"הפרקליטות והמשטרה ניסו בעבר ליצור פרובוקציה שתקשור אותי עם איראן, והיום, כשזה הופרך לחלוטין, הם מסרבים לדבר על כך. הם טענו שניסיתי לרכוש את חברת טרמופוסט כדי למכור לאיראן, ועכשיו, כשאין להם הוכחות, הם אומרים שזה לא חשוב. אני רוצה לחקור על כך בראש ובראשונה את המפכ"ל, יוחנן דנינו".
כך אמר היום (ד') ארקדי גאידמק ל"גלובס" לאחר הדיון במשפט המתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים.
במהלך הדיון התנהל ויכוח בין בא-כוחו של גאידמק, פרופ' דוד ליבאי, לבין התובע, עו"ד שרון פרידמן, בדבר קבילותם של תמלילי האזנות שבוצעו לגאידמק, שבמסגרתן דובר על מכירת פוספטים לאיראן. ההגנה טענה כי התמלילים לא יכולים להיות מוגשים כראיה, כל עוד הדוברים ההולנדים בשיחות המוקלטות מסרבים להעיד במשפט.
בשלב זה קם גאידמק על רגליו ואמר לשופט צבי גורפינקל: "לא אמרתי שום דבר לאף אחד בנוגע לאיראן". גורפינקל השיב: "איראן מעניינת את התקשורת, אבל היא לא מעניינת אותי. מה שמעניין אותי בתיק הזה זה מה שגאידמק אמר בקשר לרכישת טרמופוסט".
פרופ' ליבאי הוסיף: "בשיחה הזאת מישהו מספר לגאידמק על מכירת פוספטים לאיראן, זה הכול. תמליל השיחה הזאת אינו קביל".
לאחר הדיון, בשיחה עם "גלובס" תקף גאידמק את הפרקליטות והמשטרה. "הם הרסו את שמי הטוב, וכעת מסרבים לחקור אותם על כך. התקשורת תיארה את הפרשה הזו כהונאה הגדולה ביותר, וכשהתברר שזה לא נכון, הם מונעים ממני להוכיח את זה", אמר.
פנייה להולנד
במסגרת הדיון החליט השופט צבי גורפינקל לפנות לרשויות בהולנד בבקשה כי יסייעו להביא לישראל את עדי התביעה ההולנדים בתיק. זאת, לאחר שהפרקליטות הודיעה בשבוע שעבר כי העדים סירבו לפנייתה להגיע להעיד בישראל.
מדובר בעדי מפתח בתיק, עובדי הבנק ההולנדי "אמרו בנק" שבבעלותו היו 20% בחברת הפוספטים טרמופוסט, שאותה ביקש גאידמק לרכוש באמצעות חברת הפוספטים הקזחית קאזפוספסט וניהלו את המשא-ומתן בעסקה.
בכתב האישום נגדו נטען כי גאידמק וחברת-הבת של בנק הפועלים "פועלים שירותי נאמנות" וראשיה, פעלו בצוותא כדי לאפשר לגאידמק לרכוש את טרמופוסט, תוך הסתרת זהותו כרוכש החברה וכבעל הכספים ששימשו לרכישתה. זאת, תוך הצגתו של נחום גלמור כרוכש החברה והצגת 50 מיליון דולר מכספיו של גאידמק ככספים השייכים כביכול לגלמור.
במקרה שהעדים ההולנדים יעמדו על סירובם צפויה עדותם להגבות בהולנד, באמצעות וידיאו קונפרנס ובנוכחות שופט הולנדי. אזי גם יסעו נציגי התביעה וההגנה להולנד כדי לפקח משם על החקירה. גם הנאשמים גאידמק וגלמור עשויים לבקש להיות נוכחים פיזית בעת גביית העדויות.
בדיון בסוגייה היום הביעו באי-כוח הנאשמים התנגדות נמרצת למתן עדות ההולנדים באמצעות וידיאו קונפרנס, בטענה כי הסירוב של ההולנדים להעיד בישראל הוא גורף מדי, בלתי מנומק ויפגע בזכות הבסיסית של הנאשמים לנהל חקירה נגדית.
"זכותה של ההגנה לנהל חקירה נגדית ממשית של עדי המפתח ההולנדים. למרות כל הקידמה הטכנולוגית, אין תחליף בשאלות של מהימנות עדים לחקירה בבית המשפט. ודאי לא באופן גורף לגבי כל-כך הרבה עדים", טען בא-כוחו של גלמור, עו"ד תל-צור.
"אני חושש שאין לבית המשפט הישראלי ולדין הישראלי מרות על העדים הללו", אמר עו"ד פנחס רובין שמייצג את פועלים שרותי נאמנות, ובהמשך לכך טען כי השופט גורפינקל, הפרקליטים והסנגורים צריכים להיות נוכחים בהולנד בעת גביית העדויות.
"אתם רוצים שאארגן לכם טיול מאורגן להולנד? זה לא נראה לי מעשי. זה כמו שיגידו שרוצים שחטיבת הצנחנים תתאמן באמסטרדם. אני גם רוצה לטייל שם במכנסים קצרים ולא בגלימה", העיר השופט גורפינקל.
כשבוע אחרי שבית המשפט בצרפת זיכה את ארקדי גאידמק מרוב האישומים נגדו בפרשת "אנגולה-גייט" וקבע כי הוא אינו אשם בסחר בנשק עם אנגולה, עו"ד פרופ' ליבאי התייחס לקשר העקיף שבין זיכוי גאידמק בצרפת למשפטו בישראל.
לדבריו, "גאידמק נרדף שנים כאילו כל הכסף שלו נעשה מסחר בנשק, וזה מה שגרם למשטרה להתחיל את החקירה נגדו. כל האמביציה לחקור בישראל את גאידמק נבעה מהמחשבה שהוא השיג את ממונו מסחר בלתי חוקי. בית המשפט בצרפת קבע כי זה לא נכון".
יחד עם גאידמק נאשמים בתיק חברת פועלים שירותי נאמנות; מנהליה הבכירים לשעבר של החברה, חיים שמיר ושלמה רכט; היועץ המשפטי של החברה, רם לוי; נחום גלמור, שפעל לפי האישום כאיש-קש מטעם גאידמק; ומנהלת קשרי לקוחות בסניף הפועלים ברחוב הירקון בתל-אביב, קרן ללום.