"האשימו אותי, שפטו אותי וגזרו את דיני שלא בפניי" - טענות קשות אלה מגיעות מפיו של אברהם פרחי, מנכ"ל שפ"מ (שידורי פרסומות מאוחדים), הגוף שב-18 השנה האחרונות מנהל את הפעילות המסחרית והקידומית של תחנות קול ישראל של רשות השידור.
פעם אחר פעם במהלך השנים הוא מתמודד במכרזים וזוכה, כאשר במכרז האחרון, שנערך לפני כשנה וחצי, הוא גם היה המתמודד היחיד. אלא שהפעם הוא מרגיש שהחבל הולך ומתהדק סביב צווארו, וביד מכוונת.
באוקטובר 2010 הוציאה מבקרת הפנים של רשות השידור דוח חמור באשר להתנהלות בין שפ"מ ורשות השידור. הטענות היו על היעדר דיווחים הדדיים, מחסור בחשבוניות ובמערכת מעקב, ולמעשה היו בו רמיזות קשות על העלמת כספים.
הדברים הגיעו חודש בלבד לאחר שרשות השידור הגישה תביעת ענק בסך 100 מיליון שקל, ובה טענות דומות על כסף שהיה צריך להגיע לרשות, לכאורה, אולם נעלם בדרך.
עכשיו, מבקשת הרשות לא לנצל את האפשרות העומדת בפניה להאריך את החוזה של פרחי ב-3 שנים נוספות, אלא לצאת למכרז חדש כבר בתום השנתיים. אלא שהפעם מבקש הוועד המנהל לשנות את פרטי המכרז ולאפשר לגופים שפרסומאים או מפרסמים הם בעלי מניות מרכזיים בהם, לקחת חלק בהליך - מהלך שהיה עד כה מוגדר כניגוד עניינים. על כן, הדבר יובא היום (ב') בפני ועדת החינוך של הכנסת, בבקשה לשנות את סעיף ניגוד העניינים ברשות השידור.
לדברי פרחי, כל מהלך העניינים הזה היה מתוכנן ותפור על מנת להחליפו. "אני מרגיש שיש כוונות מאחורי ההתנהלות הזו", הוא אומר בראיון מיוחד ל"גלובס", "נראה שכל המהלך הזה היה מוזמן. לא הייתי מתפלא אם הכוונה היא למכור את השידור הציבורי לאיזה טייקון".
- גם הדוח היה מתוכנן?
"מישהו תכנן את הדוח הזה בכדי לזרוק אותנו לפח. רק לפני 3 שבועות גורם לא רשמי שלח לנו את דוח מבקרת הפנים, שכאמור חובר באוקטובר 2010. היו המון מלחמות פנימיות ברשות, והדיחו את מנהל הרדיו, אז חשבנו שזה חלק מהעניינים הפנימיים, ולא רציתי להיכנס לזה. המשכנו להצליח והיינו מרוצים. קיבלתי את הדוח, וחשכו עיניי: 46 עמודים של השמצות ברמה שלא תיאמן. גם כשהגישו נגדי תביעה, אף אחד לא דיבר אתי. לא הרימו אליי טלפון לשאול שאלה, לא זימנו אותי לפגישה למרות עבודה משותפת של 18 שנה".
לא מפחד ממכרז
לדברי פרחי, את כל הטענות שעלו בדוח הוא יכול היה להפריך בקלות רבה. "הדוח טוען כי ב-2008 נמצאו 30 חוזים מול לקוחות בהיקף של מעל ל-3 מיליון שקל שאין עליהם חשבוניות", הוא אומר. "כביכול גנבתי את הכסף. קראתי למנהל החשבונות שלי, ובתוך 5 דקות הוא חזר עם כל החשבוניות שהוצאנו. את כל הכסף עצמו קיבלנו בדצמבר או בינואר.
"זה הכעס הרב שלי. פעם הייתה ביקורת שלהם ודיווח בכל חודש. 72 פעמים שלחו אליי נציג של משרד מבקר הפנים שלהם, רואת חשבון הייתה מגיעה מדי חודש, ולא היה דוח אחד שהרשות ביקשה ממני עד המשפט ולא קיבלה. באשר ליעדים - הרשות הייתה אמורה לקבוע אותם, ובאשר למיחשוב - אני שילמתי להם מכיסי כדי שיקימו את המערכת הממוחשבת".
