גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלכודת 3 השנים לבעלי שליטה

מבלי משים התגנבה לתיקון מספר 16 לחוק החברות מכשלה לשונית ופרשנית

באחרונה הזדמן לי להרצות ביום עיון מטעם המרכז הישראלי לניהול. במהלך הרצאתי הצבעתי על כך שמבלי משים התגנבה לתיקון מספר 16 לחוק החברות מכשלה לשונית ופרשנית, שעוד נבכה עליה ימים ארוכים.

המדובר בתיקון לסעיף 275 לחוק החברות, אשר קובע כי עסקה של חברה עם בעל שליטה "לתקופה העולה על 3 שנים" מחויבת באישור מחדש של האסיפה הכללית ברוב תומך של רוב בעלי המניות הבלתי נגועים ("אסיפת חצי"), גם אם עסקה זו אושרה בעבר על-ידי "אסיפת שליש".

הפועל היוצא מחובת ריענון האישור בפרוצדורה הקשיחה המחייבת עסקות בין חברה לבעל שליטה הוא, שבלי אישור כאמור תפקע מחויבות החברה כלפי בעל השליטה.

הרציונל העומד מאחורי הוראה זו הינו ככל הנראה, למשל, ביחס לחוזה בו מתקשר בעל שליטה עם חברה להעניק לה שירותי ניהול או עסקאות מתחדשות אחרות ("עסקה מתחדשת"), חדשים לבקרים, לאורך תקופה העולה על 3 שנים, למרות שבינתיים יכולים תנאי המשק וסבירות העסקה להשתנות מקצה לקצה.

פוטנציאל קיפוח זכויותיו המוקנות של בעל השליטה

כדי למנוע מבעל שליטה "חסינות" העולה על 3 שנים ב"עסקה מתחדשת", מחייב הדבר אסיפה כללית מאשררת נוספת בתנאים המיוחדים המאפיינים עסקה עם בעל שליטה (מכאן ואילך, "אסיפת חצי").

בעסקה מתחדשת כגון דא יכול היה הדבר להיות סביר והגיוני, ברם נוסח הסעיף סובל ואולי גם מזמין אפשרות פרשנית אחרת, שעליה אנחנו מקוננים. ובמה דברים אמורים?

שוו בנפשכם מקרה שבו מתחייב בעל שליטה בחברה קבלנית נסחרת למכור לה נכס מקרקעין, על מנת שהחברה הקבלנית תבנה על הנכס מגדל מגורים ותעביר אל בעל השליטה, במסגרת עסקת האחוזים, 30% מהדירות הנבנות, לכשתסתיים בנייתן.

הבנייה אורכת למעלה מ-3 שנים. העסקה קיבלה את אישור האסיפה הכללית (בין אם באסיפת שליש ובין אם באסיפת חצי, תלוי בעיתוי האסיפה), בפרוצדורה המתחייבת בעסקות כגון דא בין בעל שליטה לחברה. המקרקעין הועברו ונרשמו זה מכבר מבעל השליטה על שם ולבעלות החברה הקבלנית שבשליטתו.

והנה חלפו להן 3 שנים, בניית הבניין מתקדמת יפה על-ידי החברה הקבלנית, ובתום השנה הרביעית יהיה על החברה הקבלנית להעביר לבעל שליטתה, על-פי תנאי החוזה המקורי, שאושר כדת וכדין, את 30% הדירות שתיבננה. דא עקא, שמועד העברת אותן דירות יהיה לאחר חלוף 3 שנים ממועד אישור העסקה.

הרי לנו, לכאורה או כביכול, עסקה לתקופה העולה על 3 שנים, כלשונו המתוקנת (והמקולקלת) של סעיף 275 לחוק החברות, הטעונה את אישורה מחדש של האסיפה הכללית בחברה הקבלנית, ברב של למעלה מ-50% מבעלי מניותיה הבלתי נגועים ("אסיפת חצי").

מי תקע כף לידנו שהאסיפה הכללית תחזור ותאשרר את העסקה מלפני 3 שנים? ואולי לא תאשר האסיפה את הענקת התמורה בת 30% מהדירות? מה יעלה בגורלה של העסקה המקורית? מה יעלה בגורלה של התמורה המגעת לבעל השליטה, אשר מכר את מקרקעיו לחברה בתמורה ל-30% מהדירות שתיבננה על המקרקעין?

קשה להניח שלעסקות אחוזים כגון דא או לעסקות דומות אחרות (שאינן "עסקות מתחדשות") כיוון המחוקק, כשכתב בסעיף 275 המתוקן "עסקה העולה על 3 שנים". לשון הכתוב שונה ככל הנראה מתכליתו של הסעיף. נוצר כשל לשוני, אשר עלול לעורר כשל פרשני, שאחריתו מי ישורנה.

הדוגמה דלעיל היא רק אחת מיני רבות. בדומה לכך, גם, עסקה עם בעל שליטה אשר בגדרה מוענקות זכויות קדימה לבעל השליטה (FIRST REFUSAL) או TAG ALONG, שהן זכויות ארוכות טווח על-פי טיבן ומהותן ואשר קשורות בטבורה של העסקה העיקרית שנחתמה ואושרה לפני למעלה מ-3 שנים, עלולות ליפול ללא צורך למלכודת לשון הסעיף ("עסקה העולה על 3 שנים").

