הסנגוריה הציבורית נאלצה לסגת מעמדתה הראשונית, הקיצונית והגורפת, בעניין הצעת החוק לאסור על עיתונאים פרסום של תמלילי חקירות משטרה.
בדיונים הפנימיים המתקיימים בימים אלה במשרד המשפטים הושגה הסכמה, ולפיה הנוסחה לחקיקת החוק תצמצם מאוד את האחריות שתוטל על עיתונאים המפרסמים חומרים מודלפים מחקירות משטרה, ומאידך תגביר את האחריות שהחוק יטיל על הגורם המדליף - בין אם מדובר בחוקרי המשטרה, באנשי הפרקליטות או בסנגוריו של החשוד או הנאשם.
ל"גלובס" נודע כי הדיונים בהצעת החוק הנוכחית טרם הגיעו לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ומצויים לפי שעה בניהולו של המשנה ליועץ לעניינים פליליים, עו"ד רז נזרי.
הסנגוריה הציבורית, המשתתפת בדיונים אלה, הציעה בתחילה הצעה קיצונית, ולפיה תוטל אחריות פלילית על עיתונאי שיפרסם כל פרט מכל חקירה פלילית מתנהלת - בין אם מדובר בפרסום של פרוטוקול מלא של חקירה ובין אם מדובר בציטוט עקיף, בפרסום פרט מסוים או בדיווח בנושא חקירתו של איש ציבור.
בדוח השנתי האחרון שלה לפני כשנה כתבה הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, כי "הסנגוריה עומדת חרדה אל מול הצטברות המקרים שבהם מתפרסמים באמצעי התקשורת פרטים מתוך חקירות משטרתיות מתנהלות. המציאות הקיימת מתבטאת בהדלפות מסיביות ושיטתיות מחדרי החקירות ופרסומן בתקשורת, לעתים באופן חלקי או מסולף, הפוגע בגלוי ובאופן שיטתי בזכויות פרט בסיסיות, משבש את התנהלותן התקינה של מערכות אכיפת החוק, כאשר כל מטרת הפרסום היא ליצור אווירה ציבורית בעד או נגד צד כזה או אחר, ולספק את יצר המציצנות וסף הריגוש הציבורי ההולך וגובר".
אחריות פלילית
כיום אוסר החוק על כלי תקשורת לשדר קלטות וידיאו או אודיו של חקירות משטרה, או שחזורי עבירה שביצעו החשודים, בלא אישור מוקדם של בית המשפט. במאי 2010 הודיע וינשטיין על כוונתו להרחיב את האיסור הזה גם לפרסום של פרוטוקולים ותמלילים של חקירות משטרה, ולהטיל אחריות פלילית על עיתונאי שיפרסם תמלילים כאלה, שבצידה אפשרות גם לעונשי מאסר.
לדברי וינשטיין, ששימש בעברו סנגור פלילי, "פרסום תמליל עדותו של נחקר אינו עולה בקנה אחד עם זכותו של כל אדם לכבוד, מנוי וגמור עמי להילחם בתופעה הזו. בכוונתי לקדם תיקון חקיקה שיאסור על פרסום חומרי חקירה גולמיים, כמו תמלילי חקירה וכיוצא באלה, עד להצגתם במשפט או עד לאישור בית המשפט. זהו הדין הקיים היום ביחס לתיעוד קולי או חזותי של חקירה, ואין סיבה שדינו של תמליל כתוב יהיה שונה".
כאמור, עמדתה הראשונית של הסנגוריה הציבורית הייתה גורפת עוד יותר מזו של וינשטיין, ואולם במהלך הדיונים הפנימיים הגיעו הצדדים להבנות, המקובלות גם על לשכת עורכי הדין.
לפי הנוסחה המתגבשת, תיאסר העברה של חומר חקירה גולמי, תוך הקטנת האחריות שתוטל על עיתונאים, ביחס לכוונה המקורית, כך שאחריות זו תהיה צרה; במקביל, תורחב האחריות הפלילית המוטלת על מדליפים.
לשון החוק אף תפרט את הגורמים השונים שעלולים להוות מקור להדלפת חומרים גולמיים - אנשי משטרה, אנשי פרקליטות ואף סנגוריו של החשוד או הנאשם, משעה שחומרים אלה מועברים לידיהם.
עם זאת, הצעת החוק תיאלץ להתמודד עם שלל בעיות, מהותיות וניסוחיות. למשל, מה ייחשב כפרסום של חומרי חקירה גולמיים; האם רק פרסום פרוטוקול מלא או גם ציטוטים בודדים; והאם דיווח עקיף, בלשונו של העיתונאי, על אודות דבריו של נחקר ייחשב גם הוא אסור.
על השלב המתקדם שבו מצויים הדיונים בהצעת החוק לאיסור פרסום חומרי חקירה גולמיים, דיווח שר המשפטים, יעקב נאמן, במכתב תשובה לפנייה של עמותת אומ"ץ.
התנועה פנתה לפני כחודשיים, באמצעות עו"ד פיני פישלר, בעקבות סדרת פרסומים של העיתונאי ברוך קרא בערוץ 10, שהתבססו על חומרי חקירה בפרשת שר החוץ אביגדור ליברמן.
יצוין כי פרסומים אלה נעשו בשלב שבו מצויים חומרי החקירה גם בידי סנגוריו של ליברמן, המתכוננים לקראת השימוע שאמור להיערך לו בפני היועץ המשפטי וינשטיין בדצמבר.
"כבוד השר עוקב בוודאי אחר גל ההדלפות מתיק חקירת ליברמן בערוץ 10", כתב פישלר, "הכתב מקריא מילה במילה מהעדויות בחקירה, עוד בטרם נתקיים שימוע. הזהו שלטון החוק שאתם מטיפים לו מדי יום?".
על כך השיב עו"ד גלעד סממה מלשכת שר המשפטים: "אנו מודעים לתופעה הגוברת שבה מוצגות ראיות גולמיות באמצעי התקשורת בשלבי החקירה השונים, דבר המעלה חשש לפגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובמראית פני הצדק".
עוד מציין עוזרו של נאמן כי "נוסח הצעת החוק הממשלתית הופץ לגורמים רלוונטיים, נתקיימו מספר דיונים בנושא,ובימים אלה מתגבשת הצעת החוק הממשלתית, שמטרתה לספק כלים אפקטיביים למניעת העברת מידע מתוך תיק החקירה ומניעת פרסומו בכלי התקשורת, בשלבים השונים של חקירת משטרה, גיבוש כתב אישום וההליך בבית המשפט. בכוונת משרד המשפטים להשלים בקרוב את עבודת המטה ולהביאה בקרוב לאישור".