גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העם רוצה צדק תקשורתי

התקשורת לא רק מחבקת את המחאה - היא גם מנווטת אותה ודואגת שלא תדעך. למה?

בשבועות האחרונים, מאז פרצה המחאה החברתית, אני מסתובב בגב שח מעט, בראש מוטרד ובמצב כללי של חרון כבוש שמעת לעת מוצא לו נתיב החוצה ושוב נכבש.

מי שמחפש בדברים טון סרקסטי או אנדרסטייטמנט - טועה. אני באמת עומד לצאת מדעתי כתוצאה מהמחאה. את חטאיי אני מזכיר: כבר 15 שנה שאני בעסקי התקשורת, ומעולם לא חשתי מעורבות כה חזקה בעניין ציבורי שאותו סיקרתי או שעליו כתבתי. אני באמת נקרע מזעם, מתפוצץ מתסכול, מתחרפן מעצבים וכל צירוף בניין-עצם אחר שתמצאו לנכון.

שבועיים תמימים תהיתי למה בדיוק זה קורה לי. כאן צריך לומר, למי שעוד לא הבין, שעמדתי היא נגד המחאה באופן נחרץ. בסדר, אומרת אשתי. נגד, נגד. אבל מה הלהט הזה? למה פעמיים הערת אותי באמצע הלילה כדי להראות לי מאמר של אתגר קרת? למה אתה מסתובב בגינה ומדבר לעצמך? השתגעת לגמרי?

בשבוע השלישי הבנתי היטב. הסוגיה הזו אכן קשורה אליי. במישרין. לא מפני שאני מעמד ביניים שאין לו דירה משלו, ולא מפני שכל-כך רע כאן עד שאי-אפשר יותר לחיות. אני אכן מעמד ביניים ללא דירה משלו, אבל טוב לי כאן מאוד. הסוגיה הזו קשורה אליי במישרין מפני שאני איש תקשורת, או כך לפחות שכנעתי את עצמי. אז הנה הסיבה שבגללה המחאה הזו וגרורותיה צריכות להטריד כל איש תקשורת:

המחאה הזו, גבירותיי ורבותיי, איננה "מחאת העם", כפי שנהוג בימים אלה להציג אותה, אלא מחאת שבט אחד מן העם. שבט חשוב, ותיק, מרכזי, רב-השפעה ורב-זכויות, אבל שבט אחד בלבד, שגם הוא לא לגמרי סגור על רצונו ודרישותיו. הוא מעלה תהיות, נכונות ברובן, על יעילות המערכת הכלכלית בישראל ומביע את מחאתו בדרך מעט חיננית ולא אלימה. נציגיו ייפגשו עם נציגי הממשלה לכמה פגישות, יושגו כמה הסכמות לשמחת כולם, ובזה יסתיים העניין.

אלה הם פני הדברים בדיוק. אירוע קטן, מעניין, אך נטול חשיבות מיוחדת. העניין הוא שאת המציאות כפי שהיא מוצגת כאן איש אינו יודע ומכיר, שהרי לא כל אזרחי ישראל שוהים בימים אלה בשדרות רוטשילד.

עם ישראל וממשלת ישראל מקבלים את תמונת המחאה דרך העיתונים והטלוויזיה. שם הם מדווחים על "אם כל המחאות", "העם אמר את דברו", "דור שלם דורש חוזה חדש", "דור שהחליט לצאת מהבית", "את המחאה הזו אי-אפשר להפסיק". כותרות דרמטיות, סיקור צפוף ובלתי פוסק, טורי דעה יומיים שלא היו מביישים את "איזווסטיה" בגיליון 1 במאי, קמפיין אדיר של שטיפת מוח.

כולם למען אחת

התקשורת, כל התקשורת, כל כל כל התקשורת, אינה מחבקת את המחאה ואינה תומכת בה. היא מארחת את המחאה. היא התפנתה מעצמה ותרמה את עצמה למחאה. היא מקיימת אותה ומנהלת אותה ומנווטת אותה ודואגת שלא תדעך.

יום יבוא (בעוד שבוע בערך), והמחאה הזו תדעך כי לתקשורת יימאס והיא תתפנה לעסוק בעניינים אחרים, ואנשים חכמים בודדים יביטו אחורה בבהלה וינסו להבין מה היה כאן.

