"לא נחטא בהפרזת יתר אם נאמר כי בכל עת בה מתגלה עבירת השוחד מתרחשת רעידת אדמה. החברה בה אנו חיים לא יכולה להשלים עם הסיכון שבהטמעת קודים התנהגותיים המאפיינים עבירה זו, ועליה להילחם נגדם בכל כוחה".
בלשון בומבסטית זו בחרה פרקליטות מיסוי וכלכלה לפתוח את סיכומיה בתיק השוחד של הסנגור הבכיר, ד"ר יעקב וינרוט, ופקיד שומה גוש דן לשעבר, שוקי ויטה.
הסיכומים הוגשו היום (ה') לשופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, גלעד נויטל, על-ידי התובעים במשפט, עוה"ד שרון כהנא, יפעת שטיין ורותם שגיא, מעט יותר משנה לאחר שהוגש כתב האישום בתיק, ובתום משפט הוכחות מהיר ועמוס יצרים.
"סיפורו של כתב אישום זה", הוסיפה וכתבה הפרקליטות בסיכומיה, "ממחיש את הסכנות הטמונות בכרסומן של נורמות התנהגותיות הראויות בידי ממלאי תפקידים ציבוריים ובעלי הון ומעמד, הפועלים מולם".
בהמשך כתב הסיכומים חזרה הפרקליטות על הנרטיב המרכזי שהציגה בתיק, ולפיו בין וינרוט לבין ויטה התפתחה מערכת יחסים מושחתת, שבמסגרתה טיפל ויטה כפקיד שומה בלקוחות של וינרוט, בהם האוליגרכים, ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי, וכרת עבורם הסכמי מס מיטיבים, כאשר בתמורה העניק וינרוט לויטה ייעוץ משפטי, בנוגע להסרת מכשולים שעמדו בפני קידומו המקצועי ברשות המסים.
בשונה מהטענה שהעלתה בכתב האישום, לפיה השוחד שנתן וינרוט לויטה בא לידי ביטוי, גם בעצם ההסכמה של וינרוט לייצג את ויטה בעת שהוא מטפל בענייני המס של לקוחותיו וגם בשכר-הטרחה המופחת (בשיעור של 20 אלף שקל) שגבה וינרוט מויטה, הטילה התביעה בסיכומים את כל יהבה על נושא "הייצוג המקביל", ונראה כי היא זנחה את הטענה כי וינרוט גבה מויטה שכר-טרחה מופחת שמהווה שוחד. הפרקליטות מציינת כי גם אם וינרוט היה גובה מוויטה שכ"ט של 100 אלף שקל, זה עדיין היה נחשב שוחד.
"יחסי 'התן וקח' בתיק זה אינם נדרשים ל'מסע בזמן' אלא מתנהלים בו-זמנית בדרך מכוונת. כל אחד משני הנאשמים מנצל את יתרונותיו שלו, ובמקביל את חולשותיו ונקודות התורפה של משנהו", כתבה התביעה.
שינוי גירסאות
בין היתר מתחה הפרקליטות ביקורת נוקבת על התנהלותם של וינרוט וויטה בזמן שהעידו במשפטם. "אחד המאפיינים הבולטים המלווים את משאלותיהם של וינרוט וויטה מבית המשפט לאורך כל עדותם, הוא הציפייה כי לרום מעמדם הציבורי - זה כעורך דין וזה כפקיד שומה - יינתן משקל יתר, בשעה שהם מציגים גירסאות מנוגדות לראיות בתיק, לשכל הישר ולהיגיון".
בנוגע לעדותו של וינרוט במשפט, כתבה הפרקליטות: "במהלך המשפט נחשף צדו הפחות מרשים של וינרוט. בלשון המעטה, התגלו בגירסאותיו ה'מתגמשות' אי-דיוקים רבים. הוא לא בחל ב'זריית חול' בעיני בית המשפט".
על עדותו של ויטה נאמר: "בבית המשפט החליף ויטה את גירסאותיו 'חדשות לבקרים' והתגלה כמי שהאמת אינה 'נר לרגליו'. הוא 'יצר' גירסאות 'יש מאין' ו'שכח' נושאים שהם בלב-ליבו של כתב האישום".
בנוסף, הפרקליטות מצאה לנכון לייחד פרק נפרד ל"טקטיקת ההגנה" במשפט וכתבה: "כבר מנאום הפתיחה ביקשה התביעה להגדיר את גדר המחלוקת כפי שנפרשה בכתב האישום, על מנת 'לשחק בקלפים גלויים לחלוטין'. למרות זאת, 'חדשות לבקרים' הסיטה ההגנה את הדיון למחוזות שאין להם אזכור בכתב האישום.
"דוגמה מובהקת לטקטיקה זו היא המצאת אישום, כאילו אסור היה לויטה להגיע להסכמי מס עם צ'רנוי וגאידמק. לאור האישום שהמציאו, התבקשו עדי תביעה רבים לאשר כי נהוג להגיע להסכמי מס עם נישומים וכי הגעה להסכם היא ראויה ורצויה.
"מיותר לציין כי המאשימה נדרשה בכל פעם מחדש להסביר כי לפקיד השומה יש שיקול-דעת רחב וסמכות להגיע להסכמים עם נישומים, אלא שבמקרה זה, הדרך בה הגיע להסכמי המס והתנאים בהם הגיע אליהם פסולים היו ואסורים, משום שהיו נגועים במניעים אישיים בעקבות קבלת מתת השוחד מוינרוט".
הפרקליטות התייחסה בסיכומים גם לרשימת הלקוחות הארוכה שהציג וינרוט לבית המשפט, כדי להוכיח כי התנהלותו מול ויטה הייתה שגרתית. "כל המקרים האחרים שהביא וינרוט אינם רלוונטיים לענייננו", כתבה.
צוות ההגנה של וינרוט מסר בתגובה: "אין בכוונתנו לנהל את המשפט בתקשורת; את תגובתינו המפורטת נעביר לבית המשפט הנכבד, והוא זה שיכריע על סמך הראיות".
בא-כוחו של ויטה, עו"ד אלון רון, מסר אף הוא כי "תשובה הולמת תימסר לבית המשפט".
כתב האישום נגד וינרוט וויטה הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ב-31 לדצמבר 2009. וינרוט מואשם במתן שוחד ובהלבנת הון. ויטה מואשם בקבלת שוחד ובמירמה והפרת אמונים.