יוקר המחיה בישראל עולה לכותרות - אבל הוא לא שמור רק למדפי המזון בסופר: בענפים רבים, משירותי תקשורת ועד רכב, אנו משלמים מחיר גבוה במיוחד ביחס לקיים במקומות אחרים.
המצב אינו שחור ולבן: במדינות רבות משלמים יותר מאיתנו על דלק, על השכלה גבוהה, על סעיפים נוספים. מחירי החשמל בארץ מתגלים שוב ושוב במחקרים כסבירים יחסית לעולם.
אולם כשלוקחים בחשבון את ההכנסה של אזרח ישראלי ממוצע לעומת מקביליו מעבר לים, התמונה עגומה: בעוד השכר הממוצע בארה"ב עומד על כ-13 אלף שקל בחודש, ובערים הגדולות כ-17 אלף שקל בחודש (על-פי אתר הממשל הפדרלי), בבריטניה על-פי האיחוד האירופי הוא עומד על כ-15 אלף שקל, בצרפת - כ-16 אלף שקל, בגרמניה - כ-12 אלף שקל - אצלנו הוא מתקרב ל-9,000 שקל בלבד (ועוד לא דיברנו על הפערים הדרמטיים בין העשירונים).
הקושי לסגור את החודש מורגש היטב ועובר בסעיפים שונים בתקציב המשפחתי: "בקלות רבה אני יכולה למלא לילדים קולקציה שלמה ב-100 דולר לילד", מספרת ישראלית תושבת ארה"ב, "כשבארץ זה עולה לי הרבה יותר. בארה"ב קיים שוק ענק עבור בגדים לילדים ולמבוגרים באיכות טובה ובמחירים ששמורים בארץ לבזארים באיכות ירודה".
טארגט, וולמארט וצ'ילדרנ'ס פלייס הם דוגמאות לחנויות כלבו מהסוג הזה; גם רשתות ש"עשו עלייה" - כמו גאפ האמריקנית או H&M השבדית - מוכרות בארץ במחירים הגבוהים ב-15%-30% מההיצע מעבר לים.
הנה עוד כמה סעיפים בתקציב המשפחתי שכדאי לדעת כמה אנחנו משלמים עליהם בהשוואה למדינות אחרות - תזכורת כואבת למציאות שמתחילה בגביע של קוטג'.
דלק: מצרך חיוני בהיעדר תחבורה ציבורית ראויה - פי 2 מבארה"ב
המחאה על מחירי הדלק מתבקשת ומוצדקת - אך בניגוד לגבינת הקוטג', שקל להוציא מסל הקניות, עבור רבים מאיתנו תדלוק הרכב הוא כורח שגרתי ותכוף.
המחיר כבד: פער של כ-30% קיים כיום בין המחיר שמשלם צרכן במרבית מדינות אירופה עבור הדלק שלו, לבין הצרכן הישראלי.
בזאת ניתן להאשים בין השאר את מס הבלו הכבד, שנועד לייקר את מחירו כדי לעודד תחבורה ציבורית - מרכיב שאת השפעתו קוראים כיום לנטרל ולעדן לטובת הצרכנים. למעשה, מכל שקל שאנחנו משלמים לחברות הדלק בתחנה, יותר ממחצית הסכום עובר ישירות למדינה כתוצאה מתשלומי מע"מ ובלו, המס הקבוע שמוטל על מוצרי הדלק.
מחיר הבנזין בישראל, כפי שפורסם ב"גלובס" ממש לאחרונה, הוא אחד הגבוהים בעולם - ונכון להיום, מוצבת ישראל במקום ה-12 באירופה. מעלינו, יקרות יותר, מדינת כמו בלגיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איטליה, הולנד, שבדיה, פורטוגל, גרמניה ויוון - הסובלות גם הן מעלייה חדה במחירי הדלק, אך לרוב מוצעות בהן מערכות תחבורה ציבורית מתקדמות שהיקף השימוש בהן גבוה במיוחד (בניגוד למתרחש בארץ - כאן מספר הרכבים הפרטיים על הכביש גדול יחסית). המחיר כמובן זול יותר גם במדינות ערב, ובוונצואלה המחיר זול במיוחד בשל סבסוד ממשלתי.
כשמשווים את המחירים לארה"ב, ההפרש כואב יותר: כ-3.5 שקלים לליטר משלם כיום נהג אמריקני לליטר דלק - פחות ממחצית המחיר הכבד שבו אנו נושאים (ונוסעים).
