שוק קרנות הפנסיה נחשב חם, ממש רותח, בכל הנוגע לעיסוק לקרנות החדשות המקיפות. ואולם, בשקט בשקט גם השוק הזקן יותר, של קרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות, מרכז בידיו נכסים בהיקף גדול, של יותר מ-29 מיליארד שקל, הרחק מאור הזרקורים והכותרות.
"אנחנו קרן זהירה ושמרנית, ומציגים תשואות טובות לאורך השנים", אומר בראיון ל"גלובס" יואב ערמוני, מנכ"ל גילעד הוותיקה (גמלאות לעובדים דתיים), ומוסיף כי התשואות של הקרן טובות ביחס לסיכון. "גילעד עצמה לא הייתה צריכה את ועדת חודק מלכתחילה, כי אנו מתנהלים בצורה מאוד שקולה ודפנסיבית. כשאני מסתכל על גילעד מול קרנות ותיקות אחרות אין לנו במה להתבייש".
קרן גילעד הוותיקה הוקמה ב-1959 והשליטה בה נמצאת בידי העמיתים. מדובר בקרן ותיקה מאוזנת, שלמעשה רושמת במהלך השנים עודף אקטוארי מרשים, המעיד על ניהול שמרני ואחראי, ושמנהלת יותר מ-7 מיליארד שקל.
בגילעד 4,708 עמיתים פעילים, מהם 3,574 פנסיונרים, ועוד 8,332 מוקפאים-בלתי פעילים. הפנסיה הממוצעת בקרן היא כ-3,600 שקל, כשקבוצות העמיתים הבולטות ביותר בקרן הן אוניברסיטת בר-אילן, מורים ומורות ממרכז ישיבות בני-עקיבא, גננות ומורות באמונה, בנק מזרחי-טפחות ומוטורולה. יו"ר הקרן הוא שאול יהלום, לשעבר שר בממשלה וח"כ.
"הקרנות הוותיקות היו קונספציה שלא הייתה יכולה להימשך. לא ייתכן שווקטור הזכויות היה יכול להימשך בנפרד מווקטור התשואות. זה פשוט לא החזיק מים", אומר ערמוני. הוא מוסיף, כי "ההעברה של השוק לקרנות חדשות הייתה נכונה. אבל, אני חושב, כדאי לבסס בקרנות החדשות יכולת לרכישת זכויות או מנות פנסיה בשנים טובות, עבור שנים של חוסר עבודה".
לאחרונה עלו קרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות לכותרות, בשל דרישה של עתודות הוותיקה והע"ל הוותיקה להשוואת התייחסות האוצר לעמיתים בקרנות המאוזנות לאלו שבקרנות הגירעוניות שהולאמו, ולספק גם להן כרית ביטחון כנגד התנודתיות בריבית.
אתם בחרתם לשבת בצד.
"התלבטנו אם להצטרף אליהן, ואנו עדיין מתלבטים, משום שאם מסתכלים על הדרישה בהיבט הרעיוני אז יש בה צדק, אבל אנו לא בטוחים שיש שם קייס משפטי. נוסף לכך, ובהתייחס למצבנו היום - כשאנו הולכים לחלק עודף אקטוארי - זה לא כל כך נוח עבור גילעד ללכת לביהמ"ש ולהגיד שעשקו אותי. בכל אופן, אין ספק שיש כאן אפליה ביחס לקרנות הפנסיה שבהסדר, שכבר נהנות מגיבוי ממשלתי, ולטעמי יש לגדר בכרית הביטחון את התנודתיות של השוק עבור כל העמיתים במערכת הוותיקה".
בסוף מארס האחרון אישר דירקטוריון גילעד הגדלת זכויות הפנסיה לעמיתים ולגמלאים בשיעור של 4%, רטרואקטיבית החל מתחילת השנה. בסה"כ, הגדלת הזכויות הוערכה בהפחתת העודף האקטוארי בסך של כ-252 מיליון שקל, מתוך עודף של כ-723 מיליון שקל שהיה לקרן בסוף 2010.
לפיכך, לאחר הגדלת הקצבאות, העודף האקטוארי בקרן עתיד להצטמצם בשיעורו לכ-5.6% מההתחייבויות האקטואריות. "מדובר בדבר יוצא דופן: קרן ותיקה שמחזירה לעמיתים מהעודפים", אומר ערמוני.
