הסנגוריה: "המשטרה מדליפה באופן מגמתי כדי להאדיר שמה"

הסנגוריה הציבורית יוצאת נגד השימוש של המשטרה והפרקליטות בתקשורת: "הפרקליטות פועלת בתקשורת כדי ללחוץ על ביהמ"ש; התקשורת הפכה למערכת הרדופה ע"י שד הרייטינג"

‎‎הסנגוריה הציבורית תוקפת בחריפות את המשטרה, הפרקליטות, סנגורים פרטיים המגינים על חשודים וקורבנות עבירה וכן את אמצעי התקשורת - בשל הפרסומים התקשורתיים הרבים של פרטים מתוך חקירות פליליות, בטרם מובאות הראיות לבית המשפט.

בדו"ח השנתי שהגישה הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, בשבוע שעבר לשר המשפטים, יעקב נאמן, וליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שבה הסנגוריה ומציעה להגביל בחקיקה פלילית מחמירה פרסומים תקשורתיים, ולהחמיר את האיסורים הפליליים על מדליפי מידע מקרב עובדי המדינה.

פרסום עצמי

‏‏"הדלפת מידע על-ידי המשטרה נעשית לא אחת באופן סלקטיבי ומגמתי", נכתב בדו"ח הסנגוריה, "היא נובעת מרצון להאדרה עצמית ומשאיפה לייחצן את חוקריה, אפילו במחיר של פגיעה בחקירה. יש מקרים שבהם במשטרה מנצלים לרעה את כוחה העצום מול התקשורת כדי לכפות על העיתונאים פרסום מסולף של פרטים".

הפרקליטות, טוענת הסנגוריה, פועלת בזירה התקשורתית "מתוך רצון להפעיל לחץ עקיף על בית המשפט, וליצור דעת קהל מרשיעה עוד לפני שהחל המשפט".

‏יש מקרים, טוענת הסנגוריה, שבהם המידע מודלף לתקשורת מסנגורים פרטיים או מעורכי דין של קורבנות העבירה, אף שהעברת המידע עלולה לפגוע בלקוח ולהוות עבירה אתית. "התמריץ העיקרי להעברת חומרי חקירה לפרסום", נטען בדו"ח, "הוא פרסום עצמי, שכן פעמים רבות לצד הפרסום מופיעים שמו ותמונתו של עורך הדין המייצג".

התקשורת עברה מהפך

‏התקשורת עצמה, טוענת הסנגוריה, עברה בשנים האחרונות מהפך, "ממערכת אחראית, עניינית ומקצועית - למערכת רדופה על-ידי שד הרייטינג, הסיקור מניפולטיבי ולא מדויק. לפי חוקי המשחק החדשים, הפרסום חייב להיות מיידי, סנסציוני ודרמטי".‏

לאור המציאות שלפיה "פרשות משפטיות רבות מנוהלות למעשה בתקשורת, במקביל לניהולן בבתי המשפט, ולעתים אף קודם לכן, בטרם הסתיימה החקירה או הוגש כתב אישום", שבה ומציעה הסנגוריה להחמיר את החקיקה הפלילית נגד הדלפות ולאסור פרסום חומרי חקירה בתקשורת.

‎‎פגיעה בזכויות החשודים

‏לצד זאת, הסנגוריה טוענת כי המשטרה נמנעת מלתת לנחקרים וחשודים זכות מלאה להיוועץ בעורך דין, וזאת למרות פסיקות מפורשות של בית המשפט העליון.

"עד עצם היום הזה לא התאימה משטרת ישראל את ההנחיות לחוקריה בנושא יישום זכות ההיוועצות להלכה שנקבעה. המשטרה לא מקפידה ליידע את כל העצורים על זכותם לסנגור ציבורי טרם חקירתם. רובם המכריע מקבלים הודעה על זכותם להיוועץ עם סנגור רק עם סיום פעולות החקירה והעברתם לבית המעצר. רוב החשודים המובאים לתחנת המשטרה נחקרים ומוסרים עדויות מבלי שנמסר להם כי הם זכאים להתייעץ עם סנגור טרם חקירתם, או מבלי שמתאפשר להם לקיים זכות זו", נכתב בדו"ח. ‏‎‎‏