גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלכודת 3 השנים לבעלי שליטה

מבלי משים התגנבה לתיקון מספר 16 לחוק החברות מכשלה לשונית ופרשנית

באחרונה הזדמן לי להרצות ביום עיון מטעם המרכז הישראלי לניהול. במהלך הרצאתי הצבעתי על כך שמבלי משים התגנבה לתיקון מספר 16 לחוק החברות מכשלה לשונית ופרשנית, שעוד נבכה עליה ימים ארוכים.

המדובר בתיקון לסעיף 275 לחוק החברות, אשר קובע כי עסקה של חברה עם בעל שליטה "לתקופה העולה על 3 שנים" מחויבת באישור מחדש של האסיפה הכללית ברוב תומך של רוב בעלי המניות הבלתי נגועים ("אסיפת חצי"), גם אם עסקה זו אושרה בעבר על-ידי "אסיפת שליש".

הפועל היוצא מחובת ריענון האישור בפרוצדורה הקשיחה המחייבת עסקות בין חברה לבעל שליטה הוא, שבלי אישור כאמור תפקע מחויבות החברה כלפי בעל השליטה.

הרציונל העומד מאחורי הוראה זו הינו ככל הנראה, למשל, ביחס לחוזה בו מתקשר בעל שליטה עם חברה להעניק לה שירותי ניהול או עסקאות מתחדשות אחרות ("עסקה מתחדשת"), חדשים לבקרים, לאורך תקופה העולה על 3 שנים, למרות שבינתיים יכולים תנאי המשק וסבירות העסקה להשתנות מקצה לקצה.

פוטנציאל קיפוח זכויותיו המוקנות של בעל השליטה

כדי למנוע מבעל שליטה "חסינות" העולה על 3 שנים ב"עסקה מתחדשת", מחייב הדבר אסיפה כללית מאשררת נוספת בתנאים המיוחדים המאפיינים עסקה עם בעל שליטה (מכאן ואילך, "אסיפת חצי").

בעסקה מתחדשת כגון דא יכול היה הדבר להיות סביר והגיוני, ברם נוסח הסעיף סובל ואולי גם מזמין אפשרות פרשנית אחרת, שעליה אנחנו מקוננים. ובמה דברים אמורים?

שוו בנפשכם מקרה שבו מתחייב בעל שליטה בחברה קבלנית נסחרת למכור לה נכס מקרקעין, על מנת שהחברה הקבלנית תבנה על הנכס מגדל מגורים ותעביר אל בעל השליטה, במסגרת עסקת האחוזים, 30% מהדירות הנבנות, לכשתסתיים בנייתן.

הבנייה אורכת למעלה מ-3 שנים. העסקה קיבלה את אישור האסיפה הכללית (בין אם באסיפת שליש ובין אם באסיפת חצי, תלוי בעיתוי האסיפה), בפרוצדורה המתחייבת בעסקות כגון דא בין בעל שליטה לחברה. המקרקעין הועברו ונרשמו זה מכבר מבעל השליטה על שם ולבעלות החברה הקבלנית שבשליטתו.

והנה חלפו להן 3 שנים, בניית הבניין מתקדמת יפה על-ידי החברה הקבלנית, ובתום השנה הרביעית יהיה על החברה הקבלנית להעביר לבעל שליטתה, על-פי תנאי החוזה המקורי, שאושר כדת וכדין, את 30% הדירות שתיבננה. דא עקא, שמועד העברת אותן דירות יהיה לאחר חלוף 3 שנים ממועד אישור העסקה.

הרי לנו, לכאורה או כביכול, עסקה לתקופה העולה על 3 שנים, כלשונו המתוקנת (והמקולקלת) של סעיף 275 לחוק החברות, הטעונה את אישורה מחדש של האסיפה הכללית בחברה הקבלנית, ברב של למעלה מ-50% מבעלי מניותיה הבלתי נגועים ("אסיפת חצי").

מי תקע כף לידנו שהאסיפה הכללית תחזור ותאשרר את העסקה מלפני 3 שנים? ואולי לא תאשר האסיפה את הענקת התמורה בת 30% מהדירות? מה יעלה בגורלה של העסקה המקורית? מה יעלה בגורלה של התמורה המגעת לבעל השליטה, אשר מכר את מקרקעיו לחברה בתמורה ל-30% מהדירות שתיבננה על המקרקעין?

קשה להניח שלעסקות אחוזים כגון דא או לעסקות דומות אחרות (שאינן "עסקות מתחדשות") כיוון המחוקק, כשכתב בסעיף 275 המתוקן "עסקה העולה על 3 שנים". לשון הכתוב שונה ככל הנראה מתכליתו של הסעיף. נוצר כשל לשוני, אשר עלול לעורר כשל פרשני, שאחריתו מי ישורנה.

הדוגמה דלעיל היא רק אחת מיני רבות. בדומה לכך, גם, עסקה עם בעל שליטה אשר בגדרה מוענקות זכויות קדימה לבעל השליטה (FIRST REFUSAL) או TAG ALONG, שהן זכויות ארוכות טווח על-פי טיבן ומהותן ואשר קשורות בטבורה של העסקה העיקרית שנחתמה ואושרה לפני למעלה מ-3 שנים, עלולות ליפול ללא צורך למלכודת לשון הסעיף ("עסקה העולה על 3 שנים").

אין זה מתקבל על הדעת שהמקח וממכר שליווה את העסקה המקורית (שאיננה "עסקה מתחדשת" החוזרת על עצמה) יעבור מחדש את מסננת האישורים המיוחדים תוך פוטנציאל קיפוח זכויותיו המוקנות והמשוריינות של בעל השליטה.

זהו הכשל הלשוני העיקרי בתיקון סעיף 275 לחוק, אך הוא איננו היחידי.

עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא ו/או לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

יו"ר רשות ניירות ערך: הרפורמה בדוחות החברות תושלם עד סוף 2026

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר" ● וגם: איך הוא רואה את ההתפתחויות בשוק ההון?

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

ארגון הטרור חמאס / צילום: Shutterstock

הקולות מעזה מוכיחים: "חמאס ממשיך לגייס פעילים ונמצא בכל מקום"

ארגון הטרור חמאס מגייס מחדש פעילים, מחזיר נוכחות חמושה למרחבים הציבוריים ומבסס מחדש שליטה באמצעות סחיטה, מעצרים והפחדה ● מקורות בחמאס: מתקיימות שיחות רציניות לסלילת הדרך למו"מ על השלב השני ● חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● עדכונים שוטפים

שמאי רז אברהם / צילום: רון כהן

שמאים מכריעים נגד ועדות מקומיות: מעכבות תשלומים עבורנו

מספר ועדות מקומיות מעכבות תשלומים לשמאים מכריעים, בנוגע להכרעות של היטלי השבחה, ובכך מעכבות את ההליך ופוגעות ביזמים ובאנשים פרטיים, כך לפי כמה משרדי שמאים • השמאי רז אברהם: "הוועדות המקומיות מתעשרות על חשבון הנישומים"

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר