גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסדר זיהוי

משקפיים שקולטים פרצוף חשוד, מערכת שמנתחת תנועות עיניים, זיהוי באמצעות מיפוי ורידים וקורא טביעות אצבעות שמוודא שלא מדובר באיבר כרות. זכויות הפרט או לא, ישראל היא מעצמה ביומטרית. הנה כמה מהפיתוחים האחרונים

פנים | גם תחפושת לא תעזור

מאות שנים לאחר שאמני הרנסנס השתמשו בגיאומטריה כדי לצייר את הפרצוף המושלם, קמו להם אמנים מסוג אחר לגמרי ובנו מכונות שמגייסות את הגיאומטריה של הפנים לטובת אמצעי ביטחון. בסרטי ריגול, כמו "משימה בלתי אפשרית", סרטי ג'יימס בונד ואפילו סרטי קומיקס כמו "האביר האפל", אפשר לראות כיצד מערך של קווים, משולשים ואמצעי מדידה בוחן פרופורציות בפרצופו של אדם ומזהה אותו לאחר כמה שניות. המציאות אינה שונה מאוד. בעצם, היא הרבה יותר מרתקת מהדמיון.

לא מעט חברות ישראליות מפתחות מכשירים לזיהוי פנים למטרות אבטחה שונות ומגוונות. למשל, חברת Ex-sight.com פיתחה את ה-IVFR, מערכת מיוחדת לזיהוי פנים שמותקנת על לוח המחוונים של הרכב, ומאפשרת את הנעת הרכב ושליטה בו, לרבות שליטה במהירות, על-פי זיהוי פניו של הנהג - מה שיכול להקשות מעט יותר על גנבי רכב. אם תרצו, מדובר באימובילייזר ביומטרי.

פיתוח אחר של Ex-sight.com, בשם AccessIII, נותן מענה לאחד האתגרים הגדולים של אבטחה על בסיס זיהוי פנים: הזדקנות. המערכת נשענת על אלגוריתם הזדקנות ייחודי המאפשר להתמודד עם שינויים בפנים יחד עם אמצעי זיהוי נוספים. האם בהמשך אפילו תחפושות לא יעזרו? עדיין מוקדם לדעת, אבל אפשר כבר עכשיו להניח שזה בהחלט אפשרי. לדוגמה, האמצעים שמפתחת חברה ישראלית אחרת, C-True, מצליחים לדברי החברה להתגבר על מאפיינים כמו מוצא, גובה, שיזוף, קוסמטיקה ודרכי הסוואה אחרות.

אחד המכשירים המסקרנים ביותר בתחום, הנוגע למקרים של מרדף אחר חשודים, מציע פתרון הלקוח היישר מסרטי מדע בדיוני: מערך זיהוי פנים נייד, המתלבש על פניו של איש הביטחון כמשקפיים מיוחדים. המכשיר, המכונה Ex-Eye, פותח על ידי חברת Ex-sight.com עבור משטרת ברזיל ונמצא בשימושה, ומאפשר סריקה וזיהוי פנים והשוואתם מול רשימות חשודים הנמצאות במאגר מוכן מראש. לברזילאים זה מסייע בעיקר - אבל לא רק - באבטחת אצטדיוני כדורגל.

מכשיר אחר מאפשר זיהוי פנים מרחוק על בסיס מצלמת המחשב, באופן כזה שלא רק מאבטח את כניסת המשתמש למחשב האישי שלו, אלא גם יודע לעקוב אחר נוכחות המשתמש בחדר על בסיס המצלמה הממוקמת במחשב.

עיניים | קשתית, רשתית, אישון

כשמדברים על הביומטריה של זיהוי עיניים, אזכור סרטו של סטיבן ספילברג "דוח מיוחד" הוא מתבקש עד לרמת המובן מאליו. בסרט הזה, שחזה במידה רבה מאפיינים שונים בטכנולוגיית העתיד, לרבות מכשירי מסך-מגע תלת-ממדיים שנמצאים כבר כיום בפיתוח, טום קרוז מוצא את עצמו נרדף על-ידי הרשויות, כשמה שעומד לו למכשול היא העין שלו, המזוהה על-ידי מכשירים שנמצאים כמעט בכל נקודה ציבורית.

זיהוי על-פי העיניים באמצעות הקשתית (החלק האחראי על הצבע בעיניים) הוא מהיר מאוד ומדויק, משום שהתבנית המורכבת של הקשתית היא ייחודית לכל אדם. לצורך הזיהוי, אדם צריך להביט אל תוך סורק במשך כמה שניות. דרך אחרת לזיהוי באמצעות העיניים נעשית על בסיס טופוגרפי של כלי הדם ברשתית, בעזרת מצלמה מיוחדת, ובדרך כלל לאחר הרחבת האישון. במקרה כזה לא יעזרו אפילו (וסליחה על המורבידיות) ניסיונות לעקור עין של אדם ולהשתמש בה כדי להיכנס למתקנים מאובטחים, כפי שעשו טרוריסטים בסרט "מלאכים ושדים".