שכר לימוד: השביתות לא עזרו - פי 2 מבגרמניה
גובה שכר הלימוד בישראל הוא סוגיה שנויה במיוחד במחלוקת - ולא מעט שביתות סטודנטים קמות (ונראה שעוד יקומו) על גבה. כ-250 אלף סטודנטים בישראל משלמים מדי שנה סכום שנע בין 9,500 שקל במוסדות מתוקצבים ל-30 אלף שקל במוסדות פרטיים שאינם מתוקצבים; ההשוואה הכלל-עולמית מורכבת - בשל מודלים שונים לתמחור על פני הגלובוס: מהיעדר שכר לימוד (בעיקר באירופה) ועד חוסר פיקוח ומחירים גבוהים במיוחד (כפי שקיים בארה"ב).
במדינות אחרות (בהן ישראל) נהוג שכר לימוד סמלי - כש"סמלי" אינו הגדרה המתייחסת לגובה התשלום: מדובר בשכר לימוד קבוע וזהה בכל האוניברסיטאות שנקבע על-ידי הממשלה, במקביל למימון ממשלתי.
כך או כך, בהחלט ניתן לקבוע כי שכר הלימוד בישראל הוא מהגבוהים בעולם - כפי שקבע ארגון ה-OCED ששיבץ את ישראל במקום השמיני מתוך 26 מדינות בגובה שכר הלימוד. מהנתונים שפרסם הארגון בשנים האחרונות עולה כי הסטודנט הישראלי משלם שכר לימוד גבוה פי שניים לפחות משכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים ברוב מדינות אירופה.
בארה"ב רשאיות האוניברסיטאות הפרטיות לקבוע עצמאית את גובה שכר הלימוד. התרגום הוא כמובן שכר לימוד גבוה - וחלק ניכר מהסטודנטים נשען על תרומות ומלגות. בכל אחת מ-50 מדינות ארה"ב קיימת לפחות אוניברסיטה ציבורית אחת, שממומנת בחלקה על-ידי ממשלת המדינה וגובה שכר נמוך הרבה יותר: כ-5,000 דולר בממוצע לעומת 15 אלף עד 50 אלף דולר במוסדות הפרטים.
בבריטניה רשאית כל אוניברסיטה לקבוע את שכר הלימוד עד לגבול עליון של 3,000 ליש"ט בשנה, ומרבית האוניברסיטאות נצמדות לגבול העליון. גם כאן תעשיית המלגות משגשגת במיוחד.
הלימודים הגבוהים מוצעים בחינם במדינות כמו צ'כיה, סלובקיה ומדינות סקנדינביה, כשהסטודנטים - מקומיים או זרים - משלמים אגרה סמלית למימון אגודת הסטודנטים וביטוח מינימלי.
בגרמניה מוגבל התשלום ל-500 אירו לסמסטר, והוא מספק הטבות כמו תחבורה ציבורית חינם.
סלולר: החבילות האטרקטיביות שמורות למגזרים בודדים
על העושק של צרכן התקשורת הישראלי קשה להכביר במלים. חברות הסלולר מוצאות אינספור שיטות לבלבל אותנו ולטמון את ידן עמוק-עמוק בכיס - ובמחירים שדורשים תחרות נוספת.
רמות המחיר בשוק הסלולר בישראל הן מן הגבוהות בעולם - כשמחירם הממוצע של סלי שימוש הוא השלישי הגבוה בעולם, ההכנסה לדקה מככבת גם היא בעשירייה הפותחת וההכנסה החודשית למנוי מככבת במקום הראשון (על-פי נתוני משרד התקשורת - בהסתמך על נתוני מריל לינץ', מחקרי ה-OCED, ניתוח שלדור ועוד).
תוצאות שיטוט קצר של "גלובס" בכמה אתרים של חברות סלולר זרות מגלה כי בזמן שאנחנו משלמים מאות שקלים על חבילות הכוללות הגבלה על מספר הדקות, ההודעות והגלישה - בארה"ב ובאנגליה אפשר לדבר תמורת 100-170 שקל ללא הגבלה, לשלוח הודעות ללא הגבלה ולגלוש ללא הגבלה.
כך למשל, בחברת בוסטמובייל (www.boostmobile.com) מצאנו תוכנית המציעה שיחות ללא הגבלה בתוך ארה"ב לטלפונים נייחים וניידים, הודעות כתובות ללא הגבלה וחבילת גלישה - ב-45 דולר (154 שקל). תוספת 10 דולר תעניק שיחות ללא הגבלה למספרים נייחים בעולם.
בחברת סטרייטוק (www.straighttalk.com) מצאנו תוכניות "הכול כלול", ללא הגבלה על שיחות והודעות, ב-35-50 דולר (בהתאם לתקופת ההתחייבות, עד שנתיים) - ובסך-הכול 120-172 שקל.
תמורת 30 דולר (103 שקל) נוכל לקבל 1,000 דקות שיחה, 1,000 הודעות, ו-30 MB גלישה, ותמורת 45 דולר (155 שקל) תוכנית ללא הגבלה בחברת בוסטמובייל, ובחברת וודפון הבריטית (vodafone.co.uk) תקבלו 900 דקות שיחה, הודעות טקסט בלי הגבלה, גלישה בלי הגבלה - ב-31 פאונד (173 שקל).
ומה כאן? החבילות ה"חמות" ביותר שמוצעות היום באתרי חברות הסלולר לא מגרדות בכלום את המסלולים בחברות הזרות. תמורת אותם 175 שקל שנותנים שירות ללא הגבלה יקבל סטודנט בסלקום (במבצעי סטודנט מיוחדים שאינם מוצעים לקהל הרחב) 400 דקות והודעות גם יחד (לפי איזו חלוקה פנימית שיבחר הלקוח); התוכנית החמה המוצעת לסטודנטים מתניידים בפלאפון כוללת עבור סכום דומה (180 שקל) 400 דקות שיחה, 400 הודעות ונפח גלישה של 2GB (כשלקוחות קיימים ישלמו יותר), ובאורנג' תמורת 169 שקל נוכל לקבל, לדוגמה, 250 דקות ו-250 הודעות (לסטודנטים - אלף הודעות) בנפח גלישה 20 מגה.
יש לקוות כי כניסתם לשוק של המפעילים הווירטואליים בקיץ הקרוב ושל חברות תשפר משמעותית את המצב.
מנוי לכבלים וללוויין: חבילות הבסיס יקרות פי 2 מבעולם
דוח שהוגש למשרד התקשורת לפני חודשים ספורים על-ידי ארגון "אמון הציבור" גילה: מחירי חבילות הבסיס של שירותי הערוצים בארץ יקרים משמעותית מן הקיים בעולם - כשהפער מגיע ל-177% מהמחירים שנדגמו.
כך, למשל, בארה"ב קיים הסדר פיקוח על מחיר החבילה הבסיסית, והמחירים עומדים על 11-14 דולר - חמישית מהמחיר הממוצע בישראל במונחים שווי כוח קנייה. הפער בין מחירן הממוצע של החבילות הבסיסיות שנדגמו במדינות ההשוואה עמד על כ-40 דולר מהמחיר בישראל.
גם החבילות ללא התחייבות בישראל נמצאו יקרות משמעותית מהמחיר הממוצע בעולם: הצרכן הישראלי משלם על החופש שלו פי שלושה - תוספת של כ-200% למחיר הממוצע שנדגם בעולם. החבילות עם התחייבות נמצאו יקרות ב-156% מהמחיר הממוצע בעולם במונחים שווי כוח קנייה.
המחירים, אגב, נמצאים במגמת עלייה תמידית בשנים האחרונות.
רכב: הממשלה חוגגת על האזרחים - פי 2 מבארה"ב
גורמים שונים הופכים את מחירי המכוניות בארץ ללא פחות משערורייתיים - בראשן מערכת המיסוי הכבד שמוטל על ייבוא מכוניות, זאת לצד כשלים והיעדר תחרות בשוק היבוא, כואב לגלות בכל פעם מחדש כמה יעלה רכב דומה לשלנו מעבר לים: אפילו בבריטניה, אחת המדינות היקרות באיחוד האירופי, עולה מאזדה 3 כ-80 אלף שקל - לעומת כ-115 אלף שקל בארץ.
מחיר מחירון של סובארו B4 שנת 2000 עומד כיום על כ-30 אלף שקל, כעל פי מחירון (kelly blue) המקובל בארה"ב, עומד המחיר על קרוב למחצית - 5,000 דולר (כ-17 אלף שקל). הונדה סיוויק חדשה תעלה גם היא בסביבות 115 אלף שקל בארץ, ובארה"ב - 55 אלף שקל (16 אלף דולר - פחות ממחצית).
בארה"ב מקובל במיוחד להחזיק רכב באמצעות ליסינג פרטי - כשבארץ, מקשה על כך מאוד אופן התמחור של חברות הליסינג - המבדילות באופן קיצוני בין לקוח פרטי ומסחרי.
שכר דירה: בפריז כמו בתל-אביב
מחירי הנדל"ן בשחקים, אבל לא רק בארץ נשלם הון תועפות על שכר דירה: גם אם המחיר משתנה מאוד מעיר לעיר וקשה להשוות, ניתן לומר בממוצע שהמחירים גבוהים יותר בארה"ב.
"דירה שעבורה נשלם בתל-אביב 6,000 שקל בחודש תעלה כ-4,000 דולר (בניו-יורק או בלוס אנג'לס, אבל סכום דומה במרכז אמריקה", מספרת אשת עסקים אמריקנית המעורה בשוק הישראלי. שכר דירה לדירת 3 חדרים בסן פרנסיסקו יעלה מעל 2,000 דולר (כ-7,000 שקל) לחודש לדירת 3 חדרים.
באירופה המצב קשה לא פחות. עבור דירת 30 מ"ר בפריז נשלם 700-900 אירו (3,900-5,000 שקל). 50 מ"ר: 800-1,000 אירו (4,500-5,800 שקל), ו-80 מ"ר: 1,000-1,400 אירו (5,800-7,800 שקל).
ומה בברלין? שם זול יותר. שכר דירה לדירת 45 מ"ר ממש במרכז העיר, באזור הכי יקר וכולל כבר חימום: 500-600 אירו (2,800-3,400 שקל). לדירה באזור פחות טוב, במרחק 10 דקות נסיעה ובאותם נתונים - 350-500 אירו (2,000-2,800 שקל).
בתל-אביב מגיע שכר הדירה ל-6,000 שקל על 3 חדרים.
"אמון הציבור" משיק מדד שבועי להשוואת יוקר המחייה בארץ
על רקע הדיונים במחירי המזון, משיק ארגון "אמון הציבור" מדד הבודק מדי שבוע מחיריהם של 10 מוצרים שונים ביחס לקיים בעולם. המידע מתבסס על נתוני חברת אי סי נילסן לגבי ישראל וגרמניה ונתונים מאתרי מכר למוצרי צריכה בארה"ב בובריטניה. המחירים והכמויות שנצפו בעולם הותאמו לכמות המוצר בארץ ולכוח הקנייה בכל מדינה.
הבדיקה הראשונה שמפרסם הארגון היום מגלה פערים עקביים ודמרטיים במחירים בישראל למוצרים שמחירם אמור להיקבע באמצעות תחרות בשוק החופשי - בקטגוריות שונות ולא רק במוצרי חלב, כפי שהובא גם "בגלובס" בימים האחרונים. הפערים נצפים גם לגבי מוצרים מיובאים, וזאת בעת שהשקל המתחזק מוזיל את עלות הייבוא.
למרבה האבסורד, פערים נמצאים גם במוצרים ישראליים הנמכרים בארה"ב במחיר נמוך משמעותית מהמחיר בארץ, למרות הוצאות השינוע הגדולות והשוק הקטן.
"כשלי התחרות חמורים ורבים", אומרים בארגון, "והנזק שהם גורמים לציבור עצום בהיקפו הכספי. על גורמי הפיקוח והרגולציה חובה לאתר כל שוק שבו מתקיימים פערי מחירים מהותיים מול העולם, לזהות כשלי תחרות הקיימים בו ולטפל בכשלים הללו עד להשגת היעד של רמת מחירים סבירה. את הלחץ הצרכני החשוב המתהווה בימים אלה בעניין מחיר הקוטג' חשוב להמשיך ונתב לתחומים נוספים שבהם אנחנו משלמים מחירים בלתי הגיוניים, פשוט כי המשווקים והיצרנים מרגישים שאפשר".
בנושא תחליפי החלב לתינוקות הגיש הארגון תלונה לרשות ההגבלים העסקיים, לאור מחקר מתמשך המעלה חשד ממשי להסדרים כובלים בתחום.
מבט נוסף לבדיקות "גלובס" שהבעירו את ישראל הצרכנית:
16.6 - מוצרים זרים יקרים בישראל בעשרות אחוזים לעומת חו"ל
13.6 - מוצרי מזון מתוצרת ישראל נמכרים יותר זול בארה"ב מכאן
6.6 - מוצרי המזון בישראל יקרים בעשרות אחוזים מאירופה
31.5 - סל הקניות התייקר ב-8% תוך 3 חודשים