איך קרה שכלי תקשורת כה רבים, המנוהלים בידי אנשי מקצוע משובחים, איבדו את חוט השדרה והתמסרו כל-כולם לאיזו רוח נעורים מהפכנית, בלתי מנומקת? איך זה שאף אחד מהם כמעט לא גילה יכולת עמידה ושאר-רוח לסקר את המחאה הזו ולא להוביל אותה?

והתשובה תהיה פשוטה ועגומה ומייאשת מאין כמותה. זה לא קרה כי התקשורת שמאלנית. שטויות. הלוואי שניתן היה להאמין כי לתקשורת יש אג'נדה פוליטית ברורה והיא פועלת כדי לקדם אותה.

זה גם לא קרה כי התקשורת סוציאליסטית וחובבת שוויון וצדק. היא בכלל לא עוסקת בשאלות כאלה, והיא גם לא גוף מאורגן שניתן להאשים אותו בדעה או בהטפה לדעה. ישנם כלי תקשורת רבים, לא מתואמים זה עם זה, וכל דיבור על אודות "התקשורת" הוא קצת מוגזם ופומפוזי וחוטא לאמת.

זה קרה מפני שרוב טוטאלי של האנשים העובדים בתקשורת הוא בן השבט הזה שיצא למחאה בתל-אביב. זה כל הסיפור. זוהי אכן מחאה שבטית, מחאתו של השבט הלבן. היא כלל איננה מעניינם של שבטים אחרים, אבל האנשים שעל העיתון והמהדורה, האתר והתוכנית הם בני השבט הזה. מבחינתם הוא העם והוא הסביבה והוא היקום; על כן, אך טבעי שהם יבואו בדברים עם העשרות מבני שבטם שהתכנסו בכיכר העיר ויאמרו להם: למה תעמדו בחוץ, בשמש הקופחת? חבל. בואו, היכנסו אלינו, למזגן. הנה המצלמה, בבקשה. תגידו מה שאתם רוצים.

צרכני התקשורת ונמעניה ברובם אינם בני השבט הזה. ישנם, כידוע, הרבה שבטים בארץ הזאת. יצרני התקשורת, רובם ככולם - כן. מתוך השבט הזה הם כותבים ומשדרים לעם כולו ובעיקר - הם לא מבינים מה הבעיה בכל זה.

השבועות השחורים האלה, שבהם הפכה כל התקשורת בישראל ל"המודיע" אחד גדול, עוד יילמדו וינותחו. לי אישית הם הסבו כאב וסבל עצומים לצד מנה גדושה של הרהורים.

כמי שהתבטא נגד המחאה, חשוב לי לציין כי בעקבות כך הבנתי שוב עד כמה חשובה תחנת גלי צה"ל שבה אני משדר פעמיים בשבוע, המקום היחיד בתקשורת הכללית בישראל (חוץ מ"מקור ראשון"), שאיפשר הבעת דעה חופשית בנושא, ללא מורא השבט וללא משוא-פנים.

העם. רוצה. צדק תקשורתי. העם. רוצה. צדק תקשורתי.

עוד כתבות

בזק / צילום: תקשורת תאגידית בזק

תם ונשלם: נפתרה המחלוקת סביב הטלפוניה הסיטונאית של בזק

משרד התקשורת קובע שהפתרון שבזק מציעה לטלפוניה הסיטונאית עומד בדרישות שקבע וכבר בקרוב החברה כבר לא תהיה בהפרה ● אחד האירועים הקשים ביותר שליוו את החברה בשנים האחרונות בא על סיומו

חללית השיגור של נאס"א וספייסX / צילום: ביל אינגלס, AP

בעקבות מזג האוויר: נדחה שיגור האסטרונאוטים האמריקאים על גבי חללית SpaceX

18 דקות לפני השיגור הודיעה בקרת השיגור לשני האסטרונאוטים כי "בשל תנאי הבטיחות והעובדה שכמה פרמטרים בנוגע למזג האוויר אינם עומדים בהם, אנחנו נאלצים לבטל את השיגור" ● ניסיונות שיגור נוספים נקבעו מראש ל-30 במאי ול-31 במאי

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

הפעילות הקווית של פרטנר מפצה במעט על השחיקה בסלולר

הכנסות פרטנר ברבעון הראשון הסתכמו ב-807 מיליון שקל, עלייה של 2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אך ירידה משמעותית לעומת הרבעון הקודם ● הקורונה השפיעה על ההכנסות משירותי סלולר, שנשחקו ב-4% והסתכמו ב-423 מיליון שקל

