במשך העשור הראשון של המהפכה הסלולרית התנהל פולמוס פילוסופי ער סביב המסלול האבולוציוני של הענף. חסידי אסכולת הרשת טענו כי האבולוציה של הענף והתרחבות ההכנסות הישירות והעקיפות שהוא מייצר (שהם היעד העיקרי והסופי של הפועלים בענף) תתקדם יד ביד עם האבולוציה של הרשתות והעלייה בקצב הנתונים. לטענתם, כל דור חדש של רשתות יביא לקפיצת דרך רצינית בשימוש ובהכנסות.
מולם ניצבו חסידי אסכולת הברזלים, שטענו כי פריצת הדרך האבולוציונית הגדולה באמת של הענף תגיע ממכשירי הטלפון עצמם ומהרכיבים האלקטרוניים שלהם. לטענתם, דרך המלך אל לב המשתמשים - ובעיקר אל כיסם - עוברת דרך החושים, כלומר דרך ממשק ההפעלה של הטלפונים, המסכים שלהם והתוכנה. כל עוד אלה לא יאפשרו למשתמש למצות את תועלות הרשת, הגדלת קצב הרשתות תהיה ברכה לבטלה.
ארבע השנים האחרונות היו הוכחה ניצחת לניצחון חסידי אסכולת הברזלים, בעיקר בזכות פריצת דרך טכנולוגית ברכיב אלקטרוני אחד בטלפון הסלולרי - מסך המגע. המזעור והגדלת הרגישות של מסכי המגע, לצד הפיתוח של ממשקי הפעלה ייעודיים ואינטואיטיביים להפעלתם, העשירו את חוויית השימוש בטלפונים הניידים של בני כל הגילים והגדילו בעשרות אחוזים את צריכת הפס הרחב.
מסכי המגע הפכו את האפליקציות למקור הכנסות עצום, שינו את מאזן הכוחות המסורתי בין המפעילים לבין מפתחי האפליקציות והמליכו מלכים חדשים בענף הברזלים. טכנולוגיית מסכי המגע גם העניקה דחיפת מוטיבציה רצינית ליצרני השבבים והמעבדים, שעוצמת ומהירות העיבוד שלהם פיגרה אחרי יכולות המסכים. אבל, זו רק ההתחלה. כמה פריצות דרך טכנולוגיות בתחום מסכי המגע, שייצאו לשוק בחודשים הקרובים, ינסו להרחיב את המהפכה לתחומים נוספים.
מסך חסכוני בלוח המחוונים
דוגמה אחת היא טכנולוגיית מסך המגע החדשה שהציגה בשבוע שעבר חטיבת המסכים של טושיבה כפתרון לשימושים תעשייתיים ולשימוש ברכב. המסך עושה שימוש בטכנולוגיית In-Cell, במסגרתה יכולות זיהוי המגע של המסך משולבת לתוך התאים הפנימיים של ה-LCD עצמו.
עד כה, פתרונות המגע הפנימיים הנפוצים במסכים שטוחים הושגו באמצעות שתי שיטות עיקריות: שילוב חיישן אופטי בתוך המסך, שמזהה את תנועות האצבעות באמצעות מקור אור פנימי שמאיר מתוך המסך או מקור אור חיצוני משולי המסך; וזיהוי השינויים החשמליים שנוצרים על-ידי מגע פיזי וכיפוף של מעיין סנדביץ' המורכב משני לוחות LCD המותקנים זה מעל זה. לכל אחת מהשיטות יש חסרונות משלה כמו עובי ומשקל גדולים יותר בשיטת הסנדביץ' או צריכת חשמל מוגברת בשיטת ההארה.
הטכנולוגיה שפיתחה טושיבה מאפשרת זיהוי מולטי-טאץ' באמצעות חיישנים ומגברים בתוך תאי המסך עצמם, שמזהים את הקיבולת האלקטרוסטטית שיוצרת האצבע ללא צורך בהתקנה נוספת של מקור אור חיצוני, שגורמת להשתקפות ב-LCD או בהגדלת העובי והמשקל. התוצאות הן הפחתה של עשרות אחוזים בעובי ובמשקל.
טושיבה הציגה אב טיפוס, בגודל 7 אינץ', כתחליף למסך המוכר של מערכת ניווט לרכב. הוא מגיע בעובי 1 מ"מ בלבד ומשקלו כ-225 גרם. זו הפחתה של 43% בעובי ו-48% במשקל לעומת מסכי מגע בגודל דומה שבנויים בטכנולוגיות המסורתיות.
הבחירה בהדגמה במערכת ניווט לרכב לא הייתה מקרית: מסכי המגע המובנים שהיו קיימים עד כה בתעשיית הרכב (לא כולל התקנות שונות ברכב לטאבלט חיצוני) אפשרו בעיקר תפעול בסיסי של אייקונים עם מגע אצבע יחידה והתקשו בתפעול מולטי-טאץ' אמיתי (עם שתי אצבעות או יותר) כמו בסמארטפונים.
גם צריכת החשמל, הרגישות המופחתת והממדים לא עוררו התלהבות בתעשיית הרכב. אבל הטכנולוגיה החדשה והרזה, שזמן התגובה שלה גם מהיר, עשויה לשנות כעת את צורת התקשורת בין הנהג למערכות הרכב ובעיקר למערכות הניווט שהתפעול שלהן (הגדלת מפות או הסטה) כאילו נולד עבור מולטי-טאץ'.
מסמר בארון לוח המקשים המסורתי
טכנולוגיית מסכי המגע מתרחבת כיום בכיוון שונה אל עבר שוק הבידור הביתי ושוק התצוגות המסחריות, כדי למנף את השינוי בהרגלי השימוש והתפעול שעוברים בשנים האחרונות משתמשי הסמארטפונים.
אמנם, בטלוויזיות ביתיות, שמרוחקות כמה מטרים מהצופה, אין היגיון במסך מגע ישיר, אבל התחליף הקרוב ביותר לחוויית השימוש הזו היא דור חדש של יחידות שלט רחוק עם מסכי מולטי-טאץ', שמתרגמות את תנועות האצבע על השלט לפקודות מגע מורכבות על המסך הביתי כמו הרחבה וצמצום של תמונות וגלילת תפריטים.
סמסונג ו-LG כבר הציגו אבות טיפוס של שלטים כאלה ומתכוננות לשווק אותן מסחרית בקרוב. בשוק התעשייתי החלה 3M להציע בחודש מארס 2011 מסך מגע ענק בגודל 32 אינץ', עם יכולות תצוגה גבוהות: רזולוציה של Full-HD, זמן תגובה מהיר וזווית צפייה רחבה.
ייחודו של המסך הוא בשימוש בטכנולוגיית הקרנה שפיתחה החברה, שמאפשרת לקלוט את תנועות האצבע גם דרך משטחי הגנה עבים ומוגנים - אידיאלי למסכים שנמצאים בשימוש ציבורי או תעשייתי וחשופים לשימוש לא זהיר.
המסך הענק מסוגל לקלוט פקודות מגע של יותר מעשר אצבעות שונות בו-זמנית, כדי לאפשר למספר משתמשים בקהל הצופים לתפעל אותו ביחד. עוד מסמר בארון של לוח המקשים המסורתי.