לצד מחשוב קוונטי ו־AI, ביולוגיה סינתטית נחשבת ל"מקצוע העתיד". מהי בדיוק הביולוגיה הסינתטית? כדי להבין זאת, ביקשנו מד"ר ליאור ניסים, שהיה מראשוני המדענים הישראלים לעסוק בנושא, ועומד כיום בראש המעבדה לביולוגיה סינתטית בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, להסביר.
● הצוללת | המחשב שהולך להפוך מיליארד שנים למאה שניות
"בביולוגיה סינתטית אנחנו רוצים לייצר דברים חדשים לחלוטין שלא היו קיימים בטבע. אנחנו בונים למשל רצפי DNA חדשים, שאינם קיימים בטבע, ונעזרים לשם כך במומחי AI".
ד"ר ניסים מעריך כי בעזרת התחום החדשני "תוך 30-50 שנה כבר לא יהיה סרטן בעולם. כשהנכדים שלי ישמעו שאנשים מתו מסרטן, הם יסתכלו עלינו ברחמים. כשהנכדים שלהם ישמעו שאנשים מתו, הם יחשבו שזה מוזר. זה מחבר אותנו למשל גם לחברת Neuralink של אילון מאסק שעוסקת בקישור בין מוח האדם לזה של מכונה. אני לא כל כך בטוח שעוד חמישה-שישה דורות מהיום בני אדם ייראו כמונו, יתפקדו כמונו, יחשבו כמונו".
למה בדיוק הכוונה בכך שלא נמות ולא נזדקן יותר?
"אנחנו גם נחיה בגוף צעיר, אבל זה לא רק. את אוהבת צלילה? נוכל לארגן לך זימים שיהיו גם הרבה יותר טובים מאלה שיש בטבע. הטכנולוגיה תוכל לעשות כל מה שלא מפר את חוקי הפיזיקה".
איך ניסים הגיע אל הביולוגיה הסינתטית? התשובה נעוצה בילדותו. "כשהייתי בן ארבע, אמא שלי נפטרה מסרטן", הוא מספר, "ואז החלטתי שאני ארפא סרטן. הייתי משוגע מספיק להמשיך. כיוונתי את כל החיים שלי לשם". ואכן, כבר היום יש לתחום המחקר של ד"ר ניסים תרומה משמעותית: "פיתחנו רכיבים גנטיים מלאכותיים שמסוגלים לזהות תאים סרטניים באופן מדויק יותר מאשר התאפשר בעבר. אנחנו מקווים שבעוד כעשור זה יוכל להתפתח לכדי טיפול".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
