גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלי ישי מצמצם דרמטית את תקני החניה במרכזי הערים

מוציאים את הרכב בבוקר מהחניה? לא בטוח שיהיה לכם לאן לחזור ■ ברקע תקני חניה חדשים המאיימים להחמיר את המצוקה - המחיר והביקושים לפיסת חניה רק מאמירים והולכים

כבר ב-2008 המליץ ארגון "תחבורה היום ומחר", המקדם תחבורה בת-קיימא בישראל, על מעבר ממדיניות של סיפוק ביקושי חניה למדיניות של ניהול וריסון ביקושים, במטרה לעודד שימוש ופיתוח מערכות תחבורה ציבורית רבות-קיבולת.

וכעת, בשנת 2011, למרות שקשה לראות מתי גם אצלנו תהיה תחבורה ציבורית ראויה כנהוג ברחבי העולם, וכשגם ככה לא מעט חניונים פתוחים נעלמים בשנים האחרונות לטובת מגדלים, החליט משרד הפנים לעשות מעשה, מתוך תקווה שהתחבורה הציבורית כבר תיישר קו. לאחר שהתקבל אישור המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, חתם לאחרונה שר הפנים, אלי ישי, על תקנות חדשות למקומות חניה, המחליפות את התקנות הישנות מ-1983, ומצמצמות דרמטית את מספר תקני החניה במרכזי הערים הגדולות בהן מתוכננת מערכת להסעת המונים.

תקנות אלה צפויות להיכנס לתוקף בתקופה הקרובה, ולדברי משרד הפנים, מטרתן "לצמצם את זיהום האוויר, לעודד שימוש בתחבורה ציבורית ולאפשר ניצול שטחים לטובת הציבור לפארקים וכדומה, ולא לחניה".

הפאניקה מרעיון צמצום תקני החניה לא איחרה לבוא, והתגלמה לפני כשבוע, לקראת סיומו של מכרז המגדלים הענק של מינהל מקרקעי ישראל בדרום הקריה בת"א, כשחלק מהמתמודדים חששו שעם כניסת התקנות לתוקף יצטרך הזוכה במכרז להתמודד עם 500 מקומות חניה במקום ה-1,500 שאפשר לבנות שם היום.

אם בתקנות הקיימות מ-1983, מותרת חניה אחת לרכב פרטי על כל 40 מ"ר שטחי משרדים והיי-טק, הרי שבתקנות החדשות מותרת חניה אחת מקסימום לרכב פרטי על כל 250 מ"ר משרדים והיי-טק באזורים שנמצאים ברדיוס של עד 350 מטר אווירי מתחנת הסעת המונים (אזור א') ביישובי "גלעין מטרופוליני" (כל הערים הגדולות), בעוד שלשטח בנייה של יותר מ-400% משרדים והיי-טק ייקבע תקן של חניה אחת מקסימום לכל 500 מ"ר באזור א' ביישובי "גלעין מטרופוליני". ביישובי פריפריה תותר חניה אחת מקסימום לכל 125 מ"ר משרדים והיי-טק באזור א' ובשאר היישובים חניה אחת לפחות לכל 35 מ"ר משרדים והיי-טק באזור א'. תקנות אלה זהות גם באזורי ב' של התקן - אזורים שנמצאים ברדיוס של 350 עד 650 מטר במרחק אווירי מתחנת הסעת המונים. המצב שונה באזורי ג' של התקן, שלא נמצאים בטווח של עד 650 מטר מתחנת הסעת המונים: חניה אחת מקסימום לכל 50 מ"ר משרדים והיי-טק ביישובי "גלעין מטרופוליני" ובישובי פריפריה מטרופולינית וחניה אחת לפחות לכל 35 מ"ר משרדים בשאר היישובים.

דילמת היזמים

תקנות אלה ייושמו רק בשלב הסופי, בעת הפעלת שני קווים של מערכת לתחבורה ציבורית עתירת נוסעים (למשל רכבת קלה) בתחום היישוב.

גם במגורים מחמירות התקנות החדשות בהשוואה לתקנות הקיימות. היום נהוג שעבור דירות בנות יותר מ-120 מ"ר בבניין שיש בו יותר מדירה אחת, מותרת חניה אחת לכל שלושת רבעי דירה וחניה אחת לכל חצי דירה בבתים שיש בהם דירה אחת בת יותר מ-120 מ"ר. בתקנות החדשות, בבניין למגורים בן יותר משתי יחידות דיור בנות פחות מ-70 מ"ר, באזורים במרחק של 350-650 מטר מתחנות הסעת המונים, תותר חניה אחת מקסימום לכל חמש יחידות דיור.