אין זה מתקבל על הדעת שהמקח וממכר שליווה את העסקה המקורית (שאיננה "עסקה מתחדשת" החוזרת על עצמה) יעבור מחדש את מסננת האישורים המיוחדים תוך פוטנציאל קיפוח זכויותיו המוקנות והמשוריינות של בעל השליטה.

זהו הכשל הלשוני העיקרי בתיקון סעיף 275 לחוק, אך הוא איננו היחידי.

עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא ו/או לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

הרפורמה הצרכנית בחשמל: מי ייהנה מהחשמל הזול?

רשות החשמל פרסמה שימוע למכרז למכירת הספק של חשמל זול לשוק הפרטי, אך ללא מגבלות ברורות, חלק ניכר מההקצאה עלול לזרום לעסקים ולספקולנטים - ולצמצם את ההנחות המוצעות לצרכנים ● במקביל, גם חשבון החשמל עליו מוצעת ההנחה צפוי לעלות

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מסלול אחד הניב תשואה של מעל 20% השנה: מה עשה החיסכון שלכם?

החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתוספת תשואה חיובית ממוצעת של 1% בנובמבר, בעוד החוסכים במסלולי המניות צפויים ליהנות מתשואה חזקה מעט יותר של 1.3% ● בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, גופים ומסלולים שהיו חשופים יותר לישראל הרוויחו יותר, ואלה שהיו מוטים למדדי ארה"ב נהנו פחות

שיא בכמות הדירות החדשות שעל המדף / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טופס האכלוס הגיע, הדירות במגדלים לא נמכרו: מה יעשו היזמים?

הקבלנים טוענים כי נתוני הלמ"ס לגבי היקף הדירות "על המדף" לא משקפים את המציאות בשטח במלואה, אך בדוחות החברות הציבוריות משתקף קושי אמיתי, גם אם נקודתי ● מעשרות דירות לא מכורות במתחם החם ביותר במזרח תל אביב ועד למחצית פרויקט שטרם נמכר במרכז נתניה - אילו פרויקטים מגמגמים בישורת האחרונה?

רצועת עזה מוצפת באייפון הכי חדש, והתושבים חושדים בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רוסיה רוצה להחזיר את ההשפעה שלה על סוריה, חיזבאללה וישראל עלולות להילחם שוב, ורצועת עזה מוצפת במכשירי אייפון חדשים ● כותרות העיתונים בעולם

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

מניית השבבים שזינקה בת"א ב־3,000% וחברת הגמל שהרוויחה ממנה בגדול

חברת בידוק השבבים קווליטאו הציגה דוח חזק בו שילשה את הרווח הרבעוני והפחיתה את התלות בסין ● המרוויח הגדול: ילין לפידות

הדיון בוועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכנסת הצביעה: תוקם ועדה "עוקפת ביטן" לעניין חוק השידורים של קרעי

ועדת הכנסת אישרה היום להקים ועדה מיוחדת שתדון בחוק השידורים שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי ● יועמ"שית הכנסת טענה כי הסמכות לדון בחוק היא של ועדת הכלכלה, ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן טען כי הממשלה לוקחת סמכויות מהכנסת - אך למרות זאת הקמת הוועדה המיוחדת אושרה

ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני / צילום: ap, Phil Noble

ממשלת איטליה רוצה בעלות על הזהב במדינה, ועלולה לטלטל את האירו

תיקון חוק חדש באיטליה מבהיר כי זהב המדינה שייך לעם, ומעורר חשש שהממשלה תנסה להשתלט על העתודות ולפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ● המהלך מעורר דאגה גם באיחוד האירופי: לאיטליה יש עתודות זהב בשווי 280 מיליארד אירו, שהן חלק מהגיבוי למטבע המשותף

פרויקט ''אינדיאנה צפון'' של חברת דוראל / צילום: באדיבות דוראל

חברת האנרגיה הבטיחה להפוך פחות מ־100 מיליון דולר ל־850. היא תצליח?

דוחות דוראל הזניקו את המניה, שהשלימה עלייה של כ־140% בשנה ● צמד הבעלים כמעט והפך למיליארדרים על הנייר ● האם הפרויקטים בארה"ב יממשו את תחזית הרווח השאפתנית?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

יוסי תורג'מן, והדמיית פרויקט YBOX art / צילום: משה צור אדריכלים, יובל חן

"האטה? אנחנו מוכרים דירות ב-90 אלף שקל למ"ר בדרום ת"א": מנכ"ל YBOX לא מתרגש ממצב ענף המגורים

יוסי תורג'מן, מנכ"ל YBOX, מספר אחרי אישור הפרויקט המדובר בדרום תל אביב־יפו: "ברובעים 3 ו־4 בעיר יש האטה מאוד רצינית - אבל באזור הפרויקט אנחנו מוכרים סביב 90 אלף שקל למ"ר" ● ואיזו ביקורת יש לו על הורדת הריבית? "הייתה צריכה להיות דרסטית יותר"

