להיפטר מהרע הקיים זו המשימה הפשוטה יחסית, גם אם לקח יותר משנה וחצי (ואין ספור ועדות שהמליצו לאורך כל העשורים האחרונים בדיוק אותה המלצה) לעשות זאת. המבחן האמיתי מתחיל כעת, ביכולת לחולל גוף חדש שלא יזכיר את הגווייה המתה שממנה צמח.
סוף כל סוף אמורה המדינה להפסיק לנהל ולרדת לחייהם של 1.5 מיליון חוכרי קרקע במדינת ישראל. מכאן והלאה משימתה הגדולה היא להוכיח שהיא יודעת, בזמן שהתפנה, להתחיל סוף סוף לטפל בניהול הקרקע שנותרה בידיה - בשיווק, באכיפה ובשמירה על קרקעות המדינה.
דה-פקטו, הוקמה היום (ד') חברה ממשלתית חדשה - חברה ענקית הכוללת מאות עובדים, הנדרשים למאות החלטות מדי יום, ושלא מעט טעויות שלהם מהוות משקולת של ממש על קופת המדינה. והביאו בחשבון שמי שאמור להקים את אותה מערכת חדשה, יעילה ומופלאה מגיע למעשה מאותו בית מדרש שייצר והפעיל את המערכת הישנה.
מנהלים ועובדים שיהיו עסוקים בתקופה הקרובה בעיקר בשיחות מסדרון (ויש המון מסדרונות במינהל) על אלה שפרשו ועל אלה שפוטרו, בגוף שעד היום לא העז לפטר גם את העובד הכי עצלן במחלקה; וכולם ירצו לדעת אם ירון ביבי המנכ"ל יוכל ליישר קו עם השר, שלא תמיד ראה איתו עין בעין כל סוגיה; ומי יהיו ראשי החטיבות החדשות של הרשות החדשה; והאם אכן תשכיל הרשות החדשה לקלוט עובדים מוכשרים וראויים יותר מאלה שעזבו. ניחוש שלנו: גם בשבועות הקרובים לא ממש יענו לנו לטלפון במשרדי המינהל.
מקרטע אבל עובד
לכן, בשורה התחתונה, ראש הממשלה, שר השיכון ושר האוצר קברו היום את החמור העצלן, אבל רחוק היום עד שנראה במקומו סוס דוהר. יתרה מכך: למרות החריקות והצרימות, כדאי לזכור שהחמור הזה קרטע והמשיך לנוע גם בעת האחרונה. עובדה היא, והשר אריאל אטיאס אומר את זה מעל כל במה, שבשנה האחרונה הצליח אותו מינהל מסורבל ונורא להכפיל את קצב השיווקים ולייצר לא מעט היצע של קרקע.
כעת, החשש הגדול בקרב העוסקים במלאכה הוא דווקא משיתוק מערכות בטווח קצר - בתקופה הכי קריטית ורגישה בשוק הנדל"ן. משרד האוצר סיפק היום את הכלים ואת התקציב להקמת אותה מכונה חדישה, אבל ייקח לא מעט זמן עד שהיא תוכל להתחיל לנוע במהירות המתבקשת לעבר יעד חדש.
הבעיה היא, שלענף הנדל"ן אין זמן לחכות.