כיצד מגיב הענף לתקנות? "זהו תקן חניה לאזורי הסעת המונים עוד בטרם יצאה הרכבת מהתחנה", אומרת עליזה כהן, מנכ"ל ובעלי רשת רשף נכסים, "החלת התקן כבר היום מהווה בעיה חמורה, שכן יש פער זמנים גדול בין תכנון בניין ואישורו ברשות, לבין תחילת הפעלת הרכבת הקלה או כל הגברת תחבורה באזורים השונים. נכון להיום מחירי השכרת החניות באזור המרכז מראים כי הביקושים לחניה גבוהים והתשואה היא כמו תשואה למ"ר משרדים ואף יותר מכך. נכון להיום, יזם שמתכנן בניית מגדל משרדים באזור שעתידה לעבור בו הרכבת הקלה מתבקש להיצמד לתקן חניה חדש שמתיר לו כרבע מכמות החניות שהותרה בעבר. היזמים עומדים בפני דילמה קשה, שבה הם מתבקשים מחד לצמצם חניונים ומצד שני, אנשי השיווק מודיעים כי לא יוכלו לשווק משרדים ללא חניות זמינות. מבחינת תפיסה, אין חברות היי-טק או חברות מסחריות שיהיו מוכנות לשכור משרדים ללא חניה כפי שהורגלו עד היום, בסדר גודל של 1:60. הן לא יהיו מוכנות לשכור לפי 1:250 כפי שידרוש התקן החדש".

עו"ד עפר טויסטר מזהיר שהתקנות החדשות "ינחיתו מכה קשה על ענף הנדל"ן ובעיקר על ענף המשרדים". לדבריו, רק בשבוע שעבר שני לקוחות שלו המחזיקים בשני פרויקטים שנמצאים בשלבי תכנון מתקדמים, החליטו לשקול את המשך הפרויקטים. לדבריו, "יזמים שקנו מגרשים במיטב כספם או שילמו היטל השבחה כמתחייב, ימצאו עצמם עם מוצר נחות שערכו פחות. ברור לכל שבניין משרדים באזור המרכז ללא חניה מספקת, ערכו יהיה נמוך דרמטית מבניין משרדים מקביל שמציע חניות".

1,500 שקל לחניה

עד כמה חזקה הבהלה לחניות, בעיקר בהתחשב בהיעדרה של מערכת הרכבת הקלה בכל אחת מהערים הגדולות? נתונים שאספו חברות תיווך ושיווק נדל"ן שונות מלמדות על עליית מחירי החניה והעלייה בביקושים, אותם, כאמור, מבקש משרד הפנים לרסן.

על פי נתוני רשף נכסים, התשואה כיום מהשכרת חניה במרכז הארץ מגיעה גם ל-8% ויותר (שכירות שנתית מול עלות רכישת חניה).

סקירת מחירי שכירות חודשיים במתחמי משרדים בת"א והמרכז, שערכה חברת נת"מ - קוליירס בינלאומי, מצביעה על עליות מחירים בטווח השנה האחרונה במספר מיקומים בולטים (ראו טבלה). לדברי סמנכ"ל השיווק של נת"מ - קוליירס בינלאומי, זוהר סגל, "העליות מוסברות בעלייה באכלוס שטחי המשרדים אל מול מחסור בחניות או היעדר שינוי בהיצע החניות. כשאחוז האכלוס עולה מחפשים איפה עוד להרוויח וכשהיצע החניות נשאר ללא שינוי, מעלים את מחירי החניה".

אם מסתכלים על שינויים בטווח של חצי שנה, ההבדלים צנועים בהרבה. נתוני אנגלו סכסון פורסמו ב"גלובס" באוקטובר האחרון. השוואה בינם לבין הנתונים הנוכחיים של אנגלו סכסון מראה עלייה קלה במחיר החניה לשעה באזור בתי המשפט בת"א, מ-20 שקל לשעה באוקטובר ל-20-25 שקל לשעה היום. המחיר החודשי במתחם נשאר ללא שינוי - 1,000 שקל לחודש. המחירים במגדלי עזריאלי בת"א נשארו אף הם ללא שינוי - 15 שקל לשעה ו-850 שקל לחודש. אולם באזור שד' רוטשילד חלה עלייה קלה מ-1,100 שקל לחודש ל-900-1,200 שקל לחודש. כך גם במתחם הבורסה בר"ג, מ-15 שקל לשעה באוקטובר ל-15-20 שקל לשעה היום, בעוד שמחיר החניה לחודש לא השתנה באזור זה ונשאר 600-700 שקל לחודש.

נתונים שנאספו על ידי אתר הלוחות יד 2 מלמדים על מגמות בביקוש לחניות. לפי הנתונים, שאינם מפרידים בין ביקוש לחניה למשרדים או למגורים, בת"א מתרכזת רוב הפעילות של השכרת ומכירת חניות. בין החודשים פברואר ומאי חלה עלייה של כ-33% במספר חיפושי החניה להשכרה בת"א באתר - 3,328 חיפושים לשכירת חניה בחודש האחרון.

לפי נתוני יד 2, המחיר הממוצע הגבוה ביותר לחניה היה בינואר - 529 שקל לחודש. המחיר הגבוה ביותר שהתבקש להשכרת חניה נרשם במאי - 1,500 שקל לחניה לחודש. יחס ההיצע מול ביקוש שנרשם בינואר היה הגבוה ביותר - 47 מחפשים על כל מודעה.תקני חניה בערים ישן מול חדש

סך העלות של התחבורה בישראל

עוד כתבות

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק