המחשב שהולך להפוך מיליארד שנים למאה שניות

ד"ר תומר סיימון, האם כמדען הראשי של מיקרוסופט מחקר ופיתוח אתה מעין "עתידן" בעבור הארגון?
"אני עוסק גם בזה, כלומר בצורך להתוות דרך לארגון לפי זיהוי המגמות הטכנולוגיות של העשורים הבאים, אבל לא רק. חלק מהתפקיד הוא גם לייצר שיתופי פעולה בינינו לבין גורמים שונים במשק, כמו הממשלה, משרד החינוך והאקדמיה וסטארט־אפים. אגב עתידנות, למדתי את התחום באוניברסיטת אוקספורד כחלק מלימודי תעודה".

אפשר ללמוד באוניברסיטה עתידנות? לא ידענו.
"בהחלט. בניגוד לישראל, התחום מוכר כמדעי באירופה ובארה"ב. יש ממש שיטות עבודה סדורות להתבוננות על העתיד. זה לא כדור בדולח, אלא יש דברים שנקראים Plausibility - מה סביר שיקרה".

● הצוללת | הוא ניהל את אחת החברות הגדולות בעולם ואז עזב הכול לטובת ישראל. זה הסיפור שלו
● הצוללות | "זה ממש כמו סוד שמור": כך תשמרו על פעילות המוח גם בזקנה

נתמקד היום בטרנדים הטכנולוגיים של העתיד: מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית. מה דעתך לגבי האמירה של מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג שבמקרה הטוב נוכל להשתמש במחשב קוונטי רק בעוד 15 שנה?
"מצד אחד, הואנג טען שייקח עוד זמן שיהיה כאן מחשב קוונטי שימושי. מצד שני, חודש לאחר מכן הוא ערך כנס של אנבידיה בתחום המחשוב הקוונטי, כך שגם הוא מבין שצריך להתכונן מעכשיו.

"אני מעריך שהמחשב הקוונטי הפרקטי קרוב הרבה יותר מאשר התחזית של הואנג. המחשב הקוונטי שעליו מיקרוסופט עובדת צפוי להיות מוכן עוד כחמש שנים. היו הרבה פריצות דרך מדעיות בעולם הזה בשנה וחצי האחרונות.

"אך גם אם נניח שזה ייקח עוד 15 שנה - צריך כבר להיערך. תחשבו על זה ככה: סודות מדינה מוגדרים ל-30-20 שנה, וזה אומר שצריך להחליף כבר היום את ההצפנות הקיימות להצפנות פוסט-קוונטיות ולוודא שהטכנולוגיה הקוונטית קיימת גם אצלנו".

"עוצמה שקשה לדמיין"

נלך כמה צעדים לאחור. מהו בכלל מחשוב קוונטי?
"במחשבים הקלאסיים שלנו יחידות המידע, ביטים, עובדים באפס ואחד, כמו מתג של חשמל, דלוק או כבוי. כך עובד כל העולם הבינארי של מדעי המחשב. העולם הקוונטי לעומת זאת מגיע למרחב של מה שמכונה קוואנטום ביט ובקיצור קיוביט. הקיוביט הוא לא ייצור לוגי שהמצאנו, 0 או 1, אלא חלקיק יסוד בטבע - פוטון, אטום, יון - שעל גביו אנחנו עושים חישובים. הם יכולים להיות גם באפס וגם באחד במקביל".

מה שנקרא, סופרפוזיציה.
"כן, ה־'גם וגם' הזה הוא הסופרפוזיציה שאנחנו יכולים לנצל כדי ליהנות מעוצמת מחשוב גדולה במיוחד".

למה בדיוק הכוונה ב"מחשוב עוצמתי במיוחד"?
"נניח, 180 קיוביטים - זה לא נשמע הרבה. אבל 2 בחזקת 180 (במחשב עם 180 קיוביטים, מספר המצבים האפשריים בו־זמנית הוא שתיים בחזקת 180 - ה"ו ונ"ט), זה כבר מגיע ליותר מכל כוח המחשוב שקיים כיום על פני כדור הארץ. 180 קיוביטים נשמע כמו שום דבר, אבל זו עוצמה שקשה לדמיין".

