יחסי ישראל-טורקיה הופכים יותר ויותר דומים ליחסי טורקיה-יוון, כלומר לא צפויה מלחמה בין המדינות, אלא יחסים עכורים ו"כמעט-עימותים". כך מעריך ד"ר נמרוד גורן מהחוג למזרח תיכון באוניברסיטה העברית ומייסד מכון "מיתווים", בשיחה עם "גלובס". דבריו נאמרים בזמן שהתקשורת הטורקית מדווחת על כוונתו של ראש ממשלת טורקיה ארדואן לבקר בשבוע הבא במצרים ולחתום שם על הסכם צבאי חדש, ואולי אף לבקר בעזה כדי לשבור את המצור הישראלי.
"ארדואן דיבר על ביקור בעזה כבר באוגוסט", אומר גורן. "לגבי ביקור במצרים - יש סיכוי גדול מאוד שיקרה; זה מתאים להתפתחויות האזוריות. ביקור בעזה אחרי ביקור במצרים מסתדר מבחינה גיאוגרפית ומצרים כבר הודיעה שהיא תפתח את מעבר רפיח".
- במידה וארדואן ינסה לשבור את המצור על עזה - מה ישראל יכולה לעשות?
"מנסים בצינורות דיפלומטיים - בעיקר דרך ארה"ב - לנטרל את המוקש הזה כמה שאפשר. לאמריקנים יש אינטרס גדול שהיחסים בין טורקיה לישראל לא יתפוצצו לגמרי".
- מה הסיכוי למלחמה כוללת, כפי שהזהיר השבוע אלוף פיקוד העורף?
"מלחמה כוללת לא תבוא מטורקיה. עימות ישראלי-טורקי יקרה כמו שקרה בין טורקיה ליוון: יהיו 'כמעט-עימותים' ומדי פעם ספינות טורקיות ישייטו במזרח הים התיכון, אבל אין אינטרס לאיזו מלחמה של ממש".
להתנצל בפני הטורקים
יחסי ישראל-טורקיה הגיעו אתמול לשפל חדש לאחר שארדואן הכריז על ניתוק היחסים המסחריים בין המדינות, כאשר שעות לאחר מכן הבהירה טורקיה כי לא מדובר בקשרים המסחריים בין חברות פרטיות, אלא רק בקשרים הכלכליים הצבאיים. במקביל, טורקיה מזהירה את קפריסין לבל תקדח ב"בלוק 12", שם אמורה להתחיל נובל אנרג'י בקידוח גז בו מחזיקה קבוצת דלק אופציה של כ-30% מזכויות הקידוח.
- האיום על קפריסין, חברה באיחוד האירופי - עד כמה הוא רציני?
ד"ר גורן: "קפריסין גם אמורה להיות הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי בשנה הבאה וטורקיה הצהירה שהיא לא תפעל מול האיחוד בשנה זו. מבחינת ארדואן, הוא מגן על האינטרסים הלאומיים הטורקיים ונושא קפריסין תמיד היה בנפשם של הטורקים. הרטוריקה של ארדואן אגרסיבית לכל אורך הדרך. הוא גם התבטא לא מעט נגד האיחוד האירופי; אבל אין פה מעבר של טורקיה לצד השני, אין פה נטישה של מערכות היחסים עם המערב ומעבר למזרח, ולראייה היחס הטוב בין ארדואן לנשיא ארה"ב אובמה. ארדואן מנסה להבהיר שהוא לא בכיס של אמריקה או אירופה, שלטורקיה יש מדיניות חוץ עצמאית".
- האם כדאי לישראל לפתוח ערוץ מול הכורדים או להדק את היחסים עם יוון?
"ערוץ מול יוון מתפתח עכשיו ויש הסכמים אסטרטגיים שנחתמים. לגבי הכורדים, יש אמנם התפתחות כלכלית בחבל כורדיסטן, אבל זה גם הודות לחברות טורקיות שמשקיעות שם. אני לא יודע מה טיב היחסים בין ישראל לכורדים אבל ערוץ מול הכורדים רק יחריף את העימות מול טורקיה ויסמן אותה כמדינת אויב".
- האם לדעתך ישראל צריכה להתנצל על תקרית ה"מרמרה"?
"ישראל הייתה צריכה ללכת על הנוסחה שגובשה במו"מ בין צוותים טורקיים וישראליים. לפי הדיווחים, הנוסחה אמרה שתהיה התנצלות ישראלית על תקלות מבצעיות בעת ההשתלטות על ה'מרמרה', שיפור היחסים בין ישראל וטורקיה וכן התחייבות טורקית להימנע מתביעות משפטיות נגד חיילי צה"ל. האמריקנים דחפו לזה. לפי הדיווחים, ארדואן היה מוכן להסכים לזה ונתניהו בסופו של דבר לא הסכים משיקולים קואליציוניים. אהוד ברק ודן מרידור תמכו, אביגדור ליברמן התנגד".
- אבל אולי מדובר כאן בשינוי מדיניות של טורקיה, כך ש"ניגוח" ישראל היה מגיע על כל אירוע אחר, גם אם לא היה המשט לעזה?
"זה נכון, ההתנהלות של ארדואן לא התחילה מהמשט לעזה. אבל הנושא של המשט כל-כך מרכזי ברחוב הטורקי, מבחינתם זו פגיעה אדירה בכבוד. הם רוצים שישראל תתנצל כי מבחינתם זו הפעם הראשונה שאזרחים טורקים נהרגים ע"י מדינה ידידותית. התביעה להתנצלות היא נחלת הכלל".
- מה לגבי הביקורת שלא קיימת על ארדואן ועל אי-התערבות הצבא שם?
"לפני כחודש הייתה שם התפטרות של בכירי הצבא - הרמטכ"ל וראשי הזרועות. יש שם תהליך של הכפפת הצבא לדרג המדיני. יש ביקורת כלפי ארדואן מראשי האופוזיציה, אבל היא לא תמיד נובעת מאהבת ישראל. לארדואן יש שליטה חזקה במערכת הפוליטית".