לפני כחודש ארזה עורכת הדין הסינית שרי קסיאוי יין (54) מזוודה והתכוננה לנסיעה עסקית לישראל. רגע לפני שעלתה למטוס אמר לה אחד מלקוחותיה הסינים: "תתענייני במה שיש לישראלים להציע. אני מחפש השקעה טובה".
זה לא הפתיע אותה. "לקוחות סינים רבים מתעניינים היום בישראל. סין טומנת בחובה הזדמנויות עצומות לישראלים. לחברות הסיניות יש כסף, והן מוכנות להוציא אותו כדי לבצע השקעות טובות בחו"ל. יש יחסים סינרגטיים בין סין לישראל. לקוחות סינים מתעניינים בישראל, ולקוחות ישראליים מעוניינים לעבוד בסין, ויש הרבה כסף בין שני הצדדים שמחפש את המסלול הנכון", אומרת יין בראיון שהעניקה ל"גלובס" בעת ביקורה בארץ.
יין, שותפה בפירמת עורכי הדין מוריסון & פורסטר בייג'ינג, הגיעה לביקור ראשון בישראל בחודש שעבר, שבמהלכו השתתפה בכנס השנתי למימון תאגידי בינלאומי שערכו פירמת עורכי הדין הבינלאומית מוריסון & פורסטר, משרד רואי החשבון PWC ישראל ו-Vintage Filings.
פירמת עורכי הדין מוריסון & פורסטר מעסיקה כ-1,200 עורכי דין ב-18 משרדים בעולם. אף שאין לפירמה סניף ישראלי, היא פועלת בארץ זה כ-15 שנה ובין השאר עורכת בארץ את הכנס השנתי שלה.
כל שנה מגיע לכנס שותף בכיר אחר מאחד מסניפי הפירמה בעולם כדי לדבר על הנושאים החמים בעולם התאגידי, הטרנדים וההזדמנויות העסקיות. השנה התמקדו עורכי הכנס ב"סין" - מילת הקסם החדשה כדי להגיע אל לב הציבור העסקי בישראל בשנים האחרונות.
"קיבלתי את הרושם שהישראלים מכירים את סין יותר ממה שציפיתי שיכירו אותה. היו לי המון פגישות בזמן הקצר שאני כאן, ויש התעניינות רבה בהזדמנויות שיש בסין", אומרת יין אחרי יומיים של פגישות מרתוניות עם "מתעניינים".
שיעורי הצמיחה המרשימים שהציגה סין בשנים האחרונות הפכו אותה ליעד אטרקטיבי לאנשי עסקים ולבעלי הון בעולם. אנשי עסקים ישראלים לא נותרו מאחור. תוך שנים ספורות הפכה סין לאחת מ-10 שותפות הסחר הגדולות של ישראל, כאשר הסחר בין המדינות גדל בקצב מהיר של עשרות אחוזים מדי שנה.
יין מסבירה את התגברות התופעה. "לחברות הסיניות יש מזומנים, שהן לא יכולות סתם כך לשבת עליהם. הן רוצות ומחפשות טכנולוגיות להשקיע בהן. זה קורה גם מפני שממשלת סין מעודדת את זה, וגם מפני שחברות סיניות מבינות שעליהן ללמוד הרבה מאוד, והן להוטות ללמוד".
מפעל הייצור של העולם
בנקודה הזו, אומרת יין, נפתחה דלת, או אולי שער עצום ממדים (בהתחשב בגודלה של סין) - ליזמים, לאנשי עסקים ולמוחות ישראליים שרוצים להיכנס לסין.
"יש לי לקוחה, חברה סינית שהנפיקה עכשיו, ויש לה יתרות מזומנים ומט"ח; המפקחים בסין דורשים ממנה לדווח כמה מהכסף הזה היא מתכוונת להשקיע בחו"ל. בסין יש כמויות אדירות של מט"ח, וכעת, עם הייסוף המדוד של היואן, יש על החברות לחץ נוסף להשקיע את המט"ח מחוץ לסין, במקום להחזיק אותו. אז החברות מתעניינות בטכנולוגיות הייחודיות שפותחו בישראל".
- מה יש לישראל הקטנטונת להציע למעצמה כמו סין?
"אמנם סין גדולה וישראל קטנה, אבל יש לכם המון מה להציע לסין, במיוחד בתחומים כמו מדעי החיים ורפואה. סין מתעניינת גם במערכות לטיהור מים, בחקלאות ועוד, תחומים שישראל מובילה בהם. כמה מלקוחותיי מצויים בשלבי בירור מתקדמים לגבי מה הם יכולים לקנות בישראל. הם מתמקדים בטכנולוגיות, כיוון שהם מכירים את ישראל כמקום עם הרבה חברות היי-טק.
"סין אמנם הפכה למפעל הייצור של העולם, אך במהלך המשבר העולמי הרבה לקוחות שלנו הבינו ששולי הרווח שלהם נמוכים מאוד, שהם מייצרים מוצרי OEM (לא במיתוג שלהם) כמו חולצות ונעליים, והתחילו לחפש נתיבים אחרים להכנסה. סין אמנם הפכה ממדינה ענייה מאוד לאמידה יותר, אבל אנשים הבינו שהם צריכים לחשוב יותר על מחקר ופיתוח, ובהקשר זה ישראל היא אחת המדינות שחברות סיניות מתעניינות בהן".
- "המוח הישראלי" מוכר גם בסין?
"כן. הישראלים חכמים, חכמים מאוד. מעבר לכך, הסינים והישראלים דומים בהרבה דברים, כמו יחסי משפחה, חינוך, תרבות ומסורת, ולכן גם הישראלים בסין מצליחים מאוד. בכל שנה רואים יותר ויותר ישראלים בסין, כשבמקביל הצמיחה בסין נמשכת".
פירמת עורכי הדין מוריסון & פורסטר ייצגה ומייצגת חברות ישראליות רבות, בהן אינדיגו, אלרון, די.אס.פי. גרופ, ורינט, טבע, מדיגייד, מרקורי אינטראקטיב, נגבטק, נוטאל, סייפן, ר.ר. לוויינים, תדיראן ועוד, בכל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בביסוס נוכחותן בארצות-הברית, באירופה ובאסיה.
מנקודת המבט שלה - עורכת דין סינית בפירמה בינלאומית המספקת שירותים משפטיים ללקוחות בעולם - יין מזהה מספר תופעות שמאפיינות את יחסי אנשי העסקים הישראלים והסינים.
"אנשי העסקים הישראלים הבינו שנתח שוק קטן מאוד בסין הוא למעשה נתח שוק עצום. אם לחברה ישראלית יש טכנולוגיה טובה, והיא מוכרת לשוק הישראלי, היא יכולה למכור גם בסין, שיש לה אוכלוסייה אדירה. אם יש לך נתח שוק של 5% בסין, זה אדיר. זה דבר אחד.
"דבר נוסף הוא שחברות סיניות מציעות לישראלים להיות שותפים מוגבלים. כלומר, לבוא עם טכנולוגיה וכסף ולהקים שותפות בסין. זה התחיל עם השקעות סיניות בחברות ישראליות והמשיך לשותפויות. זה רעיון מאוד חכם.
"יש בסין כבר כמה וכמה חברות ישראליות שמשקיעות בשוק הנדל"ן, שהתייקר מאוד. לסינים ולחברות סיניות יש כספים להשקעות בעולם ובישראל, כך שהישראלים יכולים למצוא לא מעט השקעות ושותפויות בחברות סיניות".
- ומה עם ההגנה על זכויות הקניין? האם ישראלים יכולים לפתח טכנולוגיות ייחודיות במדינה שנודעה בעיקר כמפעל לייצור המוני של חיקויים?
"כמה ישראלים שפגשנו אמרו לנו שעדיין קשה להם, בגלל החשש שהסינים יגנבו את הטכנולוגיה ובגלל אי-אכיפת חוקי קניין רוחני. אבל המצב השתנה בשנים האחרונות, והאכיפה בתחום השתפרה פלאים.
"בעבר אף עורך דין לא היה ניגש להתדיינות משפטית בנושא הגנת קניין רוחני, כי היית צריך כנראה לשחד שופטים כדי לזכות בתביעה. היום זה להיפך. קניין רוחני הפך להיות תחום העיסוק המרכזי הרביעי של עורכי דין. יש יותר פסקי דין מאשר פשרות בתחום, והמצב משתפר עוד ועוד בהדרגה".
הקמת שותפויות בסין
סין שמה לעצמה למטרה להפוך למדינה מבוססת קניין רוחני בשנת 2020, ואף גובשה תוכנית ממשלתית מפורטת על בסיס החלטה זו. לדברי יין, גם על הרקע הזה, החשש המרכזי שהיה למשקיעים בסין - החשש מאי-כיבוד קניינם הרוחני - מצטמצם משמעותית.
ולא רק בתחום הקניין הרוחני התמורות שחלות בסין עצומות. הן באות לידי ביטוי בכל תחום, מעליית העושר ורמת המחייה, דרך עולם המשפט (ראו מסגרת) וכלה בפתיחות ובשקיפות של שוק ההון במדינה.
על הרקע הזה, נחתם במארס השנה הסכם לשיתוף-פעולה דו-צדדי בתחום האכיפה וחילופי המידע בין יו"ר רשות ניירות ערך היוצא, פרופ' זוהר גושן, ליו"ר רשות ניירות ערך הסינית בסין (CSRC), ד"ר שאנג פו לין.
ההסכם קובע, בין היתר, כי שתי הרשויות יסייעו זו לזו לצורך ביצוע פעולות אכיפה של חוקי ניירות ערך של שתי המדינות, ומאפשר את פתיחת שוק ההון הישראלי להשקעות של משקיעים מוסדיים סיניים, ואת פתיחת שוק ההון בסין בפני משקיעים מוסדיים מישראל.
שוקי הון שקופים
לדברי יין, שוק ההון הסיני נמצא כיום בתקופה טובה. "האכיפה הסינית טובה היום. המפקחים הסינים עושים עבודה טובה. הם למדו המון מהרגולציה בהונג-קונג ובארה"ב. היום כמעט כל התקנות בתחום ניירות הערך כבר קיימות, ושוקי ההון שקופים. משקיע ישראלי יכול היום להנפיק בסין, מה שלא היה אפשרי לפני כמה שנים".
- מה משמעות ההסכם שנחתם בין רשויות ניירות הערך הישראלית והסינית?
"ההסכם מהווה בסיס ליחסים עסקיים טובים בעתיד. ישראלים ירגישו בנוח בשוק הזה, וגם בשוק ההון בהונג-קונג, כי הם יידעו שרמת האכיפה טובה. לפני שהגעתי לישראל דיברתי עם פקידים ברשות ניירות ערך בסין ובהונג-קונג, והם אמרו לי שהנפקות של חברות ישראליות הן דבר אפשרי ורצוי".
- למה שחברה ישראלית תנפיק בסין ולא בארה"ב?
"השוק הסיני עשיר יותר כעת. מכפילי הרווח גבוהים יותר בהשוואה לארה"ב, והתמחור של החברות גבוה יותר. המשקיעים בסין צמאים לסחורה חדשה, כשעדיין אין הרבה חברות רשומות. יש חברות פורטפוליו שמנפיקות בהונג-קונג, שהיא שוק מפותח מאוד, וזו כעת הזדמנות פז לחברות ישראליות להנפיק בהונג-קונג או בסין".
בסיום הריאיון חוזרת יין להתחלה. "ההזדמנויות לישראלים בסין משמעותיות, ואני שמחה לגלות במהלך ביקורי בארץ שהישראלים מזהים אותן", היא אומרת ומסכמת את הביקור: "אני מאוד נהנית כאן. האנשים נחמדים, וקל לי לתקשר איתם".
כלכלת סין: תעקוף את ארה"ב?
סין היא היום הכלכלה השנייה בגודלה בעולם ובעלת פוטנציאל ממשי להדיח את ארה"ב ממקומה כמעצמה הכלכלית הראשונה בעולם תוך כ-5 שנים (להערכת קרן המטבע הבינלאומית, סין תעקוף את ארה"ב ב-2016).
מנתוני הנציגות הכלכלית של ישראל בסין (זרוע מקצועית של משרד התמ"ת), ברבעון הראשון של השנה עלה היקף ההשקעות הזרות בסין ב-61%. משרד המסחר הסיני (MOFCOM) פרסם השבוע את נתוני ההשקעות הזרות הממומשות בסין לרבעון הראשון השנה - כ-27.41 מיליארד דולר. שיעור השינוי בין הרבעון הראשון של השנה לרבעון המקביל לו אשתקד גבוה ב-49.7% משיעור השינוי בשנה שעברה.
בישראל הקטנה לא יכולים ולא רוצים לוותר על החגיגה. מ-1992, שנת כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין, התפתח הסחר בין שתי המדינות בקצב מהיר של עשרות אחוזים מדי שנה. בעוד שב-1992 עמד המסחר הכולל בין סין לישראל על כ-50 מיליון דולר בלבד, בשנת 2001 עבר סכום המסחר הכולל את מחסום מיליארד הדולר, ובשנת 2010 עלה המסחר הכולל בין סין וישראל ל-6.5 מיליארד דולר.
מנתונים שפרסמה הנציגות הכלכלית של ישראל בסין עולה, כי בשנת 2010 הסתכם היצוא הישראלי לסין בכ-2 מיליארד דולר - וסימן בכך זינוק של כ-92% לעומת נתוני 2009 (אשר שיקפו, בין השאר, את תקופת המשבר הכלכלי העולמי).
גם היבוא מסין לישראל גדל בעשרות אחוזים מדי שנה ועלה ב-2010 לסכום של כ-4.5 מיליארד דולר - עלייה של 27% לעומת 2009.
הנתונים מדברים בעד עצמם: סין הפכה למדינה החשובה ביותר במזרח הרחוק למסחר עבור ישראל, הפעילות המסחרית הישראלית בסין גדלה בהתמדה, וכך גם מספר החברות הישראליות והמיזמים המשותפים ובבעלות ישראלית מלאה בסין.
"יש פער בין מערכות המשפט המערביות לזו שבסין"
עו"ד שרי קסיאוי יין, המתמחה בדיני תאגידים, מיזוגים ורכישות, קרנות הון סיכון וניירות ערך, נולדה וגדלה בבייג'ינג. ההיסטוריה שלה שלובה בהיסטוריה הכאובה של סין ב-5 העשורים האחרונים, ובהיסטוריה של מערכת המשפט הסינית בפרט.
כשיין הייתה בת 10 הסתיימה "מהפכת התרבות" של מאו דזה דונג (מהפך פוליטי ותרבותי שנוהל במשך כעשור ויצר תוהו ובוהו חברתי ופגע קשות בכלכלת סין ובמורשתה התרבותית).
עם סיום לימודיה התיכוניים נדרשה יין לשרת בצבא הסיני במשך 4 שנים, ואחריהן נרשמה ללימודי משפטים. לאחר 7 שנות לימודים (4 שנים לתואר ראשון ו-3 שנים נוספות לתואר שני), כשהיא בת 30, פצחה בקריירה משפטית - אך לא כעורכת דין.
"סין החלה אז לבנות את המערכת המשפטית שלה, ולא היה ביקוש לעורכי דין באותה עת", מספרת יין, ולכן היא השתלבה כמרצה וחוקרת באוניברסיטת בייג'ינג. ב-1989, לאחר הטבח בכיכר טיאננמן, עזבה יין את סין.
לדבריה, "משפטנים סינים רבים נסעו אז לחו"ל - לארה"ב, קנדה, אוסטרליה ועוד. אני נסעתי לצרפת. למדתי צרפתית ועוד שנתיים לדוקטורט במשפטים, והתחלתי לעבוד בפריז".
ב-1992, בעקבות פתיחה למערב, בוצעו בסין רפורמות חקיקתיות, והותרה בין השאר פתיחת משרדי עורכי דין פרטיים. יין ראתה בזה סימן לחזור הביתה, אך חיכתה שנתיים נוספות עד שעשתה את הצעד, כדי לוודא שהשינוי אמיתי. "חזרתי לסין אחרת ב-1994. הותרה פתיחת משרדי עריכת דין של שותפים פרטיים, וחברות זרות החלו ליצור ביקוש לשירותים משפטיים בסין".
החלום של יין היה לפתוח משרד עצמאי. "בשנות ה-80 כל המשרדים היו בבעלות ממשלתית. לא היו משרדים פרטיים. כשהמצב השתנה, כמה חברים שאלו אותי אם אני רוצה לפתוח משרד. מעולם לא מימשתי את הרישיון שהיה לי כבר מ-1989, ופתאום יכולתי להיות שותפה-מייסדת של משרד. הרעיון קסם לי".
מערכת משפטית בהתפתחות
מכיוון שהייתה חסרת ניסיון בניהול משרד החליטה להצטרף לפירמה אמריקנית בינלאומית, מוריסון & פורסטר בהונג-קונג, כדי ללמוד את העבודה. אך כמו הרבה דברים בחיים, הזמני הפך לקבוע: מהונג-קונג עברה לסניף הפירמה בעיר הולדתה בייג'ינג, מונתה לשותפה בכירה, ומאז ועד היום היא פועלת עבור לקוחות בינלאומיים של הפירמה בזירה המשפטית והעסקית בסין.
בין היתר שימשה הפירמה כיועצת המשפטית לוועדה המארגנת את אולימפיאדת בייג'ין, לאחר שגברה על 120 פירמות עורכי דין בעולם. יין עצמה הובילה עסקאות בינלאומיות רבות בסין, בהיקף מיליארדי דולרים, בהן גם עסקאות של חברות ישראליות, כגון רכישה בהיקף 365 מיליון דולר של חברת סייפן; עסקה בהיקף 345 מיליון דולר שביצעה קבוצת די.אס.פי ועוד.
כשמדברים עם יין על עולם העסקים הסיני, היא עונה בנינוחות, ללא עכבות ואף נלהבת מההתפתחויות בזירה התאגידית שבה היא שוחה. אך הנימה משתנה מעט כשמדברים על מערכת המשפט.
- האם מערכת המשפט הסינית הדביקה את הפער מול העולם החופשי?
"צריך להסתכל על ההיסטוריה של המערכת. ב-30 השנה האחרונות חלה בה התפתחות אדירה, אך יש עדיין פער בין מערכות המשפט המערביות למערכת המשפט בסין. מנקודת מבט מערבית, סין עדיין איננה שווה, סין עדיין בתהליך התפתחות".