גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלכודת 3 השנים לבעלי שליטה

מבלי משים התגנבה לתיקון מספר 16 לחוק החברות מכשלה לשונית ופרשנית

באחרונה הזדמן לי להרצות ביום עיון מטעם המרכז הישראלי לניהול. במהלך הרצאתי הצבעתי על כך שמבלי משים התגנבה לתיקון מספר 16 לחוק החברות מכשלה לשונית ופרשנית, שעוד נבכה עליה ימים ארוכים.

המדובר בתיקון לסעיף 275 לחוק החברות, אשר קובע כי עסקה של חברה עם בעל שליטה "לתקופה העולה על 3 שנים" מחויבת באישור מחדש של האסיפה הכללית ברוב תומך של רוב בעלי המניות הבלתי נגועים ("אסיפת חצי"), גם אם עסקה זו אושרה בעבר על-ידי "אסיפת שליש".

הפועל היוצא מחובת ריענון האישור בפרוצדורה הקשיחה המחייבת עסקות בין חברה לבעל שליטה הוא, שבלי אישור כאמור תפקע מחויבות החברה כלפי בעל השליטה.

הרציונל העומד מאחורי הוראה זו הינו ככל הנראה, למשל, ביחס לחוזה בו מתקשר בעל שליטה עם חברה להעניק לה שירותי ניהול או עסקאות מתחדשות אחרות ("עסקה מתחדשת"), חדשים לבקרים, לאורך תקופה העולה על 3 שנים, למרות שבינתיים יכולים תנאי המשק וסבירות העסקה להשתנות מקצה לקצה.

פוטנציאל קיפוח זכויותיו המוקנות של בעל השליטה

כדי למנוע מבעל שליטה "חסינות" העולה על 3 שנים ב"עסקה מתחדשת", מחייב הדבר אסיפה כללית מאשררת נוספת בתנאים המיוחדים המאפיינים עסקה עם בעל שליטה (מכאן ואילך, "אסיפת חצי").

בעסקה מתחדשת כגון דא יכול היה הדבר להיות סביר והגיוני, ברם נוסח הסעיף סובל ואולי גם מזמין אפשרות פרשנית אחרת, שעליה אנחנו מקוננים. ובמה דברים אמורים?

שוו בנפשכם מקרה שבו מתחייב בעל שליטה בחברה קבלנית נסחרת למכור לה נכס מקרקעין, על מנת שהחברה הקבלנית תבנה על הנכס מגדל מגורים ותעביר אל בעל השליטה, במסגרת עסקת האחוזים, 30% מהדירות הנבנות, לכשתסתיים בנייתן.

הבנייה אורכת למעלה מ-3 שנים. העסקה קיבלה את אישור האסיפה הכללית (בין אם באסיפת שליש ובין אם באסיפת חצי, תלוי בעיתוי האסיפה), בפרוצדורה המתחייבת בעסקות כגון דא בין בעל שליטה לחברה. המקרקעין הועברו ונרשמו זה מכבר מבעל השליטה על שם ולבעלות החברה הקבלנית שבשליטתו.

והנה חלפו להן 3 שנים, בניית הבניין מתקדמת יפה על-ידי החברה הקבלנית, ובתום השנה הרביעית יהיה על החברה הקבלנית להעביר לבעל שליטתה, על-פי תנאי החוזה המקורי, שאושר כדת וכדין, את 30% הדירות שתיבננה. דא עקא, שמועד העברת אותן דירות יהיה לאחר חלוף 3 שנים ממועד אישור העסקה.

הרי לנו, לכאורה או כביכול, עסקה לתקופה העולה על 3 שנים, כלשונו המתוקנת (והמקולקלת) של סעיף 275 לחוק החברות, הטעונה את אישורה מחדש של האסיפה הכללית בחברה הקבלנית, ברב של למעלה מ-50% מבעלי מניותיה הבלתי נגועים ("אסיפת חצי").

מי תקע כף לידנו שהאסיפה הכללית תחזור ותאשרר את העסקה מלפני 3 שנים? ואולי לא תאשר האסיפה את הענקת התמורה בת 30% מהדירות? מה יעלה בגורלה של העסקה המקורית? מה יעלה בגורלה של התמורה המגעת לבעל השליטה, אשר מכר את מקרקעיו לחברה בתמורה ל-30% מהדירות שתיבננה על המקרקעין?