איך העוצמה הזאת יכולה לשרת אותנו?
"מחשוב קוונטי לא בא לטפל בבעיות של נתוני עתק, של ביג־דאטה. צריך לחשוב על זה הפוך לחלוטין. הוא יוכל לעזור בבעיות שבהן יש דווקא מעט מאוד דאטה, אבל שמתפוצצות לבעיות מאוד מורכבות בזמן החישוב.

"תחשבו על הבעיה הקלאסית של סידור מוזמנים לחתונה בשולחנות תחת כל מיני מגבלות, כמו הסבתא שלא יכולה לשבת ליד הדודה. אם מדובר ב־30 מוזמנים, אפשר לעמוד בזה, אבל ככל שמגיעים למאות אורחים בעיית החישוב מתפוצצת כי כמות האפשרויות נעשית אינסופית. המחשוב הקוונטי יכול להאיץ בצורה אקספוננציאלית את התהליך הזה.

"תחשבו על תחום ההצפנה - הוא מבוסס על מתמטיקה שמחשבים קלאסיים לא יכולים לפתור. ייקח להם מיליארד שנה לפצח את ההצפנה, זמן לא רלוונטי. מחשב קוונטי יוכל לעשות זאת בעשרות עד מאות שניות. מיליארד שנים הופכות למאה שניות. אם היכולת הזו מגיעה לידיים הלא נכונות, זה מסוכן מצד אחד, אבל מצד שני מחשוב קוונטי יוכל לפתור את הבעיות הגדולות של העולם כמו משבר אקלים וגילוי תרופות".

בנקים וחברות ענק פיננסיות יוכלו לצאת נשכרים מהטמעה של מחשוב קוונטי?
"בהחלט, הרי בניית תיק השקעות, שבו נניח 180 מניות, והניסיון לערוך חישובים מתמטיים על השפעה של תנודות שונות על התיק, זו בעיה מסובכת ברמה של סידור של מאות אורחים בחתונה סביב שולחנות. מחשוב קוונטי יכול לערוך את החישובים האלה במהירות הבזק. לא בכדי בבנק הגדול ביותר בארה"ב, JPMorgan Chase, וגם באחרים יש מחלקות שלמות שעוסקות במחשוב קוונטי ובעלי תפקידים ייעודיים כמו סגן נשיא לענייני קוונטום (VP Quantum)".

ברמה הגאו-פוליטית מדובר במרוץ חימוש, שהרי המדינה שתגיע ראשונה לקו הסיום בתחום תחזיק בידה כוח עצום.

"נכון, לא בכדי האיחוד האירופי משקיע הון עתק במחשוב קוונטי, וכך גם ארה"ב וסין. בזכות התוכנית של ישראל בתחום (התוכנית הלאומית למדע ולטכנולוגיית קוונטים, ה"ו, נ"ט), גם אנחנו בדרך להיות מעצמה קוונטית שמתפתחת מאוד מהר. יש פה 25 סטארט-אפים ישראלים בתחום הקוונטים. האקוסיסטם הישראלי בתחום הוא מדהים".

גם בין חברות הביג-טק קיים מרוץ בדרך למחשב קוונטי. מה מצבה של מיקרוסופט?
"מיקרוסופט משקיעה הון עתק כדי לבנות מחשב קוונטי משלה. הרעיון הוא שמחשב כזה יוכל לשרת גם אותה וגם את הלקוחות שלה - נניח חברות הפיננסים שעליהן דיברנו קודם. אנחנו הימרנו על חלקיק פיסיקלי בשם 'מיורנה', ובפברואר הצגנו כבר את המעבד הקוונטי של מיקרוסופט שנקרא מיורנה 1 שגודלו כגודל כף יד. כרגע יש בו 8 קיוביטים אבל בעתיד יהיו מיליון. עוד כחמש שנים מתוכנן לצאת המחשב הקוונטי של מיקרוסופט שיהיה חזק מאוד. וכן, כל חברות הטק הגדולות נמצאות במרוץ הזה".

