סוף לגביית חובות שהתיישנו על-ידי מינהל מקרקעי ישראל. בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון, שאסר על רשויות מקומיות לפתוח בהליכי גבייה של חובות ארנונה שחלה עליהן התיישנות, ובעקבות בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד המינהל - החליטה הנהלת מינהל מקרקעי ישראל כי המינהל יחדל מהמנהג לגבות חובות שהתגבשו לפני יותר מ-7 שנים.
מדובר, על-פי רוב, בחובות של דמי חכירה למינהל בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
בעקבות ההחלטה הטיל המינהל על חשבת המינהל ועל היועץ המשפטי למינהל להכין תוכנית כללית לתהליך גבייה מסודר, כך שהחובות ייגבו בתוך תקופת 7 השנים.
הדין הכללי קובע תקופת התיישנות של 7 שנים, לאחריה לא ניתן לגבות חובות באמצעים משפטיים. למרות האמור ובמשך שנים נהג המינהל לגבות מחוכרים חובות ישנים, וזאת בלא להתייחס לתקופת ההתיישנות. הדבר נעשה, בין היתר, באמצעות "גבייה מינהלית", שעיקרה מניעת שירות על-ידי המינהל לחייבים, גם אם חובם התיישן.
"החלטה דרמטית"
שינוי הנהלים במינהל נעשה, בין היתר, בעקבות בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך 250 מיליון שקל, שהוגשה נגד המינהל ביולי 2010 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בטענה כי המינהל פועל באופן לא חוקי, בכך שהוא נוקט בהליכי גבייה מינהליים של חובות שחלה עליהם התיישנות.
התביעה התבססה על פסק דין תקדימי של העליון מיוני השנה (נעמה נסייר נגד עיריית נצרת-עלית, רע"א 187/05), שבו נקבע כי רשות מקומית אינה רשאית לפתוח בהליכי גבייה של חוב ארנונה שחלה עליו התיישנות.
באמצעות עורכי הדין דורון ויינריך ואייל רגב, טענה התובעת הייצוגית, שרה כפתורי, כי קיבלה מהמינהל מכתב התראה לפני טיפול משפטי, שבו נמסר לה כי יש לה חוב של כ-16 אלף שקל בגין בית חכור בגבעתיים, אותו היא ירשה מאביו של בעלה. לדבריה, על חלק הארי של החוב חלה התיישנות, כיוון שהמינהל לא פעל לגבייתו מ-1986 ועד 2009.
התובעת טענה כי בדומה למה שנקבע לגבי רשויות מקומיות, גם המינהל אינו רשאי לנקוט הליכי גבייה מינהליים כדי לגבות חובות, שחלה עליהם התיישנות.
בתגובה להחלטת המינהל לחדול מגביית חובות שהתיישנו, מסר עו"ד ויינריך: "מדובר בהחלטה דרמטית בעלת כלכלית עצומה לעשרות אלפי אזרחים". לדבריו, "ההחלטה התקבלה כבר בנובמבר 2010, אך באופן תמוה הוסתרה מעיני הציבור עד עתה".