זה לא רק החוק נגד החרם על התנחלויות. מדובר ב'עליהום' כללי של אנשי ימין על חופש הביטוי, חופש המחשבה וחופש בכלל. זה לא קמפיין מתוכנן, בוודאי לא מתוחכם. זו התנפלות יחידים של חברי כנסת שעובדים מסביב לשעון כדי להמציא חוקים.
ברגע שפלוני מצליח, האחרים מבקשים להשתוות אליו, ואם אפשר אף לעלות עליו. יש תחרות מי "לאומי" יותר, מי שומר יותר על מדינת ישראל מפני "אויביה השמאלנים". מבקשים להפגין שאנחנו לא פראיירים, לא ניתן לחורשי רעתנו לבצע את זממם, האמיתי או המדומה. גם אם המחיר הוא נגיסות, לפעמים גסות, בערכים דמוקרטיים בסיסיים.
מחוקקים פושטקים
כמה מחברי הכנסת מתגלים כאנשים חסרי אחריות, ובעיקר אנשים חסרי תרבות, בעיקר תרבות שלטון ושליטה. הם יוצרים אצל רבים, גם אנשים שלהם, תחושת גועל-נפש מהילולת החקיקה הפשיסטית הזאת. כך לא מתנהגים אנשים נורמטיבים. כך לא מתנהלים אנשים תרבותיים. כך כן מתנהלים פושטקים שמקומם בכיכרות, לא בכנסת.
בימי מלוך אהרן ברק
בימי מלוך אהרן ברק בבית המשפט העליון הוא השליט את הדוקטרינה ש"הכול שפיט" - כולל חוקים. ויכוח גדול ונרגש ניטש על כך, חלקו ענייני, רובו אמוציונלי.
העמדה שלי הייתה והינה זו: לא בטוח שהכלל שלפיו "הכול שפיט" אידיאלי, כי בעיקרון לא בריא שהרשות השופטת פוסלת חוקים של הרשות המחוקקת, כפי שקבע בשעתו הנשיא ברק.
אבל יש עיקרון, ויש מציאות. בכל המדינות המתקדמות הבינו שהמחוקקים הם אנשים שאי-אפשר לתת בהם ובמניעיהם אמון מלא. כלומר, הם עלולים לגבש חוקים הפוגעים בזכויות האזרח, או באופן כללי אינם חוקתיים. כי המטרה של הפוליטיקאי המצוי היא לחוקק חוקים שייטיבו עם דעותיו ועם שאיפותיו - לאו דווקא כאלה שייטיבו עם הציבור או עם דרישות החוקה.
המעוז האחרון
חוק החרם הוא ללא ספק כזה. אחריו הכול אפשרי, ואנחנו כבר שומעים את פעמי התקרבותו של חוק המחייב לשיר את ההמנון. ויש בכנסת די פושטקים חסרי עכבות ונעדרי שיקול-דעת בשביל שנשמע על עוד חוקים "פטריוטיים" מהסוג המקובל במשטרים כמו באיראן ובסעודיה.
במציאות כזאת, בית המשפט העליון הוא המעוז האחרון. הייתה תקופת מעבר שבה העליון עבר מ"הכול שפיט" ל"הכול לחיץ". פשוט נבהלו שם מהצעקות והצרחות של חוגים ואנשים בימין, שבהחלט יודעים איך להפחיד ולהלחיץ. התוצאה הייתה נסיגה מסוימת מהדוקטרינה של ברק. זה הזמן לחזור אליה, וביתר תוקף ונחישות.
וינשטיין, לך בעקבות נתניהו
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הודיע כי הוא מתכוון להגן על חוק החרם בבג"ץ, למרות הבעייתיות שבו. למה? אם אתה צריך אליבי, אדוני היועץ, נדמה שקיבלת אותו מראש הממשלה נתניהו. הוא נעדר מההצבעה על החוק מכיוון שאינו שלם אתו. אז גם לך, אדוני, מותר להיעדר מהדיון בבג"ץ - אם אינך שלם אתו, כמובן.