גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעקבות תיקון 16

איך עדיף לבעלי שליטה להפוך חברה ציבורית לפרטית - לאחר תיקון 16 לחוק החברות?

בעל שליטה יכול להפוך חברה ציבורית לפרטית באחת משתי דרכים: הראשונה, בעל השליטה פונה אל ציבור בעלי המניות בהצעת רכש מלאה. בדרך השנייה, החברה הציבורית מתמזגת עם חברה פרטית בהליך המכונה "מיזוג משולש הופכי", שבמסגרתו גם כן עוברות המניות שהוחזקו בידי הציבור לידי בעל השליטה.

היתרון המרכזי של הצעת הרכש המלאה על המיזוג המשולש ההופכי הוא בכך שחוק החברות אינו מתנה את ביצועה באישור של דירקטוריון החברה הציבורית. לכן, בעל שליטה שאינו מעוניין בחסדיו של הדירקטוריון יעדיף לנקוט פרוצדורה כזו.

אך בצד יתרון זה, להצעת רכש מלאה יש שני חסרונות מרכזיים, אשר גרמו לכך שבהפרטות של חברות רבות (כמו מלם, דרבן, שלמה החזקות, מכתשים וכדומה) הועדפה הפרוצדורה של מיזוג משולש הופכי.

החסרונות של הצעת רכש מלאה

החיסרון הראשון של הצעת רכש מלאה הוא הרוב הדרוש לאישורה. על-פי חוק החברות, הצעת רכש מלאה מחייבת הסכמה אקטיבית של 95% מבעלי המניות של החברה הציבורית - די בכך ש-5% מתנגדים או נמנעים מלתמוך בהצעת הרכש המלאה כדי שההצעה תיפול.

כך, אם בעל השליטה מחזיק 80% ממניות החברה, על מנת שהצעת הרכש המלאה שהוא מגיש תתקבל, נדרש ש-15% מתוך ה-20% המוחזקים בידי הציבור ייענו באופן אקטיבי להצעה.

כלומר, מיעוט קטן של בעלי מניות יכול למנוע ביצוע עסקה שבה מעוניין הרוב המוחלט של בעלי המניות מן הציבור. במיזוג, לעומת זאת, לאחר שדירקטוריון החברה אישר אותו, נדרש רק האישור של רוב מבין בעלי המניות מן הציבור שהשתתפו בהצבעה.

החיסרון השני של הצעת רכש מלאה, לעומת המיזוג, טמון בכך שחוק החברות מעניק לניצעים של הצעת רכש מלאה סעד הערכה, אשר אינו קיים במיזוג. כלומר, על-פי חוק החברות, גם לאחר שרוב מוחלט וגבוה של ציבור בעלי המניות הסכים לעסקה, רשאי בעל מניות מן הציבור לפנות לבית המשפט, בטענה כי המחיר שהציע בעל השליטה היה נמוך מהשווי ההוגן של המניות.

בדרך-כלל הוא יעשה זאת בדרך של בקשת תובענה ייצוגית, שבמסגרתה הוא יבקש לייצג את כלל הניצעים. במקרה כזה, לבית המשפט סמכות לקבוע כי המחיר ההוגן הוא גבוה יותר מהמחיר שהציע בעל השליטה (בית המשפט אינו רשאי לקבוע שהמחיר נמוך יותר), ולאלץ אותו לשלם את המחיר הגבוה יותר. כלומר, בעל השליטה עלול למצוא עצמו בדיעבד קשור בעסקה, אשר אם היה יודע את תנאיה מלכתחילה, לא היה נכנס אליה.

ההקלה שיצר תיקון 16

על אף שחסרונות אלה של הצעת הרכש המלאה היו ידועים, ועל אף שהיה ידוע שהם גורמים לנטישתה של פרוצדורה זו לטובת המיזוג המשולש ההופכי, הנסח של תיקון 16 לחוק החברות בחר להשאיר חסרונות אלה על כנם. במקום זאת, המחוקק התייחס בתיקון 16 לדילמה אחרת, הנוגעת לזהות הזכאים לסעד הערכה.