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

קפה מסוכן ללב? מחקר חדש מאתגר את התפיסה הזאת

מחקר חדש מגלה: צריכת קפאין מפחיתה את הסיכון להפרעות בקצב הלב ● מיקרוסופט מרחיבה את עוזר הבינה המלאכותית לצוותי הרפואה גם לאחים ואחיות ● חברת הקנאביס שיח מדיקל מציגה ירידה בהכנסות אך שיפור ברווחיות ● ריג'נטיס דוחה שוב את מועד ההנפקה ● וננוז זוכה במקום הראשון בתחרות של תערוכת הטכנולוגיה הרפואית הגדולה בעולם ● השבוע בביומד

נתניהו וסמוטריץ'. רה''מ לא נתן לאוצר אור ירוק, אבל גם לא אור אדום / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ביטחון, חלב ומס על קרקעות: המחלוקות שמאיימות על אישור תקציב המדינה

מאבקי התקציב מגיעים לשיא, לקראת אישורו בממשלה בסוף השבוע ● עיקר המחלוקת הוא סביב הגדלת תקציב משרד הביטחון, רפורמה בשוק החלב ומיסוי קרקעות ● בעוד סמוטריץ' דוחף ליישום הרפורמות, אי־הוודאות בעמדת נתניהו מטילה צל על סיכויי אישור התקציב

יו''ר קרן הריט מגוריט, ארז רוזנבוך / צילום: איל יצהר

רוצה להתחרות בשכ"ד: מגוריט תחלק דיבידנד כל חודש החל משנה הבאה

קרן הריט למגורים תחל לחלק מהשנה הבאה לבעלי המניות דיבידנד מדי חודש, במטרה להציע אלטרנטיבה להשקעה בדירה ● הקרן צופה כי תחלק בעוד כשלוש שנים סכום של כ-86 מיליון שקל בשנה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ במסר לישראל: חשוב מאוד שלא יתרחש דבר שיפריע להתפתחותה של סוריה

דובר צה"ל: חוסלו שני מחבלים שניסו לעבור את הקו הצהוב, בשני אירועים שונים בצפון רצועת עזה ● התושבים בעוטף עזה על ההחלטה של צה"ל לבטל את ההגנה היישובית: "מישהו חייב להתעורר" ● בוועדת החוץ והביטחון נערך היום דיון על חוק הפטור מגיוס ● משבר כוח-האדם בצה"ל: חוסר של מאות קצינים, עומס כבד על מערך המילואים ● מפקד פיקוד בהערכת מצב ברמת הגולן: "אסור לנו לחכות, רק ליזום" ● עדכונים שוטפים

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

המנכ"לית שתוביל את מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל לבעלי שליטה חדשים

יפית גריאני, לשעבר בכירה בישראכרט ובדיסקונט, נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של הליך מכירה לבעלי שליטה חדשים ● היא נכנסת לתפקיד תחת מגבלות של חוסר ודאות רגולטורית ועם ציפייה ברורה: לשמור על ביצועים חזקים שיבטיחו את השווי המרבי בעסקה

חיים גליק ודדי שמחי / צילום: בר לביא, איל יצהר, צילום מסך

דדי שמחי וחיים גליק רוצים לחבר את אצולת אזרבייג’ן למכרזי הענק של המטרו

על רקע מכרזי המטרו הגדולים בתולדות המדינה, צמד המתווכים פועלים להביא לישראל שחקנים זרים חדשים ● בין המתעניינות: אקורד האזרית, שכבר החלה במהלך לרישום כקבלן ישראלי - בזמן שחברות אירופיות ותיקות דווקא נסוגות מהשוק ● מי עומד מאחורי החברה?

משרדי הרצוג, פוקס, נאמן / צילום: תמר מצפי

23 קומות בפרויקט תאומי רובנשטיין: הרצוג פוקס נאמן מרחיב את שטחו

הרצוג פוקס נאמן, אחד משלושת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, ישכור ארבע קומות נוספות במגדל המערבי של פרויקט תאומי רובינשטיין בת"א ● ההסכם החדש כולל שכירות נוספת בשטח של כ־5,000 מ"ר

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: יחצ

עסקת ענק: קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 בכמיליארד דולר

קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 מידי קרן KKR בכ-950 מיליון דולר, לאחר שניצחה במכרז וגברה על קרנות ההשקעה הפרטיות בלקסטון ו-cvc

מייסדי Moonshot - מימין: פרד סימון, הילה חדד חמלניק, שחר בהירי. / צילום: Moonshot

הסטארט-אפ של מנכ"לית משרד המדע לשעבר: "מעליות" לחלל

משגר חלליות אלקטרו-מגנטי הבנוי בתצורה של מסילת רכבת המזדקרת לשמיים: זהו המוצר אותו מפתחת חברת הסטארט-אפ הישראלית Moonshot שהקימה הילה חדד-חמלניק, בעברה מנכ"לית משרד המדע, יחד עם פרד סימון, ממייסדי ג'ייפרוג, ושחר בהירי