ניר שטרן, רן גוראון, גיל שרון, איציק בנבנישתי / צילומים: תמר מצפי, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנו

דוח פניות הציבור של משרד התקשורת לשנת 2019: פלאפון בולטת לטובה

פלאפון סיימה את 2019 עם הכי הרבה פחות תלונות מוצדקות ביחס למספר הלקוחות שלה ● פרטנר אחריה במקום השני, ואחריהן גולן טלקום, סלקום והוט מובייל

השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "בקרוב נפרסם תוכנית ליציאה ממשבר הקורונה באמצעות השקעות בסביבה"

השרה להגנת הסביבה הצהירה הערב כי בקרוב יציג משרדה תוכנית "גרין ניו דיל" ישראלית, במטרה ליצר חוסן חברתי-כלכלי באמצעות השקעות בסביבה ● "משבר הקורונה, בצד האתגרים שיצר, מהווה הזדמנות יוצאת דופן לקדם צמיחה כלכלית שתומכת בסביבה ובבריאות"

מה נמכר  בחודש האחרון ב-1.5 מיליון שקל  בדרום הארץ / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

אילו דירות נמכרו לאחרונה ב-1.5 מיליון שקל בדרום הארץ

דירת 5 חדרים בבאר-שבע, אשקלון, קריית גת או אילת ● כל העסקאות דווחו מאז 15 במרץ

חנן פרידמן / צילום: רפי דלויה

השפעות הקורונה על לאומי: זינוק בפיקדונות ומעבר להפסד ברבעון

בנק לאומי רשם הפסד חריג של 232 מיליון שקל ברבעון הראשון למרות גידול בהכנסות מעמלות ● שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי מיתרת האשראי לציבור קפץ ל-1.2%

גיל גבע, יו"ר קבוצת תדהר / צילום: רונן אקרמן

תדהר והראל יקימו את הקומפלקס החדש של הקריה האקדמית אונו

רכשו מגרש בשטח של כ-14 דונם בצומת סביון ב-100 מיליון שקל מידי יעקב אטרקצ'י, בעלי אאורה ● עלות הפרויקט, שאמור להיפתח בשנת 2023, נאמדת ב-550 מיליון שקל

צביקה לבנת \ צילום: עינת לברון

אל על מוכרת את החזקתה בממן תמורת 15.4 מיליון דולר

אל על החזיקה עד כה ב-6.18 מיליון מניות של ממן (15% ממניות החברה) בעלות שווי שוק של 32 מיליון שקל, וכן ב-4.67 מיליון אופציות לרכישת כ-10% נוספים ממניות ממן

ברים ומסעדות נפתחים מחדש לאחר הסגר ממושך / צילום: כדיה לוי, גלובס

תוכנית סיוע חדשה: 700 מיליון שקל לתעשייה ולעסקים קטנים ובינוניים

התוכנית של משרדי הכלכלה והתעשייה והאוצר כוללת השתתפות בעלות ביצוע התאמות בעסק העובר למסחר מקוון והטמעת ייצור מתקדם בתעשייה, ייעוץ מסובסד ומיזמים מימוניים משותפים עם המגזר הפרטי, עידוד ביצוע השקעות בתעשייה היצרנית ועידוד היצוא

דורי ושאול נאוי / צילום: יונתן בלום

שאול נאוי מכר לאחיו דורי את מניותיו בחברה ופורש מניהולה

המניות נמכרות תמורת 60 מיליון שקל, בדיסקאונט של 25% על מחיר השוק ● דורי נאוי: "שאול הגיע למסקנה שהוא רוצה ליהנות מהחיים לפני שהוא מזדקן" ● מניית נאוי קרסה ב-50% מתחילת השנה

משרדי JFrog, אחת מחברות הפורטפוליו של אינסייט /  צילום: שלומי יוסף, פליקר

החברות שצלחו את המשבר של 2008 והתובנות שיסייעו לצלוח את המשבר הנוכחי

המשבר פוגע בתעשיית ההייטק? באינסייט האמריקאית, הקרן הכי דומיננטית בהייטק הישראלי, סבורים כי חברות התוכנה יתאוששו די מהר, ואף ירוויחו ממנו ● כדי שזה יקרה, הן צריכות לקצץ, להתמזג ולדעת לנצל הזדמנויות

