הם משובשים לחלוטין. להפך, רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות הבנקים והביטוח יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, נבחן המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת