מי שחיפש הוכחה לכך שמחירי המוצרים לצרכן בישראל מנותקים מעלות חומרי הגלם בעולם, יכול למצוא אותה בנקל במחיר האורז. בעוד שאנחנו שילמנו על ק"ג אורז כ-8 שקלים, היבואן שילם עבורו השנה 2.2 שקלים בממוצע, כולל מע"מ.
גם אם נוסיף לעלות היבוא את מחיר האריזה והלוגיסטיקה, היבואן ורשת השיווק נהנים במקרה זה ממרווח של 200% לפחות.
הרווחיות ממכירת אטריות ביצים (נודלס) גבוהה אף יותר: בעוד שהיבואן שילם על המוצר 2 שקלים, כולל מע"מ - הצרכן שילם עליו 10 שקלים.
אין מדובר רק באורז ובנודלס. נתונים שהוכנו עבור הוועדה לבחינת ענף המזון והגיעו לידי "גלובס" מלמדים כי המרווחים של היבואנים ורשתות השיווק בשורה ארוכה של מוצרים מיובאים עומדים על מאות אחוזים למוצר.
כך, מחירו של שמן זית הוא כפול מעלות היבוא, מחיר הקפה הקלוי גבוה במאות אחוזים, מחיר הקטשופ לצרכן הוא פי ארבעה מעלות היבוא, מחירו של חטיף פרינגלס הוא פי שניים, ומחיר דגני הבוקר קלוגס הוא פי שלושה מעלות היבוא.
פערי המחירים הללו אינם פוסחים גם על הפירות היבשים. המרווח על אגוזי מלך, שקדים ואגוזי לוז עומד על 200% ויותר, והמרווח על אגוז קוקוס מיובש מגיע ל-300%.
עוד מתברר כי גם המותגים הפרטיים שמייבאות רשתות השיווק נמכרים לצרכן בפערים של מאות אחוזים. למשל, דגני בוקר ברנפלקס, שעלות היבוא שלהם עומדת על 4.7 שקלים לפני מע"מ, נמכרים לצרכן במחיר של 17 שקל.
לדברי שרת החקלאות, אורית נוקד, "הנתונים מראים כי רשתות השיווק והיבואנים הם אלה שגוזרים את הקופון על חשבונם של הצרכנים - לא רק במוצרי החלב, אלא גם במוצרי יסוד נוספים. אסור למדינת ישראל להפקיר את הצרכנים לחסדים ולאינטרסים המשתנים של רשתות השיווק, היבואנים והמחלבות".
נוקד מתנגדת לפתיחת השוק ליבוא. לטענתה, "החשיפה ליבוא עלולה לצמצם את הייצור המקומי. בשל הריכוזיות במקטע השיווק תיגרם הפחתה שולית בלבד במחירים לצרכן".
"המע"מ זה לא אני"
קמעונאי בכיר בשוק מודה בשיחה עם "גלובס" כי מחירו של מוצר המיובא ישירות על-ידי הרשת קופץ בשיעור של 70%, אך לדבריו הקפיצה היא תוצאה של הוספת מע"מ, עלויות לוגיסטיקה (17% לערך) ורווח גולמי (27%) שהרשת גובה על המוצר. "המע"מ זה לא אני, וככה זה בכל העולם", הוא אומר.
עם זאת, אותו קמעונאי התקשה להסביר מדוע עלות המוצר לצרכן היא פי שניים ושלושה מעלותו ליבואן.
הנתונים המובאים כאן מבוססים על דיווח היבואנים למכס, אך דיוויד פרנקלין, מנכ"ל חברת סוגת, השולטת באורז הנמכר ברשתות השיווק, טוען: "אני לא מכיר אורז שאפשר לקנות במחיר הזה. יכול להיות שאורז שמגיע לרשות הפלסטינית עולה כך".
לדברי נועם ויימן, בעלי חברת דיפלומט המייבאת את פרינגלס ודגני הבוקר קלוגס, הוא אינו יכול להגיב למחירים המובאים כאן, ופערי התיווך שגובים היבואנים אינם גבוהים בהרבה מפערי התיווך שגובים היצרנים המקומיים.
קמעונאי בכיר בשוק טוען כי הרווחיות הגולמית של הרשת על פרינגלס ודגני בוקר עומדת על25%-30%, וכי היבואן הוא האחראי למרווח הגבוה.
לדבריו, "צריך להפריד בין יבואני הקומודיטיס ליבואני המותגים, שרושמים רווח מטורף. אני מעריך כי היבואנים לוקחים מרווח של 70% ויותר על מוצר, וממנו הם מורידים הוצאות הפצה, שיווק ופרסום. הרווח הגולמי של אסם הוא 42%, ויש תחומים שאסם לא מרוויחה בהם הרבה. למשל, פסטה. בשוק נמכרת פסטה בחצי מחיר מהפסטה של אסם, ושתי הפסטות מגיעות מאיטליה. זה אומר, בחשבון פשוט, שהרווחיות הגולמית של אסם על הפסטה היא לפחות 100%".
"כפול מהמחיר העולמי"
בשמן זית זיתא מודים כי המחיר בישראל כפול מהמחיר בעולם, אך מגלגלים את האחריות לרגולטור.
"המחיר היום לשמן זית בעולם הוא 10 שקלים לליטר. המחיר שהחקלאים דורשים מאיתנו עבור ק"ג שמן (כליטר) שמופק מהזיתים הוא 20 שקל, כפול מהמחיר העולמי. לפני שבוע הגשנו תלונה לממונה על ההגבלים בטענה כי מועצת הצמחים קובעת מחיר מומלץ לזיתים, ואותו מחיר הופך מאותו רגע למחיר רצפה. כל שרשרת הערך מתמחרת עצמה כאחוזים מהעלות, ולכן מה שנולד כחומר גלם במחיר כפול מגיע גם לצרכן במחיר כפול מהמחיר בעולם", אומר אמיר גור-לביא, מנכ"ל שמן זית זיתא ומבעלי החברה.
לדבריו, רשתות השיווק גובות רווח של 30%-35% על השמן. "הסיטואציה היא בהחלט כזאת שהיום יבוא של תוצרת גמורה למדף היא הדרך היחידה לשרוד בענף, כי מבנה המכס הוא כזה שלא ניתן לקיים לא גידול מקומי ולא תעשייה מקומית".
"השנה אנחנו מפסידים כסף על כל בקבוק שמן שיוצא מהמפעל, והרווחיות הגולמית שלנו נמוכה. אם בקבוק ממוצע נמכר ב-41 שקל, אנחנו נוכל לגרום לכך שהוא יהיה 29 שקל, ואם הרשתות ייקחו חלק בעניין - הוא יהיה עוד יותר זול", אומר גור-לביא.
