"מועצת מקרקעי ישראל" - מיותרת, חסרת טעם, חסרת סמכויות, חבל על הכסף וחבל על הזמן שמבזבזים בה ועליה. כמה סמלית ההפגנה הסוערת שנערכה בשבוע שעבר נגד הישיבה של מועצת מקרקעי ישראל, שהייתה ישיבתה הראשונה אחרי השלמת החקיקה של הרפורמה והפיכת ממ"י, מינהל מקרקעי ישראל, לרמ"י, רשות מקרקעי ישראל.
לכאורה, מועצת המקרקעין היא בעלת האחריות והסמכות על מקרקעי המדינה. כשבודקים את מבנה מועצת מקרקעי ישראל, מזדקרת בעיה יסודית: אין במועצה כל ייצוג אמיתי לציבור.
איפה השקיפות?
אין שם אפילו נציג ציבור עצמאי אחד, שיבחן את ההצעות המגיעות למועצה דרך העיניים החדשות, שלאורן הוקמה רשות המקרקעין: שקיפות ושיתוף הציבור בעיצוב המדיניות החברתית. אם תרצו, ביישום "הצדק החברתי"
להלן מבנה מועצת מקרקעי ישראל, כפי שנקבע בחוק "הרפורמה ההיסטורית" של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעבר לאחרונה בכנסת: השר הממונה (שר השיכון), יהיה יושב ראש המועצה ובעל זכות הצבעה מכרעת במקרה של קולות שווים בהצבעות. לצדו 13 חברים נוספים ממונים: 7 נציגי הממשלה ו-6 נציגי הקרן הקיימת לישראל (כרגע יש 2 נציגים ויתרת ה-4 ימונו כשיסתיים הדיון בין רמ"י לקק"ל על הסדר קרקעות).
נציג ראש הממשלה יהיה מקרב עובדי משרד ראש הממשלה, עמו, כנציגי ממשלה, יושבים פקידי ממשלה: סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר; נציג שר הפנים, נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר, נציג שר השיכון, נציג שר המשפטים, ונציג השר להגנת הסביבה.
כמו כן, 6 נציגי קרן קיימת לישראל, המחזיקה ביותר מ-10% מקרקעות המדינה, חלקן במרכזי הביקוש הגדולים במרכז הארץ. נציגי קק"ל יהיו מקרב חברי דירקטוריון קק"ל או העובדים. כמו כן, מי שאמור לכאורה להיות איש הציבור ה"ירוק" של ה"ציבור", ימונה על-ידי השר להגנת הסביבה ושר השיכון במעמד של משקיף במועצה.
בתהליך עיצוב החוק החדש, כבר בקריאה הראשונה באוגוסט 2009, בוטלו משום מה מינוייהם של 4 נציגי הציבור שכיהנו בעבר במועצת מקרקעי ישראל. מה שהפך את מועצת המקרקעין החדשה לגוף פקידותי-ממשלתי-פוליטי, שאין בו כל נגיעה לציבור או לנציגות המקיימת שיח אחר.
בעיית היעדר נציגי ציבור במועצה מחריפה עוד יותר, משום שבחוק החדש נקבע כי "נציגי הממשלה במועצה יהיו כפופים למדיניות הממשלה, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטותיה".
סעיף זה בחוק הופך את כולם לסוג של אוטומטים חסרי בינה ומחשבה, או בקיצור, מיותרים. מספיק שהממשלה תחליט - למה צריך גם מועצה שתנדנד בראשה?
הסעיף הזה עומד בסתירה לפסיקת בג"ץ קול אמריקה, והנחיות היועץ המשפטי, לפיהן חברים בוועדות התכנון ובמועצה הארצית לתכנון ולבנייה, חייבים להצביע רק לפי קול מצפונם ושיקול דעתם המקצועי.
בג"ץ הורה, המדינה התעלמה
במועצה החדשה אין גם נציגות מחויבת למגזר הערבי. (מעבר לאזרחי ישראל הערבים, המתגוררים בשטחי המדינה, הרי הוואקף המוסלמי מחזיק בכ-3% מקרקעות המדינה הזמינות אך ורק למוסלמים). זאת למרות שבג"ץ הורה למדינה כבר ביולי 2001 לשקול מינוי ערבי נוסף כחבר מועצת מקרקעי ישראל, בנוסף לנציג הערבי שכבר היה בה. המדינה התעלמה מההנחיה ההיא, ואפילו חיסלה את כסאו של הנציג הערבי היחיד שהיה במועצה.
מי שרוממות השקיפות בגרונו, צריך לתקן את התקלה החמורה בחוק ולהחזיר את הייצוג הציבורי. ציבורי משמעותו אישי ציבור אמיתיים. קול העם. למשל, יו"ר האגודה לזכויות האזרח, סמי מיכאל. או מוחמד דראושה, מנכ"ל עמותת "קרן אברהם".