קובי הבר, מנכ"ל ביטוח ישיר / צילום: כפיר סיון

משבר הקורונה ונזקי מזג אוויר סוחפים מטה את תוצאות ענף הביטוח: "ביטוח ישיר" עברה להפסד

החברה רשמה ברבעון קיטון בפרמיות שגבתה מלקוחותיה, שקטנו בכ-2.3%, כשבשורה התחתונה היא מציגה הפסד רבעוני של 9.4 מיליון שקל לעומת רווח של 51.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

מימין: איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט, ונועם רוקח, סמנכ"ל ההשקעות אנליסט / צילום: איל יצהר, גלובס

הקורונה הביאה להפסדי נוסטרו של 22 מיליון שקל באנליסט שעבר להפסד רבעוני

הרווח התפעולי הרבעוני הסתכם בכ-3.7 מיליון שקל ● השפעת הקורונה על אנליסט באה לידי ביטוי בהשפעה ישירה על שווי הנכסים הפיננסים המנוהלים, ובעיקר על תיק הנוסטרו, שרשם הפסד של כ-22 מיליון שקל

רן עוז / צילום: רמי זרנגר

הפסדי ההשקעה בשל משבר הקורונה העבירו את מגדל מרווח רבעוני של 543 מיליון ש' להפסד של 564 מיליון ש'

מדובר בהרעה צפויה בתוצאותיה של החברה שבניהולו של רן עוז, ושנובעת בעיקרה מנסיבות חיצוניות שיפגעו בענף כולו ● השינוי של עקום הריבית הביא לגידול בעתודות ביטוח החיים בסך של כ-134 מיליון שקל

בדיקות קורונה במעבדה בסין  / צילום: Thomas Peter, רויטרס

מדענים סינים דוחים את ההאשמות: אין סיכוי שהקורונה הגיעה ממעבדה או משוק החיות

בצל המתקפה האמריקאית על סין כאחראית להתפרצות הקורונה, אומר מנהל המכון הווירולוגי בווהאן כי הנגיף החדש שונה מכל ווירוס שנחקר במעבדות ● מומחה מגפות בכיר טוען כי השוק הוא "אחד מקורבנות המגפה"

ועדת חוץ ובטחון  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

השב"כ לא מסתפק במעקב אחר חולים, הוא רוצה לקבל החלטות

במסגרת דיון בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים התברר כי בשב"כ מתנגדים לנסיונות לקבוע כי מי שיחליט על ביצוע איכונים לטלפונים של חולי קורונה יהיו גורמים בכנסת ● היועץ המשפטי של משרד המשפטים והיועץ המשפטי של השב"כ טענו שהשב"כ לא יסכים להיות רק קבלן ביצוע

שדה דב / צילום: יוסי פישר

יו"ר ההסתדרות דוחף לפתיחה מחודשת של שדה דב: "להציל את אילת הגוססת מהקורונה"

האם בחסות משבר הקורונה שדה דב יקום לתחייה? ל"גלובס" נודע כי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ורה"מ בנימין נתניהו שוחחו על הנושא בימים האחרונים, וכי נתניהו הפגין גישה חיובית לרעיון ● מנכ"ל ישראייר ל"גלובס": "הרעיון נחמד אבל לא ישים בזמן הנוכחי"

שי לי שפיגלמן / צילום: יח"צ

השר יזהר שי מינה את ראש מטה ישראל דיגיטלית שי-לי שפיגלמן למנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה

שפיגלמן, תושבת סביון ובעלת תואר שני במדיניות ציבורית מהרווארד שימשה מנהלת רגולציה, קשרי ממשל ואחריות חברתית במיקרוסופט ישראל, וכסגנית מנהל מחלקת האסטרטגיה בבנק הפועלים

רוכב אופניים בחליפת מגן בברלין / צילום: משה חדד

האיחוד האירופי מתכנן: קרן נוספת בשווי 750 אירו למאבק במשבר הקורונה

לפי הצעה שטרם אושרה, 500 מיליארד מתוך הסכום, כפי שהסכימו ביניהן צרפת וגרמניה, יבואו מגיוס חוב משותף ויחולקו כמענקים למדינות הזקוקות לתמיכה, לראשונה בתולדות האיחוד ● הקמת הקרן נתקלת באופוזיציה צפון-אירופית, ובשבועות הקרובים ידונו בה נציגי המדינות באיחוד