"לא להסתכל רק על חיסכון"

בקצרה על AI ודרך הפריזמה של ייתור עובדים. לאחרונה ראינו איך סטארט-אפ של איש אחד - חברת Base44 של מאור שלמה - עושה אקזיט מהיר עם מכירתה ל-WIX. זה העתיד?
"ארגונים הם לא סטארט-אפים, הם רוצים לגדול ולצמוח ולעשות כמה שיותר. פעם היינו צריכים לבחור - או לצמצם בעלויות או לפתח מוצרים חדשים ולכבוש עוד שווקים. פתאום אפשר לעשות את שניהם ביחד, וזו ההזדמנות שארגונים צריכים למנף. ההמלצה שלי היא לא להסתכל רק על איך אני חוסך בעלויות, אלא איך אני עושה הרבה יותר עם מה שיש לי עבור עוד לקוחות וכדי לפרוץ לשווקים חדשים. זה, אני חושב, המבט הנכון שכדאי למנהלים ולארגונים להצטייד בו".

"כשהנכדים שלנו ישמעו שאנשים מתו מסרטן, הם יחשבו שזה מוזר"

לצד מחשוב קוונטי ו־AI, ביולוגיה סינתטית נחשבת ל"מקצוע העתיד". מהי בדיוק הביולוגיה הסינתטית? כדי להבין זאת, ביקשנו מד"ר ליאור ניסים, שהיה מראשוני המדענים הישראלים לעסוק בנושא, ועומד כיום בראש המעבדה לביולוגיה סינתטית בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, להסביר.

"בביולוגיה סינתטית אנחנו רוצים לייצר דברים חדשים לחלוטין שלא היו קיימים בטבע. אנחנו בונים למשל רצפי DNA חדשים, שאינם קיימים בטבע, ונעזרים לשם כך במומחי AI".

ד"ר ניסים מעריך כי בעזרת התחום החדשני "תוך 30-50 שנה כבר לא יהיה סרטן בעולם. כשהנכדים שלי ישמעו שאנשים מתו מסרטן, הם יסתכלו עלינו ברחמים. כשהנכדים שלהם ישמעו שאנשים מתו, הם יחשבו שזה מוזר. זה מחבר אותנו למשל גם לחברת Neuralink של אילון מאסק שעוסקת בקישור בין מוח האדם לזה של מכונה. אני לא כל כך בטוח שעוד חמישה-שישה דורות מהיום בני אדם ייראו כמונו, יתפקדו כמונו, יחשבו כמונו".

למה בדיוק הכוונה בכך שלא נמות ולא נזדקן יותר?
"אנחנו גם נחיה בגוף צעיר, אבל זה לא רק. את אוהבת צלילה? נוכל לארגן לך זימים שיהיו גם הרבה יותר טובים מאלה שיש בטבע. הטכנולוגיה תוכל לעשות כל מה שלא מפר את חוקי הפיזיקה".

איך ניסים הגיע אל הביולוגיה הסינתטית? התשובה נעוצה בילדותו. "כשהייתי בן ארבע, אמא שלי נפטרה מסרטן", הוא מספר, "ואז החלטתי שאני ארפא סרטן. הייתי משוגע מספיק להמשיך. כיוונתי את כל החיים שלי לשם". ואכן, כבר היום יש לתחום המחקר של ד"ר ניסים תרומה משמעותית: "פיתחנו רכיבים גנטיים מלאכותיים שמסוגלים לזהות תאים סרטניים באופן מדויק יותר מאשר התאפשר בעבר. אנחנו מקווים שבעוד כעשור זה יוכל להתפתח לכדי טיפול".