רובן המוחלט של המעילות שהתרחשו בחברות ישראליות התבצעו על-ידי עובדי הארגון - 54% מהמעילות התבצעו על-ידי עובדים זוטרים ו-38% בוצעו על ידי עובדים בכירים - כך עולה מסקר בנושא מניעת מעילות שערכה מחלקת הביקורת החקירתית של "פאהן-קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel" במהלך הרבעון הראשון של שנת 2011.
עוד עולה מהסקר - בו השתתפו 70 מנהלים ומבקרים פנימיים של חברות ציבוריות מובילות במשק, לצד חברות פרטיות גדולות, מלכ"רים, רשויות מקומיות וגופים ממשלתיים - כי 75% ממבצעי המעילות בוצעו על-ידי גברים בשנות ה-40 לחייהם, כאשר ל-95% מהם לא היה עבר בביצוע מעילות; 65% מהמעילות בעולם מבוצעות על-ידי מועלים בגילאי 30-50; נתון מעניין נוסף מגלה כי 59% מהמעילות בעולם מבוצעות על-ידי גברים ו-41% על-ידי נשים.
מופנמים או אסרטיביים
לדברי רו"ח ומשפטן שי מדינה, שותף ומנהל מחלקת הביקורת החקירתית בחברת פאהן-קנה, שערך את הסקר, המועל הזוטר מתאפיין בתסמיני מרמור ותסכול ממעמדו ומשכרו.
לדבריו, "המעילות בארגונים בארץ ובעולם מתחלקות בין עובדים זוטרים, שאחראים למרבית המעילות, ובין עובדים בכירים. מדובר בעובד שנמצא בצמתים מרכזיים במהלכי העסקים בארגון ובעל גישה לנכסי הארגון ולמסדי הנתונים, המכיר היטב את תהליכי העבודה בארגון לפרטי פרטים. אנשים אלה הם בדרך-כלל מופנמים".
רו"ח מדינה מציין כי "העובד הבכיר שמועל מתאפיין דווקא בביטחון עצמי מופרז. העובד הבכיר שמועל, בהשוואה לזוטר, מסכן את החברה במעילה בהיקף גבוה, שכן הוא נמנה עם אלה שמנהלים כספים רבים בחברה", הוא אומר. "מדובר באנשים מוחצנים, כריזמטיים ואסרטיביים בעלי בטחון עצמי. אלה מציגים בדרך-כלל תפקוד טוב באופן חריג, גם בתקופות קשות. הם בעלי תדמית של 'קדושים' ובלתי ניתנים לביקורת. מדובר באנשים אשר מציגים את עצמם בפני הסביבה כ'מטאורים'".
הסקר גם בדק את סוג החברות שנפגעו מהמעילות. מהסקר עולה כי 54% מהמעילות בוצעו במגזר העסקי - 27% בוצעו בחברות ציבוריות ו-27% בחברות פרטיות; 5% בוצעו בגופים פיננסים, ו-18% מהמעילות בוצעו בגופים ממשלתיים. נתון גבוה נרשם גם בקרב העמותות - 23% מהמעילות בוצעו בהן.
לפי הסקר, מרבית הארגונים שסבלו מהונאה העדיפו שלא להגיש תלונה במשטרה כנגד מבצע המעילה. המנהלים השיבו כי נגד 30% מהמועלים נפתח הליך פלילי, במסגרתו הוגשה תלונה למשטרה; נגד 35% מהמועלים נפתח הליך אזרחי, במסגרתו מוגש כתב תביעה לבית המשפט; וב-35% מהמקרים נערך טיפול פנימי בארגון, במסגרתו ננקטים צעדים משמעתיים פנימיים.