שיטה אחרת לזיהוי מדויק על-פי העיניים עובדת על תנועות העיניים. מדובר במכשיר שפיתחה I-DU Biometrics הישראלית, המבוסס על העובדה הלא-ממש-ידועה שלכל אדם יש תנועות עיניים ייחודיות לו. המשתמש מסתכל על פרט שנע על המסך, ובו בזמן המערכת מצלמת את עיניו ועוקבת אחר דפוס התנועה שלהן. המערכת הזו מאפשרת לא רק זיהוי מתוך מאגר, אלא גם יכולת לזהות כוונות זדון (ראו סעיף "נפש").

קול | הקלטה? תשכחו מזה

קולו של אדם נחשב עוד מאמצע שנות ה-90 כאמצעי זיהוי מקובל. בספרות המקצועית נטען כי רמת הדיוק של בדיקת קול היא כ-90%. הניסיון המעשי מלמד כי הדיוק נמוך במקצת, סביב 82%. רמת דיוק כזו (18 התאמות שגויות לכל מאה השוואות) מקשה להתאים דגימה יחידה במאגר מידע המכיל מספר רב של דגימות.

בפיתוח ובייצור המאפשרים זיהוי קולי עוסקת חברת הסטארט-אפ הישראלית PerSay, שנרכשה לפני חודשים אחדים על-ידי החברה האמריקאית Communications nuance. החברה פיתחה מערכות שיודעות לזהות אדם על-פי מאפייני הקול הייחודיים לו, ואינן מוגבלות על-ידי שפות, ניבים, מבטאים, שינויי קול טבעיים, תנאי סביבה משתנים או רעשי רקע. הטכנולוגיה של PerSay משתמשת, בין היתר, לפיקוח אחר אנשים שנמצאים במעצר בית, המקבלים מדי פעם שיחות טלפון אקראיות שבהן הם נאלצים לחזור על משפט מסוים או להגיד כמה מילים, והמערכת יודעת לזהות על-פי קולם אם הם הדוברים - ובעיקר אם הדברים נאמרים בזמן אמת או מוקלטים. הטכנולוגיה הזו נמצאת כבר בשימוש במדינות כגון ארצות הברית, בריטניה וספרד.

ולמי שחושש מהעובדה שעל מנת לזהות דובר הוא צריך להגיד משפטים מתוכנתים מראש אותה חברה מציעה את מערכת ה-Free Speech, שאינה תלויה בטקסט מסוים ויודעת לזהות את הדובר גם במסגרת שיח שגרתי.

פיתוח אחר של אותה חברה, ששמו Vocal Password, לא צריך שיחה בין בני אדם, אלא מאפשר וידוא קול ביומטרי באמצעות אינטראקציה עם תוכנה קולית.

ורידים | זיהוי מתחת לעור

האם גם ורידיו של אדם יכולים לשמש אמצעי לזיהויו המוחלט? זה מה שמנסה חברת Identytech Solutions הישראלית לעשות, בהשראת טכנולוגיה שמקורה ביפן. המערכת שפיתחה החברה קוראת את מפת הוורידים, סורקת אותה, ויוצרת את הפרופיל הייחודי לאדם על בסיס אותה מפה. המכשיר עצמו קורא את המפה באמצעות קרני אינפרה אדום, כשהמשתמש מניח את כף ידו מעל התקן מיוחד. החברה עובדת עם צה"ל ועם רשות שדות התעופה, ומוצריה מותקנים בכמה מעברי גבול.

ה-Sapphire, אותה מערכת לקריאת מפת ורידים שפיתחה החברה, מבצעת גם בדיקת חיות (שוב, למקרים אכזריים במיוחד של כריתת האיבר), ומשלבת מצלמה, מסך-מגע וקורא כרטיסים חכמים. למי שחושש ממראה מאובטח ומסורבל - למשל אנשים עשירים שחפצים במערכת הזו על מנת לאבטח את בתיהם - מציעה החברה את Nano, דגם זעיר במיוחד, שמאפשר קריאת מפת הוורידים דרך כף היד בסטייל.

בהקשר של כף היד קיימים מכשירים שיודעים לזהות משתמשים מסוימים על-פי הגיאומטריה של גב כף היד, כמו המכשיר של חברת EDS שנמצא בשימוש בנמל התעופה בן-גוריון כאמצעי לביקורת גבולות. במקרה הזה, הרישום למערכת הוא וולונטרי, ומטרתו היא לחסוך לנוסעים את המסלול המפרך של "ארזת לבד?". השאלה היא אם כניסתם למאגר הביומטרי של המדינה היא מחיר שהנוסעים מוכנים לשלם עבור הפריבילגיה הזו.

