מסעדת נאפיס ראשון-לציון חויבה לשלם לעובדת לשעבר פיצוי בכ-100,000 שקל (70,000 שקל + ריבית והצמדה מ-2006) בגין עבודתה במשך 8 שנים.
בין השאר הורה בית הדין לעבודה לנאפיס לפצות את התובעת בגין הפרשים עבור עבודה בשעות נוספות ובשעות שבת שלא שולמו במשך 8 שנות עבודה (!) ובגין פיטורים לאחר 8 שנות עבודה, ללא תשלום פיצויי פיטורים וללא הודעה מוקדמת.
כמו כן, בית הדין קבע כי נאפיס לא הוציאה את העובדת לחופשה במשך 8 שנות עבודה, ועל אף שעבדה בחגים משך כל אותה תקופה, לא שולמו לעובדת דמי חגים כלל.
עוד קבע בית הדין כי במשך כל תקופת העסקתה לא שולמו לתובעת תוספת עבור עבודה בשעות נוספות ובימי שבת. עבור מרכיב זה לבדו קבע בית דין כי על נאפיס לשלם לתובעת 19,760 שקל בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 1/9/2006.
עורך דינה של התובעת, שי בן-נתן ממשרד גורודיסקי ושות', מסר כי חיובה של נאפיס בתשלום השעות הנוספות ושעות השבת נולד, בין השאר, כתוצאה מרישומים של כל שעות העבודה שביצעה התובעת ביומנה האישי, ואשר הוצגו לבית הדין לעבודה.
"פסיקת בית הדין מעידה על החשיבות הרבה בעריכת רישום שעות העבודה על-ידי העובד באופן עצמאי ומנותק מרישום המעסיק, במיוחד בענף המלצרות, הגם שהחובה על רישום שעות העבודה מוטלת בחוק על המעסיק. רישום שעות העבודה מקנה אפשרות הוכחה עצמאית להיקף העבודה ומונע אובדן מידע חשוב בהוכחת טענות העובד בבית הדין".
עו"ד בן-נתן מסר עוד כי העסקת עובדים בעסקי המסעדנות, לרבות במלצרות, גוררת אחריה במקרים רבים הפרה רבתי של זכויות עובדים, הן בשל כוחם המוחלש של העובדים מול המעסיקים, והן בשל חוסר הפיקוח והאכיפה כלפי מעסיקים מפרי זכויות.
לדבריו, "פסיקה זו של בית הדין מהווה תמרור אזהרה להפרות רחבות-ההיקף בענף ומקנה פיצוי הולם לעובדים מול מעסיקיהם הנצלנים".