קשה להניח שלעסקות אחוזים כגון דא או לעסקות דומות אחרות (שאינן "עסקות מתחדשות") כיוון המחוקק, כשכתב בסעיף 275 המתוקן "עסקה העולה על 3 שנים". לשון הכתוב שונה ככל הנראה מתכליתו של הסעיף. נוצר כשל לשוני, אשר עלול לעורר כשל פרשני, שאחריתו מי ישורנה.

הדוגמה דלעיל היא רק אחת מיני רבות. בדומה לכך, גם, עסקה עם בעל שליטה אשר בגדרה מוענקות זכויות קדימה לבעל השליטה (FIRST REFUSAL) או TAG ALONG, שהן זכויות ארוכות טווח על-פי טיבן ומהותן ואשר קשורות בטבורה של העסקה העיקרית שנחתמה ואושרה לפני למעלה מ-3 שנים, עלולות ליפול ללא צורך למלכודת לשון הסעיף ("עסקה העולה על 3 שנים").

אין זה מתקבל על הדעת שהמקח וממכר שליווה את העסקה המקורית (שאיננה "עסקה מתחדשת" החוזרת על עצמה) יעבור מחדש את מסננת האישורים המיוחדים תוך פוטנציאל קיפוח זכויותיו המוקנות והמשוריינות של בעל השליטה.

זהו הכשל הלשוני העיקרי בתיקון סעיף 275 לחוק, אך הוא איננו היחידי.

עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא ו/או לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

רינת אשכנזי כלכלנית ראשית הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית שמסתכלת על השוק הישראלי ב־2026 ורואה "פיל בחדר"

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות, ממליצה לקראת השנה החדשה להגדיל החזקות מעבר לים, ולחפש שני נתונים מרכזיים בכל השקעה חדשה: מאזן חזק ורווחיות גבוהה ● וגם: מהו ה"פיל שבחדר" שמאיים על התשואות בישראל בעתיד?

יו''ר קרן הריט מגוריט, ארז רוזנבוך / צילום: איל יצהר

רוצה להתחרות בשכ"ד: מגוריט תחלק דיבידנד כל חודש החל משנה הבאה

קרן הריט למגורים תחל לחלק מהשנה הבאה לבעלי המניות דיבידנד מדי חודש, במטרה להציע אלטרנטיבה להשקעה בדירה ● הקרן צופה כי תחלק בעוד כשלוש שנים סכום של כ-86 מיליון שקל בשנה

מושגים לאזרחות מיודעת. נימבוס / צילום: Shutterstock

הטכנולוגיה העוצמתית שבידי הממשלה: מהו נימבוס, ואיך הוא ישפיע על חיינו?

תחום הבינה המלאכותית חודר לכל תחומי החיים, האם הוא סוף־סוף יגיע גם לממשלה? ● זאת התשתית שאמורה לאפשר את המהפכה הדיגיטלית במגזר הציבורי ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ במסר לישראל: חשוב מאוד שלא יתרחש דבר שיפריע להתפתחותה של סוריה

טראמפ ונתניהו שוחחו, מלשכת ראש הממשלה נמסר: "נשיא ארה"ב הזמין את נתניהו לפגישה בבית הלבן בזמן הקרוב" ● צה"ל חיסל מחבל נוח'בה של הג'יהאד האיסלאמי ● התושבים בעוטף עזה על ההחלטה של צה"ל לבטל את ההגנה היישובית:"מישהו חייב להתעורר" ● בוועדת החוץ והביטחון נערך היום דיון על חוק הפטור מגיוס ● משבר כוח-האדם בצה"ל: חוסר של מאות קצינים, עומס כבד על מערך המילואים ● עדכונים שוטפים

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שזינקה בת"א ב־3,000% וחברת הגמל שהרוויחה ממנה בגדול

חברת בידוק השבבים קווליטאו הציגה דוח חזק בו שילשה את הרווח הרבעוני והפחיתה את התלות בסין ● המרוויח הגדול: ילין לפידות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

תל אביב / צילום: נוי מאיה

בעלי דירות נגד עיריית ת"א: מפריזה בדרישות לשיפוץ חזית אחידה

בעתירה שהוגשה לעליון  נטען כי עיריית ת"א מפרשת בצורה שגויה את חוק העזר העירוני - מכוחו היא יכולה לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות המבנים לאחידות ● דרישה זו לפי הטענה מעלה באופן משמעותי את עלויות השיפוצים ● להערכת חברת המועצה שולה קשת, העלות הכוללת של יישום עקרון ההאחדה תגיע ל-1.6 מיליארד שקל בשנה

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"השאלות החשובות השתנו": החוסכים זכו לשנה היסטורית, אבל איך תיראה 2026?

ביצועי הגמל והפנסיה בשנה הנוכחית בדרך לעקוף את שנת 2021, ולהפוך לטובים ביותר מזה עשור וחצי, הרבה בזכות הפריחה בבורסה המקומית ● במסלולי המניות התשואה מתחילת השנה כבר מתקרבת ל־23% ● ובכל זאת יש מי שמציע למשקיעים לעבור לאסטרטגיה זהירה

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של בנק ישראל, "המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים וגם על מערכת מורכבת בין חברות התשלומים למערכת הבנקאית שמספקת להם שירותים" ● עוד הוסיף כי "נעשים הרבה מאמצים, אבל צריך להגיד ביושר, זה לא עובד נכון לעכשיו והמצב לא טוב"

נתניהו וסמוטריץ'. רה''מ לא נתן לאוצר אור ירוק, אבל גם לא אור אדום / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ביטחון, חלב ומס על קרקעות: המחלוקות שמאיימות על אישור תקציב המדינה

מאבקי התקציב מגיעים לשיא, לקראת אישורו בממשלה בסוף השבוע ● עיקר המחלוקת הוא סביב הגדלת תקציב משרד הביטחון, רפורמה בשוק החלב ומיסוי קרקעות ● בעוד סמוטריץ' דוחף ליישום הרפורמות, אי־הוודאות בעמדת נתניהו מטילה צל על סיכויי אישור התקציב

סניף הקפה של פקטורי 54 בביג פאשן גלילות / צילום: מושי ניטליס

רשת פקטורי 54 פותחת בית קפה בביג פאשן גלילות

בהשראת מותגי היוקרה בעולם, רשת פקטורי 54 פותחת השבוע בית קפה בסמוך לחנות שלה בביג פאשן גלילות, שיתפרס על פני כ-60 מ"ר ● וגם: 20 שנה לאחר ההנפקה בנאסד"ק - האחים אייל, ניר וגיל שרצקי, בעלי איתוראן, צלצלו בפעמון פתיחת המסחר של הבורסה ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בבורסה ננעל במגמה מעורבת; אל על ומניות הביטוח ירדו

ת"א 35 עלה ב-0.1%, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● ירידות בוול סטריט ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

אחרי הזינוק בבורסה: מיטב מכרה 5% מהמניות בחצי מיליארד שקל

לאחר שמניית מיטב זינקה בתוך שנה וחצי ב-650% והפכה לאחת מ-40 החברות הגדולות בבורסה עם שווי שוק של 9.5 מיליארד שקל, החברה מגייסת 500 מיליון שקל ממשקיעים בארץ ובחו"ל ● את הגיוס הוביל בנק ההשקעות ג'פריס

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון

נגיד הבנק המרכזי ביפן, קאזו אואדה / צילום: Reuters, Kyodo

ביפן נערכים להעלאת ריבית בניגוד למגמה העולמית, ובשווקים מודאגים

בזמן שבעולם החלו להוריד ריבית, בבנק המרכזי של יפן נערכים להעלות אותה ברבע אחוז, לרמה של 0.75% ● "נדון בהתפתחויות הכלכליות", אמר הנגיד קאזו אואדה, וטלטל את הבורסה בטוקיו ● המהלך מעלה תהיות, ברקע התוכנית שחשפה לאחרונה הממשלה כדי לתמרץ את הכלכלה