טביעת אצבע | חשבו על כל הטריקים

מערך זיהוי ביומטרי על-פי טביעות אצבע, שכבר פועל בלא מעט מקומות עבודה בישראל ובעולם, הוא אחת הסנוניות הראשונות בתחום, יחד עם הזיהוי הקולי. אבל גם כאן יש מקום לחידושים ולפיתוחים כיד הדמיון. סריקה של טביעת אצבע והשוואתה לטביעות שנמצאות במאגר היא כבר מזמן לא האמצעי היחידי בתחום הזה. יש לא מעט פרמטרים חדשים, כמו מהירות ודיוק, שמשאירים מקום להמצאות חדשות. למשל, ה-IAM של חברת IQS הישראלית מסוגלת לזהות אדם אחד מתוך שני מיליון איש בתוך חצי שנייה, וברמות אבטחה ודיוק גבוהות מאוד. המטרה כאן היא לתת מענה בעיקר לחשש שמא מאגר טביעות האצבע ידלוף, או שייעשה בו שימוש לרעה.

"כל בעל תפקיד מקבל הרשאות רק למידע שרלבנטי לגביו", מסביר מנכ"ל IQS ברוך שלו. "זו תוכנה המבוססת על אלגוריתם מיוחד שנועד לעבוד במקרים של משתמשים רבים. בעתיד יהיה אפשר להשתמש בה לצורך מערכת בחירות אלקטרונית, אם יוחלט על כך".

מערכת אחרת, IDT Gate V של חברת Identytech Solutions, עונה על האתגרים של מתקנים ביטחוניים שנמצאים באזורים ובתנאים קשים. מעבר להיותה עמידה במיוחד, המערכת מסוגלת לקרוא טביעות אצבע מאובקות, לחות, רטובות או יבשות. מערכת אחרת של אותה חברה, Wallmount, מזהה גם טביעות אצבע שיש בהן פציעות או יבלות, ואינה מושפעת מגורמים ביולוגיים שונים כמו הזעה ומצבים אחרים. המערכת הזו, כמו מערכות אחרות שנסקרו כאן, כוללת אף היא בדיקת חיות, למקרה שמישהו ינסה לכרות למשתמש את אצבעו על מנת לגנוב את זהותו.

מצב נפשי | איתור כוונות זדון

כשמדברים על מערכות זיהוי ביומטריות, עולה ביקורת גדולה - ומוצדקת מאוד - הנוגעת לפגיעה בפרטיות ולחשש מדליפה של המאגרים וממכה של גניבות זהות. בהקשר הזה, הפיתוחים האחרונים יצרו תת-תחום שכדאי אולי לחשוב על הרחבתו, משום שהוא נותן פתרון לשאלות האתיות. תת-התחום הזה, שימוש באמצעים ביומטריים כדי לאתר מצבי לחץ נפשי, שקרים או כוונות זדון, אמנם מקטין את השימושים הרבים שיש לביומטריה להציע, ואף מעלה שאלות אתיות משלו, אך הוא בהחלט יכול לסייע לכוחות הביטחון בעבודה שמצריכה לא מעט אינטואיציה. כך, למשל, נעשה בעולם שימוש במערכות תרמיות שמאתרות עלייה בחום הגוף או הרחבה של כלי דם, מה שמצביע על זרימת אדרנלין מוגברת, ובאמצעים אחרים ומגוונים.

ה-ID-U של ביומטריקס הישראלית, המבוסס על עקרון תנועת העיניים (ראו סעיף "עיניים"), מסוגל לאתר אדם במצבי לחץ שיכולים להצביע על כוונה לפגע. "הטכנולוגיה שלנו בוחנת את מבנה העיניים, את מבנה הפנים ואת מבני מערכות השרירים והעצבים, וכך יכולה לתת אינדיקציה אפילו לגבי האופי של האובייקט ומצבו הנפשי", מסבירה מנכ"לית החברה ד"ר דפנה פלתי-וסרמן. "התחום של איתור כוונות עוינות חזק מאוד כיום בעולם הביטחון והאבטחה, והמערכת מאפשרת לנו לאתר אדם שנמצא בלחץ, ואז לבדוק מה המקור לכך - אם זה בגלל ריב עם אשתו, או אולי בגלל פצצה שיש לו בתיק. לא צריך ללכת כל-כך רחוק, אגב. המערכת מאפשרת גם לזהות אם מישהו עייף, שיכור או מסומם".

מערכות משולבות | כוח האינטרנט

אחד הפיתוחים החזקים ביותר בתחום הביומטרי אינו נוגע להמצאה אחת, אלא לשינוי בגישה ולאיחוד של מערכות. כך, למשל, מערכות רבות משלבות קריאה של טביעת אצבע או כף היד עם כרטיסים חכמים, עם זיהוי קולי, או עם זיהוי פנים. מערכות אחרות משלבות זיהוי על-פי העין יחד עם אמצעים אחרים. השילובים רבים ומגוונים, ומשתנים, מתרבים או מתמעטים בהתאם לרמת הביטחון של המתקן. אך לא רק רמת הביטחון חשובה כאן, אלא גם הדיוק והמהירות. מערכות מסוימות מחוברות לתוכנות שמאגדות כמה מאגרים, באופן כזה שאפשר יהיה להצליב את המידע. גם כאן עולות שאלות אתיות שנוגעות לאבטחת המידע הזה. מי יודע, אולי גם כאן דרוש פתרון ביומטרי.

g@globes.co.il

עוד כתבות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית