"ביום חמישי שעבר העבירה רשות ניירות ערך לפרקליטות את תיק החקירה בעניינם של ניר ברונשטיין ועופר אייזנברג החשודים בשימוש במידע פנים לגבי מניית בנק הפועלים". את הטקסט שקראתם עכשיו כתבנו בנובמבר 2009. מאז עברו כמעט שנתיים. התיק עדיין בפרקליטות, ממתין להכרעה.
בדצמבר 2009 פשטו חוקרי רשות ניירות ערך על משרדי דלק נדל"ן , החרימו מסמכים וחקרו בכירים, ביניהם, המנכ"ל הקודם, איליק רוז'נסקי. רוז'נסקי נחשד בהפגנת חשבונאות יצירתית בדוחות הכספיים של דלק נדל"ן, שנועדה ליצור רושם שהחברה במצב טוב יותר ממצבה בפועל. באוגוסט 2010 העבירה הרשות את התיק לפרקליטות. חלפה שנה, והתיק עדיין בפרקליטות, ממתין להכרעה.
לפני שבועיים היה זה תורם של ג'קי בן-זקן, בעל השליטה במנופים , וסוחר המניות איתן אלדר. השניים נחשדו בהרצת מניות ונשלחו למעצר-בית. ובסוף השבוע הותר לפרסום מעצרו וחקירתו של בכיר נוסף בשוק ההון, מנכ"ל מנורה מבטחים פיננסים, רונן אביגדור. החשד: שוחד ותרמית בניירות ערך.
למקרה של אביגדור נלוותה דרמה גדולה. הוא נעצר למספר ימים, ועל החקירה והמעצר הוטל צו איסור פרסום, שבוטל רק ביום חמישי בערב. הרשות אף נימקה את בקשתה למעצר בחשש שאביגדור יברח מהארץ. "קיים חשש להימלטות מאימת הדין", טענו שם.
אפשר להניח כי תוך כמה חודשים יצליחו חוקרי רשות ניירות ערך לבסס כתב אישום נגד אביגדור ויעבירו את התיק לפרקליטות. אפשר להניח שזו תיקח את הזמן שלה, ואי-שם בשנת 2013 או 2014 נראה את התיק מגיע לשימוע ומשם אולי לבית משפט.
לאט וללא תוצאות
בואו נשים לרגע בצד את השאלה האם אחרי הפיאסקו של פרקליטות מיסוי וכלכלה בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים (כולם יצאו זכאים והשופט נזף בפרקליטות), אפשר להתייחס לטענותיה של רשות חוקרת ללא קורטוב של ספקנות. אמנם בשיטה הישראלית כל נחקר אשם עד שלא הוכחה חפותו, אבל במציאות מתברר לא אחת שפה ושם יש נאשמים שיצאו זכאים.
הבעיה שלנו היא אחרת. איך אפשר לקחת ברצינות חקירות שמתחילות ברעש גדול ואחר-כך נתקעות למשך שנים בפרקליטות בהמתנה לכתב אישום? איך אפשר להשלים עם העובדה שטחנות הצדק טוחנות לאט, לאט מדי, וללא תוצאות?
בסדר, החבר'ה בפרקליטות יסודיים, לוקח להם זמן רב ללמוד את החומר, לשקול ולהחליט. אנחנו לא רוצים שבדיני נפשות תתקבל החלטה חפוזה.
אבל בסופו של דבר יש בעיה בשיטה בה אדם נחשד, נקשר לעמוד הקלון בכיכר העיר, נאלץ לעזוב את תפקידו, המוניטין שלו נרמס, וזהו, כאן למעשה זה נגמר. הרי כתב אישום, אם יהיה, יגיע רק עוד שנתיים או שלוש.
אחר-כך יהיה משפט שייקח עוד שנה-שנתיים, מה בוער? ובסוף הסאגה הזאת, בין אם הנאשם ייצא זכאי ובין אם יורשע, מישהו יזכור על מה הייתה המהומה?
ועוד עניין. מדוע צריכה רשות ניירות ערך להיות כה בומבסטית ודרמטית? קשה לנו למצוא מילים אחרות כדי לתאר את האופן בה דאגה הרשות לעשות יחסי ציבור לחקירת אביגדור, ואת התזמון המדויק בו הודלף (לא על-ידי אנשי הרשות כמובן) מעצר-הבית של בן-זקן.
נדמה לנו שאי-אפשר לנתק את הדרמות שניסתה הרשות ליצור, מהרצון של היו"ר החדש, פרופ' שמואל האוזר, לספר לכולם שהוא כאן, להראות הישגים - ולקבל קצת עיתונות טובה.