"לא נראה לי שלהחלטת בג"ץ מיום חמישי תהיה השפעה ישירה על מצוקת הדיור או על פתרונה. יחד עם זאת, אפשר יהיה עכשיו לבנות במושבים ובקיבוצים וניתן יהיה לקלוט אנשים חדשים לתוך המושב והקיבוץ בצורה מוסדרת ולא בצורה פיראטית, וזה יהווה אלטרנטיבה לשוק מאוד ספציפי", כך מעריך מנהל מינהל (רשות) מקרקעי ישראל, ירון ביבי, את השלכות החלטת בג"ץ בשבוע שעבר בעתירות הנוגעות להחלטות המדינה לגבי זכויות המגורים של החקלאים.
כזכור, בלב החלטות 979 ו-1101 של מועצת מקרקעי ישראל, שאושרו סופית רק במארס 2007, עמדה הקביעה שמאפשרת לחקלאים להסדיר את זכויות הבעלות שלהם על דירותיהם תמורת מחיר של 3.75% מערך הקרקע במידה שירצו לעגן את הרישום, ותמורת 33% משווי הקרקע במידה שירצו למוכרן לאחרים. ההחלטות העניקו לחקלאים זכויות בנייה של 375 מ"ר, אפשרות לפצל נחלה ולהקים מבנה לתעסוקה בשטח 500 מ"ר, ולראשונה אף להשכירו לאחרים.
אלא שנגד החלטות אלה עתרו ארגונים חברתיים מחד וארגוניים חקלאיים מאידך. ארבע שנים אחרי, הרכב שבעה שופטי בג"ץ קבע בחמישי האחרון שבנוגע למרבית מרכיבי ההחלטות לא חרגה מועצת מקרקעי ישראל ממתחם הסבירות שניתן לה. ובכל זאת, בעקבות שתי הסתייגויות, לא יוכלו החקלאים להשכיר את ה-500 מ"ר לתעסוקה לאחרים. בנוסף, היום הקובע למצטרפים חדשים לקיבוצים שיוכלו לשייך את המגרשים שלהם לפי החלטה 979 נקבע ל-2007 ולא 2003, כפי שנקבע במקור.
- מה המשמעות המעשית?
ביבי: "סוף סוף יהיה ניתן להסדיר את החיים בשטח המחנה, כי אפשר יהיה לרשום זכויות אישיות, לטפל בנושא השימושים הלא-חקלאיים, ולמעשה ההחלטה יוצרת בהירות לגבי הזכויות ולגבי שיעור התשלום. עד היום נחלה במושב הייתה יחידה אחת שלא ניתן היה להפרידה. לעומת זאת, ב-979 מתאפשר לראשונה, בכפוף לתשלומים כאלה ואחרים, לרשום זכויות מגורים על שם המתיישב ולפצל חלק מהבתים בנחלה ולסחור בהם.
"החלטה 1101 עושה סדר בכל נושא שימושי הפל"ח (פעילות לא חקלאית) ומאפשרת סוף סוף להופכם לפעילות מוסדרת. תהיה תעסוקה לא חקלאית אבל תעסוקה עצמית, שכן בג"ץ קבע שבעל הנחלה לא יוכל לעבוד בלגבות דמי שכירות. אם מותר לי להעיר על החלטת בג"ץ, אני חושב שהיא מאוזנת. את ההסתייגויות ניתן ליישם.הן נכונות ונפעל לאכוף את עניין ההשכרה. מצד אחד נפעל לאפשר ולתת את כל מה שההחלטות מאפשרות, ומצד שני נפעל בצורה הרבה יותר נחושה לאסור כל מה שההחלטות לא מאפשרות".
- פיצול וסחר בחלקת המגורים לא יספקו פתרון למצוקת הדיור?
"זה לא שעכשיו הולכים לבנות עשרות אלפי דירות והנה שחררנו עוד קרקעות לסיוע לפתרון המצוקה. יש להסתכל על המימדים. תוכנית המתאר הארצית, תמ"א 35, בדרך כלל קובעת גודל יישוב ל-400-500 בתים. עכשיו, קחי מושב ממוצע, בו כבר בנויות 250-300 דירות, ולכן אין פה איזושהי תוספת שאפשר להגיד עליה, 'וואלה, ייצרתי עוד 10,000 יחידות דיור'.
"יש להביא בחשבון שהעיתוי של המימוש לא בידי המדינה, אלא בידי המתיישבים, בניגוד לקרקע שיש עליה תוכניות ושאני משווק כשהיא בשלה לשיווק. פה, בן אדם יכול להחליט שהוא מממש תוך 20 שנה את היחידה השלישית שלו ולכן זה לא פתרון מאקרו למצוקת הדיור".