בעידן שבו המדיה משתלטת מכל עבר, קשה לדמיין את החיים ללא טלוויזיה. אבל עבור י' היה הניתוק משידורי ערוצים צעד "משחרר", כפי שהוא עצמו אומר.
"אנחנו צרכני תרבות אינטנסיביים, מחוברים כמו כולם לסלולר ולפייסבוק ולאינטרנט ולמה לא, אבל כאן החלטנו להפסיק. גילינו שבלי ההיזרקות הזו על הספה בסוף היום מול המסך יש לנו הרבה יותר זמן לעצמנו, וממילא את הכול כמעט אפשר למצוא היום באינטרנט אם ממש רוצים - מחדשות בלייב ועד סדרות שהועלו בגירסתן המלאה לאתרי החברות".
נראה כי "תנועת ההתנתקות", כפי שעולה מדי פעם בדיונים סוערים בפורומים באינטרנט ובשיחות בין חברים, צוברת נפח לאורך זמן על אף ההיצע הגדל בתכנים.
מסקר שערך עבור "גלובס" מכון המחקר TRI, בהנהלת אריה רותם, עולה כי כחמישית מהאוכלוסייה אינה מחוברת לחברות הערוצים או אינה מחזיקה טלוויזיה בבית.
בעוד 42% ממשתתפי הסקר העידו כי הם מנויי חברת הכבלים הוט, 33% מחזיקים בצלחת לוויין של yes, ומעל ל-4% מחזיקים בממיר "עידן+" של ערוצי הבסיס - השיבו 13% כי אינם מחוברים לאף אחת מן החברות, ו-7.5% שאינם מחזיקים טלוויזיה.
השאלה המעניינת היא מדוע בוחרים אותם צרכני תקשורת לוותר על שידורי טלוויזיה בעידן שבו קשה להתעלם מקיומם. כ-40% השיבו כי הם עושים זאת ממניעים דתיים, ו-12.5% נוספים - ממניעים אידאולוגיים. 27% השיבו שממילא "אין מה לראות", ו-12.5% ענו כי זה פשוט יקר מדי. עשירית מהנשאלים נימקו את בחירתם בכך שאין להם זמן, ורק שיעור נמוך (2%) הסביר זאת בשירות גרוע של חברות הערוצים.
אולם גם מקרב אלה שמחוברים בפועל לטלוויזיה רב-ערוצית, מתברר כי יש לא מעט שלכל הפחות משתעשעים ברעיון להתנתק (ובמקרים אחרים, שוקלים אותו ברצינות יתרה). ,
22% ממנויי החברות העידו כי שקלו לאחרונה להתנתק משירותי החברה שאליה הם מחוברים - שלא על מנת לעבור לחברה המתחרה, אלא במטרה להישאר ללא ערוצים כלל או עם ערוצי הבסיס בלבד.
זה הבסיס לחשש הכבד של חברות הערוצים מהממיר החדש, ערב השקתו באוגוסט 2009 - חשש, שאומרים בחברות, אשר התגלה בפועל כנורא הרבה פחות. נטישה של מנויים עדיין קיימת בכל אחת מן החברות, אך מרביתם עדיין עוברים מצד לצד ולא מוותרים לגמרי על מבחר ערוצים לצפייה.
מדוע שוקלים הלקוחות הקיימים להתנתק? מחציתם תולים זאת במחיר: הרצון לחיסכון של מאות שקלים בחודש עבור צפייה. 36% טוענים כי "אין מה לראות", 34% נכוו ברותחין עם שירות גרוע של החברות ומעדיפים לוותר על הענוג גם במחיר צמצום בתכנים, ל-13% אין זמן, ו-9% שוקלים לעשות זאת ממניעים אידאולוגיים, כמו חינוך הילדים. 5% נוספים נתקלו בלא מעט תקלות טכניות - וקצה נפשם בכך.
200 אלף רכשו ממיר
קרוב לשנתיים לאחר השקתו של ממיר "עידן +", המאפשר צפייה בתשלום חד-פעמי ב-5 ערוצי בסיס (מגוון שעתיד לגדול משמעותית), קרב ל-200 אלף מספרם של אלה שהרימו את הכפפה. לא כולם התנתקו משידורים רב-ערוציים: במקרים רבים, מדובר במי שמלכתחילה לא יכול היה להתחבר אליהם - אבל כיום, ברור שהאלטרנטיבה קורצת גם לרבים אחרים.
"מי שלא יוותרו על שידורי כבלים או לוויין יהיו לרוב משפחות עם ילדים, שלהן אין היצע בערוצי הבסיס", אומרים ברשות השנייה, "לעומת מאסה רצינית של זוגות צעירים, סטודנטים ושוכרי דירות שלא רוצים להתחייב לחברות. כך או כך, מאז הקמפיין האחרון לפני 3 חודשים מורגשת עלייה של 20% ברכישת הממירים".
"אנחנו לא אנשים דתיים", מספרת ד', אם מאזור המרכז, "אבל לאחרונה החלטנו כמשפחה להתנתק מחברת הערוצים ולהישאר ללא אף ערוץ. גילינו שממילא יש לנו מעט מאוד זמן לשבת ולצפות בטלוויזיה, וגם את הזמן הזה אנחנו לא בהכרח רוצים לבזבז בבילוי מול המסך. אני גם לא רוצה שהילדים יהיו מחוברים תמידית לערוצים שלהם, ממילא הם שתולים על המחשב יותר מדי- כבר עדיף שייצאו קצת החוצה, ישחקו עם חברים או יעסקו בפעילות יצירתית יותר מסתם לבהות במסך".
ד', כנראה, לא לבד: "בזמן האחרון אנחנו עדים לחברים נוספים, או אנשים בסביבתנו הקרובה, שבוחרים במהלך דומה ומשאירים במקרה הטוב את ערוצי הבסיס ממניעים שונים. נדמה לי שאנשים מרגישים שאין להם באמת צורך לשפע של ערוצים, כשבסופו של דבר הם בסך-הכול יושבים ורואים ערוץ 2".