מאיפה בא העודף, והאם אתם לא מסתכנים בהקטנת העודף הצבור?
"העודף בא מתשואות, ממכירת הקרן החדשה ועוד. אתה לא יכול לשבת על קופה כך שהעמיתים האחרונים ייהנו מהעודף, אלא כל העמיתים, שזכותם ליהנות מהעודף. בכל מקרה, אנו יורדים ל-450 מיליון שקל עודף והמצב איתן".
"דוח ביקורת חריף על קודמי"
באוגוסט 2007 מכרה גילעד הוותיקה את קרן גילעד החדשה (וקופות גמל קטנות) לקבוצת הראל, תמורת 100 מיליון שקל. בהמשך התברר שבהסכם נכללה התייחסות לגבי העסקת מנכ"ל גילעד דאז, יעקב זילברברג, בהראל למשך עשר שנים, בתמורה ל-12 מיליון שקל. לאחר שהתברר כי הליך העסקה בגילעד היה לקוי, נאלץ זילברברג (וגם יו"ר הקרן, עו"ד אברהם פומרנץ) להתפטר מתפקידו.
כמו כן, גילעד הוותיקה דרשה לקבל את הסכום לזילברברג, כך שהתמורה לקרן תוגדל ל-112 מיליון שקל. ככל הידוע, הראל וגילעד הוותיקה הלכו לבוררות והתפשרו על אמצע הדרך, כך שגילעד הוותיקה קיבלה לבסוף כ-106 מיליון שקל עבור הקרן החדשה שמכרה.
לצד הכספים שהיו אמורים להתקבל אצלו מהראל, תפס זילברברג כותרות שליליות גם בגלל סכום נוסף בהיקף של 5 מיליון שקל ברוטו (2.6 מיליון שקל נטו) שקיבל מהקרן קודם לכן במסגרת שינוי מבנה ניהול הקרן ומהות מעסיקו.
בשבועות האחרונים הנושא הגיע לפתחי בית הדין לעבודה בת"א, כשגילעד הגישה תביעה בהיקף 3 מיליון שקל נגד זילברברג.
"פנינו לזילברברג וביקשנו לפתור את זה, ולצערנו הנושא הגיע לכדי תביעה. לקראת 2007 החלו הדיונים להפרדת חברת הניהול מהקרן לפי דרישות החוק, ומכמה סיבות, שלהבנתנו אינן מוצדקות, הגיעו אז למסקנה שיש לשלם את הסכום האמור לזילברברג. קרן גילעד גם מצאה עצמה משלמת לו בערך 160% ממה שהתכוונה לשלם לו מלכתחילה. הכסף הזה הוא לא כסף שלי או של מישהו אחר, אלא של העמיתים, ולכן פנינו לביהמ"ש".
פרשת זילברברג מאחוריך?
"אני לא מכיר את האיש ואין לי קשר איתו. כשנכנסתי לתפקידי קיבלתי דוח ביקורת חריף ויוצא דופן שהאוצר עשה על ההתנהלות של הקרן בימי קודמי. מאז, כבר שנתיים וחצי, אנו עדיין מתעסקים הרבה מאוד עם הדוח הזה ועם המשמעויות הנגזרות שלו".
מה דעתך על העסקה עם הראל בדיעבד?
"היה נכון למכור את הקרן החדשה. כאשר אני רואה את הוצאות הרגולציה לקרן הוותיקה, אני חושב שהקרן החדשה לא הייתה מחזיקה את הרגולציה כפי שצריך, בגודל שהייתה אז. זה שוק של גדולים, וגילעד לא הייתה מספיק גדולה. בכלל, הוצאות הרגולציה גבוהות ומחייבות בסיס נרחב של דמי גמולים".
עלויות רגולציה יש גם לקרנות ותיקות. מכירת הקרן הוותיקה נמצאת על הפרק?
"זה לא נמצא על הפרק ולא תואם את האינטרס של העמיתים. יחד עם זאת, אי אפשר להוציא זאת מכלל אפשרות לטווח הארוך, אם נגיע למצב שהרגולציה תכביד מעבר למידה שנוכל להחזיק".
