בית משפט השלום בתל-אביב דחה היום (א') את בקשתו של פרקליט המדינה, משה לדור, לסלק על הסף את תביעת לשון הרע שהגיש נגדו ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט.
התביעה הוגשה על-ידי אולמרט בעקבות ראיון עיתונאי שנערך עם לדור, בו הוא התייחס, בין היתר, לעדותו המוקדמת של משה טלנסקי ב"פרשת המעטפות" בה מואשם אולמרט בלקיחת שוחד ולפרשת הולילנד בה נחקר אולמרט.
לטענת לדור, מדובר בראיון שנתן במלאת 3 שנים לתפקידו, ובו התייחס לסוגיות שונות המצויות במוקד עבודת הפרקליטות ובמרכז תשומת-הלב והעניין הציבורים. הראיון, כך טען, לא עסק באולמרט אלא בחלקו הקטן.
לעמדתו של לדור, הוא לא הביע כל דעה ולא ניסה להשפיע על ההליך הפלילי המתנהל בגין כתב האישום שהוגש נגד אולמרט כשנה וחצי לפני כן, ומדובר בפרסום מותר על-פי החוק. להפך, טען לדור, דווקא אולמרט הוא זה המנסה להלך אימים ולהשפיע בחזקת "הפוסל במומו פוסל".
לדור טען בבקשת הדחייה על הסף כי בהתאם לחוק, הפרסום נעשה על-ידי בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית - וכי קיימת חסינות לנושא משרה מעין שיפוטית מקום בו הוא התבטא במסגרת מילוי תפקידו ולא רק "תוך כדי דיון", וכי הוא רשאי היה להתראיין בנושא.
בית המשפט פסק כי גם אם ייקבע כי פרקליט המדינה הינו בעל סמכות "מעין שיפוטית", אין עילת התביעה מתכוונת להליך שיפוטי וההחלטה להגיש כתב אישום, אלא הראיון שנתן לעיתון.
"הטענה כי החסינות הנ"ל מוקנית לבעל התפקיד ביחס לכל התבטאות במסגרת תפקידו, או בעלת זיקה ממשית לתפקידו - טעונה בירור משפטי ועובדתי כאחד, ולא מצאתי להכריע בה בשלב כה מוקדם של ההליך", כך כתבה השופטת ריבה ניב.
עוד קבע בית המשפט כי גם לגבי השאלה האם הדיווח היה "נכון והוגן", לא ניתן לקבוע ללא חקירה ודרישה והשוואת העובדות לדיווח. כמו כן, בית המשפט אף דחה את הטענה כי לדור היה רשאי להעניק את הריאיון. גם במקרה הזה, נקבע כי יש לברר שאלה זו בהליך משפטי.
"במקרה דנן, התביעה, הבקשה לדחייתה, התגובה לה והתשובה לתגובה, מושתתות על טענות עובדתיות לצד סוגיות משפטיות, אשר הן עצמן מצריכות הבאת ראיות והכרעה עובדתית", כתבה השופטת ניב ,והוסיפה: "לפיכך, בנסיבות אלה אין מקום, בשלב זה, להורות על קיומה של הגנה מוחלטת מכוח חוק איסור לשון הרע. על-פי הראיות שיוגשו ובתום הדיון, יוכל בית המשפט לקבוע את ממצאיו העובדתיים, ועל-פיהם לגבש את מסקנותיו המשפטיות. הצדדים יוכלו לטעון במסגרת סיכומיהם - בין היתר בעניין זה - ובית המשפט ייתן הכרעתו במסגרת פסק דין".
"פגיעה בזכויות"
אולמרט הגיש את התביעה בסך 150 אלף שקל בעקבות ראיון שנתן לדור ל"הארץ" בפברואר השנה, ובו התייחס לפרשת מעטפות הכסף (טלנסקי) ולפרשת ההלוואה מג'ו אלמליח, הנדונות במסגרת המשפט הפלילי נגד אולמרט; וכן ל"פרשת הולילנד",שבנוגע אליה נחקר אז אולמרט כחשוד.
בתביעה שהוגשה גם נגד "הארץ" טען אולמרט כי החלטת לדור להתראיין למוסף העיתון, בעוד ההליך המשפטי בעניינו תלוי ועומד, לא התקבלה בתום-לב אלא במטרה להשפיע על המשפט, והיא פגעה קשות בזכויות היסוד של אולמרט כנאשם וכחשוד, והוציאה את דיבתו רעה.
"במערכת תביעה מתוקנת היה לדור מסתפק בניהול הליך פלילי נגד אולמרט וממתין להכרעת בית המשפט. במערכת תביעה מתוקנת לא היה הופך פרקליט המדינה את ההליך המשפטי לזירת התגוששות תקשורתית", טען אולמרט.
לדברי אולמרט, בשונה מכל תיק אחר, לדור מעורב באופן אישי בעניינו של אולמרט: הוא חתום באופן אישי על כתב האישום, הוא שפנה וביקש באופן אישי מבית המשפט לגבות את עדותו של עד התביעה טלנסקי בעדות מוקדמת, ואף כתב לכל הפרקליטים בפרקליטות כי הוא שיישא באחריות אישית למשמעויות שעשויות לנבוע מההחלטה לגבות עדות מוקדמת בתיק - עדות שהביאה להתפטרותו של אולמרט מראשות הממשלה.
אולמרט טוען עוד כי אמירתו של לדור בראיון, לפיה ההלוואה בסך 75 אלף דולר שנטל ממקורבו ג'ו אלמליח ב-1993 לא הוחזרה עד היום, וכי מדובר ב"סיפור שערורייתי בצורה בלתי רגילה" - מהווה לשון הרע. זאת, לטענתו, כיוון שהוא פרע את ההלוואה במלואה בתחילת יולי 2010 ואף דיווח על כך למבקר המדינה.