עד לתיקון 16 שרר ויכוח בין אלה שטענו כי על-פי לשון החוק כל בעל מניות מן הציבור זכאי לסעד הערכה, לבין אלה שטענו כי יש לעקם את לשון הכתוב בחוק וכי ההיגיון מחייב שלסעד ההערכה יהיה זכאי רק אותו מיעוט של בעלי מניות (פחות מ-5%) אשר התנגד להצעה, וזו נכפתה עליו.

תיקון 16 סתם את הגולל על ויכוח זה, והעביר את ההכרעה בסוגיה זו לידי בעל השליטה. כלומר, על-פי תיקון 16 ברירת המחדל היא אמנם שכל בעל מניות מן הציבור זכאי לבקש סעד הערכה, אולם בעל השליטה רשאי להודיע, במסמכי הצעת הרכש המלאה, כי מי שנענה להצעת הרכש לא יהיה זכאי לסעד הערכה.

עדיף להימנע מהצעת רכש

אפשרות זו שתיקון 16 פתח בפני בעלי שליטה המתכננים הצעת רכש מלאה, אמורה להקל עליהם, ולכן לכאורה צפוי שכל בעלי השליטה שיבצעו בעתיד הצעת רכש מלאה יבחרו להגביל את סעד ההערכה רק לאלה שנמנעו או התנגדו להצעת הרכש.

אך האמת היא מורכבת יותר: בעל שליטה שישלול את סעד ההערכה ממי שיתמוך בהצעת הרכש, יגרום לכך שניצעים רבים, אפילו אלה הסבורים כי מחירה הוגן, יעדיפו להתנגד לה - רק משום שירצו לשמר לעצמם את האופציה לדרוש סעד הערכה.

למעשה, הניצעים היחידים שעשויים לתמוך בהצעת רכש מלאה, ואפילו היא הוגנת, הם הניצעים המחזיקים בכמות כה גדולה של מניות שהם יודעים שהתנגדותם או הימנעותם עלולה להכשיל את ההצעה.

מכאן נובעות 3 מסקנות לגבי האסטרטגיה העדיפה על בעלי שליטה המתכננים הצעת רכש מלאה לאחר תיקון 16:

ראשית, לבעל השליטה כדאי להגביל את סעד ההערכה (לאלה שלא תמכו בהצעת הרכש המלאה) רק במקרים שבהם המניות מוחזקות בידי קבוצה קטנה של בעלי מניות אשר ביכולתם להכריע את גורל ההצעה.

ניצעים כאלה, שיודעים שקיים סיכוי גדול שהימנעותם או התנגדותם עלולה להכשיל את הצעת הרכש המלאה, יצביעו בעד הצעה הוגנת, גם אם משמעות ההצבעה היא ויתור על הפוטנציאל של סעד ההערכה. הם יצביעו כך משום שהם מבינים שללא תמיכתם הצעת הרכש תיכשל, ובמקרה כזה הם יפסידו הן את המחיר הגבוה יותר שיינתן באמצעות סעד ההערכה - והן את התמורה (ההוגנת לגישתם) שהציע בעל השליטה.

שנית, במקרים שבהם המניות פזורות בין ציבור רחב מאוד של אנשים, הסיכוי של כל אחד מהם להשפיע על תוצאות ההצבעה הוא נמוך. במקרה כזה, אם בעל השליטה יציב מגבלה על סעד ההערכה - יעדיפו כל הניצעים להתנגד או להימנע, וההצעה תיכשל. לכן, במקרה של פיזור רחב כזה של המניות, עדיף לבעל השליטה לפתוח את סעד ההערכה לכולם.

לבסוף, המסקנה החשובה ביותר היא שגם אחרי תיקון 16, בדיוק כמו לפניו, בדרך-כלל יהיה עדיף לבעלי שליטה להימנע מהצעת רכש מלאה ולבצע את ההפרטה בשיתוף הדירקטוריון - על דרך של מיזוג משולש הופכי.

הכותב הוא מנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק