גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלכודת 3 השנים לבעלי שליטה

מבלי משים התגנבה לתיקון מספר 16 לחוק החברות מכשלה לשונית ופרשנית

באחרונה הזדמן לי להרצות ביום עיון מטעם המרכז הישראלי לניהול. במהלך הרצאתי הצבעתי על כך שמבלי משים התגנבה לתיקון מספר 16 לחוק החברות מכשלה לשונית ופרשנית, שעוד נבכה עליה ימים ארוכים.

המדובר בתיקון לסעיף 275 לחוק החברות, אשר קובע כי עסקה של חברה עם בעל שליטה "לתקופה העולה על 3 שנים" מחויבת באישור מחדש של האסיפה הכללית ברוב תומך של רוב בעלי המניות הבלתי נגועים ("אסיפת חצי"), גם אם עסקה זו אושרה בעבר על-ידי "אסיפת שליש".

הפועל היוצא מחובת ריענון האישור בפרוצדורה הקשיחה המחייבת עסקות בין חברה לבעל שליטה הוא, שבלי אישור כאמור תפקע מחויבות החברה כלפי בעל השליטה.

הרציונל העומד מאחורי הוראה זו הינו ככל הנראה, למשל, ביחס לחוזה בו מתקשר בעל שליטה עם חברה להעניק לה שירותי ניהול או עסקאות מתחדשות אחרות ("עסקה מתחדשת"), חדשים לבקרים, לאורך תקופה העולה על 3 שנים, למרות שבינתיים יכולים תנאי המשק וסבירות העסקה להשתנות מקצה לקצה.

פוטנציאל קיפוח זכויותיו המוקנות של בעל השליטה

כדי למנוע מבעל שליטה "חסינות" העולה על 3 שנים ב"עסקה מתחדשת", מחייב הדבר אסיפה כללית מאשררת נוספת בתנאים המיוחדים המאפיינים עסקה עם בעל שליטה (מכאן ואילך, "אסיפת חצי").

בעסקה מתחדשת כגון דא יכול היה הדבר להיות סביר והגיוני, ברם נוסח הסעיף סובל ואולי גם מזמין אפשרות פרשנית אחרת, שעליה אנחנו מקוננים. ובמה דברים אמורים?

שוו בנפשכם מקרה שבו מתחייב בעל שליטה בחברה קבלנית נסחרת למכור לה נכס מקרקעין, על מנת שהחברה הקבלנית תבנה על הנכס מגדל מגורים ותעביר אל בעל השליטה, במסגרת עסקת האחוזים, 30% מהדירות הנבנות, לכשתסתיים בנייתן.

הבנייה אורכת למעלה מ-3 שנים. העסקה קיבלה את אישור האסיפה הכללית (בין אם באסיפת שליש ובין אם באסיפת חצי, תלוי בעיתוי האסיפה), בפרוצדורה המתחייבת בעסקות כגון דא בין בעל שליטה לחברה. המקרקעין הועברו ונרשמו זה מכבר מבעל השליטה על שם ולבעלות החברה הקבלנית שבשליטתו.

והנה חלפו להן 3 שנים, בניית הבניין מתקדמת יפה על-ידי החברה הקבלנית, ובתום השנה הרביעית יהיה על החברה הקבלנית להעביר לבעל שליטתה, על-פי תנאי החוזה המקורי, שאושר כדת וכדין, את 30% הדירות שתיבננה. דא עקא, שמועד העברת אותן דירות יהיה לאחר חלוף 3 שנים ממועד אישור העסקה.

הרי לנו, לכאורה או כביכול, עסקה לתקופה העולה על 3 שנים, כלשונו המתוקנת (והמקולקלת) של סעיף 275 לחוק החברות, הטעונה את אישורה מחדש של האסיפה הכללית בחברה הקבלנית, ברב של למעלה מ-50% מבעלי מניותיה הבלתי נגועים ("אסיפת חצי").

מי תקע כף לידנו שהאסיפה הכללית תחזור ותאשרר את העסקה מלפני 3 שנים? ואולי לא תאשר האסיפה את הענקת התמורה בת 30% מהדירות? מה יעלה בגורלה של העסקה המקורית? מה יעלה בגורלה של התמורה המגעת לבעל השליטה, אשר מכר את מקרקעיו לחברה בתמורה ל-30% מהדירות שתיבננה על המקרקעין?

קשה להניח שלעסקות אחוזים כגון דא או לעסקות דומות אחרות (שאינן "עסקות מתחדשות") כיוון המחוקק, כשכתב בסעיף 275 המתוקן "עסקה העולה על 3 שנים". לשון הכתוב שונה ככל הנראה מתכליתו של הסעיף. נוצר כשל לשוני, אשר עלול לעורר כשל פרשני, שאחריתו מי ישורנה.

הדוגמה דלעיל היא רק אחת מיני רבות. בדומה לכך, גם, עסקה עם בעל שליטה אשר בגדרה מוענקות זכויות קדימה לבעל השליטה (FIRST REFUSAL) או TAG ALONG, שהן זכויות ארוכות טווח על-פי טיבן ומהותן ואשר קשורות בטבורה של העסקה העיקרית שנחתמה ואושרה לפני למעלה מ-3 שנים, עלולות ליפול ללא צורך למלכודת לשון הסעיף ("עסקה העולה על 3 שנים").

אין זה מתקבל על הדעת שהמקח וממכר שליווה את העסקה המקורית (שאיננה "עסקה מתחדשת" החוזרת על עצמה) יעבור מחדש את מסננת האישורים המיוחדים תוך פוטנציאל קיפוח זכויותיו המוקנות והמשוריינות של בעל השליטה.

זהו הכשל הלשוני העיקרי בתיקון סעיף 275 לחוק, אך הוא איננו היחידי.

עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא ו/או לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

ההצעה של חמאס: הפסקת אש ל-10 שנים ו"הקפאת השימוש בנשק"

חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל   ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● הדרישה של חמאס לאנשי מיליציות: תסגירו את עצמכם ותקבלו חנינה ● דיווחים בעזה: חמאס והצלב האדום נערכים לחידוש החיפושים אחר החלל החטוף רס"ל רן גואילי ● עדכונים שוטפים

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022