בשנה שעברה, טוען פרחי, עלו ההכנסות מפרסום בקול ישראל ב-13%, השנה נרשמת מגמת עלייה של 12%. ובכל זאת, הוא לא שוחח עם איש ברשות קרוב ל-10 חודשים.
"עם אמיר גילת נפגשתי 3 פעמים", הוא אומר", הוא היה אצלי במשרד, ומאז נעלמו עקבותיו. מיקי מירו כנראה עסוק ולא נפגש אתי. זה פוגע בהכנסות של הרשות ללא ספק, כי אנחנו ההכנסה הכי גדולה של הרשות חוץ מהאגרה".
יש לציין כי על-פי ההסכם בין הצדדים 20% ממחזור המכירות נטו מגיע לשפ"מ. על-פי ההערכה, בשנה האחרונה עמד הסכום על כ-17 מיליון שקל.
- איך זה פוגע?
"היינו צריכים להעלות קמפיינים שהם הקפיאו. היה צריך לעשות קמפיין המשך לרשת ב', קמפיין של מיתוג מחדש ושיווק לרשת ד' הוקפא. קמפיינים לרשת ג' ול-88. משקיעים בזה הרבה שכל ואנרגיה".
- במהלך השנים הכנסתם עשרות מיליוני שקלים לכיסכם מהרשות. לא לגיטימי לבקש להחליף אתכם?
"עבדנו בשביל זה, בזיעת אפנו. אין לנו גם בעיה עם המכרז. אבל העובדה שהצטיינתי היא לא סיבה לתפור לי מסמך שאני גנב ושקרן. הבעיה שלי זה עם האופן שבו זה נתפר".
- למה העובדה שיכניסו מפרסם או פרסומאי לתמונה בעייתית?
"אם חברה כמו סלקום למשל תזכה במכרז, או אחת מחברות אי.די.בי של נוחי דנקנר, אתה יכול לתאר לעצמך שפרטנר, פלאפון או מירס יפרסמו בקול ישראל? ומה באשר למשרד פרסום? נראה לך שכל המתחרים של המשרד הזוכה יבואו לפרסם בקול ישראל?".
- אתה אומר שתופרים את המכרז, יש לך השערה למי?
"עולה בדעתי, אבל אלה סתם ניחושים. החלפה של שפ"מ בחברה אחרת, חדשה בתחום, תעלה לרשות לפחות 40-50 מיליון שקל בשנה. זה לוקח הרבה זמן להיות מקצועי בתחום".
רשות השידור: אין עילה לטענות הזכיין
מרשות השידור נמסר בתגובה: "טענותיו של מר פרחי הן בבחינת 'זעקת הקוזק הנגזל'. הוועד המנהל של הרשות החליט לפתוח לראשונה מזה 17 שנים, את שוק הפרסום ברדיו לתחרות ולהפסיק את השליטה הבלעדית של זכיין אחד על הכנסות מפרסום ברדיו, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לשנה.
"נראה כי מהלך זה היה לצנינים בעיני גורמים המבקשים לסכל את המהלך בשל אינטרסים אישיים. צעד זה אמור להוציא את שוק הפרסום ברדיו משליטה פוטנציאלית של גורם בודד.
"למהלכים אלה אין קשר לדוח הביקורת הפנימי, שנועד לאפשר לרשות להפיק לקחים מהתנהלותה שלה בעניין. דוח הביקורת פורסם בתקופת המליאה הקודמת ונדון על-ידה.
"עם זאת, אסור להתעלם מדוח מבקר המדינה, שמתח ביקורת קשה על התנהלותה של שפ"מ מול הרשות, ממנה תובעת הרשות כ-100 מיליון שקל בגין כספים שהחברה חייבת לה.
"נראה כי מדובר בניסיונות של זכיין שתקופת ההסכם עימו עומדת להסתיים, אשר מנסה להיאחז בקרנות המזבח, ללא שום עילה או טענה אמיתית. גם העובדות אותן מציין הזכיין אינן נכונות: הכנסות הרשות על-פי דוח מבקר המדינה ועל-פי נתוני הרשות ירדו מ-207 מיליון שקל בשנת 2000 ל-116 מיליון שקל בשנת 2010".