ההתבטאויות בימים האחרונים מצד נציגי הפד משקפות עדיין ציפייה להתאוששות בפעילות בחודשים הקרובים בהשפעת התפוגגות הגורמים מעכבי הצמיחה שאפיינו את המחצית הראשונה (בעיקר עליית הנפט והאסון ביפן). עם זאת, נתוני הצמיחה המאכזבים במחצית הראשונה של השנה והפגיעה באמון הצרכני והעסקי בשל חוסר היכולת של הממשל להתמודד עם העלאת תקרת החוב עשויים להטות את הכף למהלך מרחיב מצד הפדרל ריזרב. כך כותב רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, בסקירתו השבועית.
להערכת גוזלן, הדינמיקה של הימים האחרונים, כחודש לפני הכרזה אפשרית על מדינה פלסטינאית, והתגברות המחאה צפויים, להוביל לעלייה בפרמיית הסיכון של הנכסים המקומיים.
"סביר כי הצעדים שיינקטו בטווח הקצר יהיו בכיוון של הורדות מחירים וכשם שהדרך המהירה לסתימת חורים בתקציב הייתה באמצעות המיסים העקיפים, כך יהיה גם הפעם, רק בכיוון הפוך, כלומר הם ישמשו את הממשלה לנסות ולהרגיע את המחאה. בנוסף, סביר כי תוואי הפחתת מס החברות ייבלם לעומת הפחתת המיסוי העקיף".
הגירעון בתקציב, שהיה צפוי להגיע לסביבה של 2% תוצר השנה, יסתכם בסופו של דבר סביב היעד דהיינו סביב 3%. התפתחות זו עשויה להוביל את האוצר לגיוסי הון גבוהים יותר מאשר תוכנן, בין אם בהשפעת גירעון גבוה יותר מהתוואי הנוכחי ובין אם מטעמי שמרנות לקראת שינויים בתקציב 2012.
גוזלן מעריך כי יש מקום להיחלשות השקל בטווח הקצר עד להתבהרות במישור המדיני והכלכלי המקומי. כל זאת, על רקע היחלשות הכוחות הבסיסיים הפועלים להתחזקות השקל ובפרט ההרעה הניכרת בגירעון המסחרי שצפויה להיתרגם לירידה ניכרת בעודף בחשבון השוטף לסביבה של כ-0.5% תוצר בלבד.
מבחינת המדיניות המוניטארית, סביר כי העמדה בעת זו תוסיף להיות תלויה בנתונים, כאשר נוסף אליה אלמנט נוסף של אי ודאות בדמות תגובת הממשלה למחאה החברתית. עד כה שוק האג"ח לא הגיב למחאה אך הוא יושפע מהשינויים במחירים המפוקחים (חשמל ובנזין) וההערכות לשינוי במיסוי העקיף. במידה ואכן שינויים אלו יהיו בכיוון של הקלה על הצרכן הדבר יתורגם לירידה בציפיות לאינפלציה ויקל על בנק ישראל את המלאכה. עם זאת, "הבנק יבחן את מידת ההרחבה הפיסקאלית שעשויה להינקט, כך שבהתחשב שמדיניות המוניטארית מרחיבה למדיי, הרחבה פיסקאלית מצד הממשלה, על רקע סגירת פער התוצר צפויה להוביל את הבנק להמשך העלאות הריבית".