בועז מנור, שהורשע בהונאת אלפי משקיעים בקרן הגידור פורטוס שפעלה מטורונטו שבקנדה, ושהונה הגיע בעבר ל-800 מיליון דולר, נשלח ל-4 שנות מאסר. גזר הדין הוקרא אתמול (ד') בידי השופט איאן נורדהיימר בבית המשפט הגבוה באונטריו.
גזר הדין כמעט ושם קץ לסאגה בת 6 שנים, שבה היו מעורבים מי שהייתה קרן הגידור הגדולה ביותר בקנדה, חברת ביטוח החיים הגדולה ביותר במדינה, רשת סבוכה של חשבונות בנקאיים חוץ-גבוליים ויהלומים בשווי של קרוב ל-9 מיליון דולר, שמעולם לא נמצאו מחדש.
מנור היה אחד ממייסדי קרן הגידור פורטוס אלטרנטיב אסט מנג'מנט ב-2003, שניהלה כ-26 אלף לקוחות. בפברואר 2005 התערבו הרגולטורים כדי למנוע מהחברה לפתוח חשבונות חדשים, עקב חששות לגבי התאמת השקעות וניהול הרישומים. באותה העת היו לחברה 26 אלף משקיעים.
הקרן הועברה לכונס נכסים, ומנור יצא לישראל זמן קצר לאחר מכן. הוא שב לאחר שנתיים וחצי, כאשר כתב אישום פלילי נגדו כבר הוגש לרשויות.
מנור בן ה-37 הודה בסעיף אחד של הלבנת כספים שהושגו באמצעות הפרת אמון, וסעיף אחד של אי-ציות לצו בית משפט. עונש המאסר בן 4 השנים הושג באמצעות הסכם בין עורך דינו של מנור, בריאן גרינספן, לאיש התביעה הציבורית, ג'ון פירסון, ואושר בידי השופט.
"זו לא היתה הונאה או מירמה במובן המסורתי, שבו מועלמים סכומי-עתק", אמר עו"ד גרינספן. הוא הוסיף כי מנור לא הונה את המשקיעים כדי לממן סגנון חיים בזבזני.
פירוש המילה "פורטוס" הוא "נמל בטוח", אמר התובע פירסון לבית המשפט. "אך מבחינת האנשים שהשקיעו בפורטוס, זה היה רחוק מרחק שמיים וארץ מנמל בטוח".
פיתול בעלילה
מנור והמייסד השני של הקרן, מייקל מנדלסון, הבטיחו למשקיעים כי הכסף שהשקיעו יוחזר להם, בתוספת ריבית של עד 12%. הקרן רשמה צמיחה מהירה מאוד, בין השאר הודות להסכם שלה עם ענקית ביטוח החיים מנולייף פייננשל קורפ, שהפנתה לקוחות לקרן תמורת עמלה.
מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה כי הקרן קיבלה 750 מיליון דולר קנדה ו-50 מיליון דולר ארה"ב. שימוש שלא כחוק נעשה בכ-106 מיליון דולר, וזאת לתשלום עמלות, דמי הפניה, שכר דירה, משכורות והוצאות עבודה. החוקרים הזדקקו לכמעט שנתיים כדי לאתר את החשבונות באיי קיימן, בברמודה, בשווייץ ובארה"ב.
בפיתול מוזר ביותר בעלילה, הועברו 8.8 מיליון דולר לשתי חברות בהונג-קונג, לצורך רכישת יהלומים, שנאספו בידי גיסתו של מנור ביוני 2005 - כך עולה מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט. מנור אינו יודע היכן היהלומים, אמר פירסון לבית המשפט. "אם הוא לא ימצא היכן הם, הוא יידע את כונס הנכסים".
התובע אמר כי המשקיעים קיבלו חזרה 50 סנט מכל דולר שהשקיעו. גרינספן טען כי הסכום האמיתי קרוב יותר ל-1.02 דולר, כולל כספים שהוחרמו מחשבונות אישיים ומעמלות מכירה, שהועברו לכונס הנכסים וחולקו למשקיעים.