נפתח בגילוי נאות. כותב שורות אלה נוהג בעשר השנים האחרונות בפורד פוקוס 1.6 דור ראשון, עם גיר ידני, שנרכשה חדשה בקיץ 2001. הבחירה נפלה על פוקוס, מכיוון שהיא הקדימה באותה עת את זמנה והציעה מרווח פנים, איכויות ניהוג ובעיקר יכולות דינמיות, שלמתחרים לקח ארבע-חמש שנים ליישר איתן קו.
במהלך השנים חזרה ועלתה ההתלבטות האם להחליף את המכונית המזדקנת ביורשת מודרנית, אבל שתי סיבות עיקריות מנעו את ההחלפה. האחת הייתה אמינות מרשימה, שאת הקרדיט עליה צריכה פורד לזקוף לזכות החברה-הבת מאזדה, שממנה היא שדדה את טכנולוגיות הייצור ואת בקרת האיכות של פוקוס. הסיבה השנייה היא שאפילו היום קשה למצוא משפחתית עם היגוי כה חד ומדויק ועם תגובות כה מהנות, שמצליחות להאפיל על חסרונות כמו מנוע דל הספק ומתלים, שמפגינים שנאה תהומית לפסי הרעדה ישראליים. הדור השני של פוקוס אמנם הציע שיפור בכמה תחומים, אך בדרך הוא איבד את חדוות ההיגוי.
לפיכך, ניגשנו למבחן הדרכים של פוקוס החדשה בהתרגשות ובסקרנות של דודים שהוזמנו לברית-מילה משפחתית: למי יהיה דומה הרך-היילוד - לסבא? לאבא? או חלילה וחס לשכן ממול?
תשומת לב משתנה
בכל הנוגע לעיצוב חיצוני, פוקוס דור 3 יוצאת לדרך חדשה ועצמאית. יש לה עיצוב עם אישיות וסממנים אירופים מובהקים כמו מרכב שנראה שרוע לרוחב הכביש נוסח גולף, גריל עמוק ומודגש, ו"שרירים" חסונים בדפנות הקדמיות והאחוריות.
אפילו דגם הסדאן נראה "דחוס" ומוצק, עם בליטה קצרה יחסית של מכסה תא המטען הגורמת לה להיראות קטנה מכפי מידותיה. זה ללא ספק יתרון באירופה, שלא נוטה חסד לתצורת הסדאן, אך לא בהכרח בישראל, שבה לבגאז' ארוך מקדם סטטוס גבוה.
תשומת הלב שמקבלת פוקוס החדשה על הכביש משתנה בהתאם לגרסה; גרסת 2 הליטר המאובזרת בה נסענו בתחילה, עם חישוקי 17 אינץ' נאים, משכה הרבה סקרנים ברחוב. גרסת ה"ליסינג" - בצבע לבן ועם כיסויי פלסטיק על הגלגלים - הפגינה אנונימיות מוחלטת, למרות שהייתה אחת המכוניות הראשונות מסוגה על הכביש.
תא הנוסעים הוא, ללא ספק, אחד ממקדמי המכירות העיקריים של המכונית. זה מתחיל בדלתות כבדות, שאופייניות מאוד למכוניות מתוצרת גרמניה; וממשיך בחומרי דיפון רכים ואיכותיים בכל פינה, במוטות תפעול מאסיביים ובבידוד של רעשי המנוע והרוח ברמה שטרם פגשנו בפלח המשפחתי. אפילו בשיוט של 150 קמ"ש בכביש שטוף רוחות, התא נשאר שקט להפליא.
גם עמדת הפיקוד מותירה רושם של מכונית יקרה, אפילו בדגמי הבסיס, בזכות שלל צגים דיגיטליים צבעוניים, ערימה של מתגי שליטה בהגה - חלקם מיותרים לטעמנו - מערכת קול משולבת עם טלפון ועוד שלל גימיקים טכנולוגיים. אפשר לראות באבזור תקני שופע זה סוג של תיקון עבור היבואנית, דלק רכב, שהייתה זו שמיסדה בישראל את ההפשטה של דגמי הליסינג הבסיסיים לטובת הוזלת המחיר. נכון לרגע זה, מציעה פוקוס דור 3 לנהגי הציים יחס מרשים מאוד של אבזור-לשקל, ומי שיבחר ברמות הגימור המאובזרות יותר יוכל לבלות שבועות ארוכים במיפוי כל הצעצועים ותפריטי האופציות.
בכל הנוגע למרחב הפנים אין לנו תלונות. המכונית מיישרת קו עם הסטנדרט המקובל בפלח, ולמרות שמרחב הברכיים מאחור אינו נדיב כמו ביונדאי i35 או בשברולט קרוז, שני מבוגרים ונער יכולים להתמקם בו בנוחות סבירה. המרחב בתא המטען מוגבל, אך אמור להשתפר - כך נמסר לנו - לאחר שיוסר הגלגל הרזרבי הענק מאחור.
עם כל הכבוד למנוע
על הכביש דגמנו שתי גרסאות מנוע, שתיהן אוטומטיות. גרסת 1.6 הליטר ההתחלתית מציעה כעת הספק של 125 כ"ס, ולמרות שהיא לא מרגישה נמרצת במיוחד, זהו שיפור של יום ולילה בהשוואה למנוע העייף של פוקוס היוצאת. המנוע עדיין דורש סל"ד גבוה כדי להוציא את המיטב, אבל כעת הוא מסתייע בבידוד רעשים מצוין, שמנטרל את החספוס האקוסטי, ובתיבת הילוכים כפולת המצמדים נוסח DSG של פולקסווגן, שהיא אחת הטובות מסוגה אם לא הטובה שבהן. תחת עומס תיבה זו מורידה הילוכים בזריזות וברהיטות, ואילו בנהיגה שלווה היא מחליקה את ההעברות כמו תיבה אוטומטית אמיתית. ההילוך השישי שלה גם מרגיע את המנוע במהירויות שיוט גבוהות ומסייע מאוד לצליחת נסיעות ארוכות.
אבל עם כל הכבוד למנוע 1.6 הליטר, מנוע 2 הליטר החדש, בהספק של 170 כ"ס, הוא הסוכרייה האמיתית של הרכב הזה. הוא חלק, הוא שרירי, הוא מייצר תאוצות ביניים מרשימות, הוא סוחב בעליות כמו קטר, ואין לו בעיה להתייצב בשלווה על 180 קמ"ש פלוס.
על הכביש מרגישה פוקוס כמו מכונית גרמנית מהדור האחרון. היא מפגינה יציבות כיוונית משובחת במהירויות גבוהות ואחיזת כביש גבוהה מאוד בפניות, לא מעט בזכות הצמיגים האיכותיים (אפילו דגם הבסיס מצויד בצמיגים ספורטיביים בחתך 55'). מנגד, ספיגת הזעזועים על כבישים איטיים ומשובשים נוטה לכיוון נוקשה יותר משמעותית מזה של היפניות והקוריאניות הטיפוסיות, וההיגוי אינו חד ומושחז. היא אמנם עדיין מרגישה יותר אירופית ומדויקת בהשוואה ליריבותיה מהמזרח, אבל אין לה ערך מוסף ספורטיבי כמו לדור הראשון.
בניגוד לדורות הקודמים של פוקוס, שעמדו תחת צילה הענק של האחות היפנית מאזדה 3, הגיעה היבואנית למסקנה שפוקוס החדשה צריכה וראויה לעמוד כיום בחזית קו המוצרים שלה. התוצאה היא מדיניות תמחור-אבזור סופר-אגרסיבית, שמעניקה לפוקוס יתרון לא מבוטל בפלח המשפחתיות האסטרטגי. במחיר בסיס של 117 אלף שקל לדגם חמש הדלתות האוטומטי ו-120 אלף שקל לדגם הסדאן, מציעים אפילו דגמי הבסיס איכויות אירופיות משובחות ואבזור תקני, שמן הסתם עוד ייאלץ את המתחרים ליישר קו.
אבל האטרקציה הגדולה ביותר היא גרסת שני הליטר, שמציעה כמעט 50 כ"ס יותר, בליווי ביצועים ותחושה של מכונית ספורט-סדאן אירופית מלוטשת. במחיר של 126 אלף שקל - תוספת של 6,000 שקל בלבד למחיר 1.6 הליטר - זו, כרגע, מציאת השנה בשוק המשפחתיות.
מתחרות
שוק המשפחתיות עתיד לקבל עוד כמה חיזוקים בחודשים הקרובים:
סובארו אימפרזה
בתחילת 2012, אולי לפני כן, תנחת אצלנו אימפרזה החדשה-לגמרי, שתחליף את B3 המזדקנת. המכונית החדשה גדולה משמעותית מהנוכחית, יש לה עיצוב עם יותר אופי ונוכחות, גם בסדאן וגם בהאצ'בק - והיא יותר מרווחת הודות לתוספת של כמה ס"מ לבסיס הגלגלים ותכנון מחדש של תא הנוסעים. עוד חידוש חשוב עבורנו הוא מנוע 1.6 ליטר חדש (במקום 1.5 היוצא), עם הספק של כ-125 כ"ס ותיבה אוטומטית רציפה
פולקסווגן ג'טה
בחודשים הקרובים צפויה לנחות כאן ג'טה החדשה, שתחליף את קודמתה הנושנה. זו מכונית ארוכה, רחבה ומרשימה יותר מקודמתה, ויש לה תא נוסעים איכותי ועדכני המבוסס על הדור האחרון של גולף. היא ניצבת על בסיס גלגלים נדיב באורך 2.65 מ', ועל-פי המסורת יש לה את תא המטען הגדול ביותר בפלח המשפחתיות. המחירים לא ידועים, אך אפשר לשער שלפחות דגם בסיסי אחד, כנראה עם מנוע 1.2 ליטר טורבו, יתומחר מול המשפחתיות 1.6 מיפן, קוריאה ואירופה
אופל אסטרה סדאן
אסטרה סדאן, שאמורה להגיע אלינו על-פי התוכניות כבר בתחילת 2012, היא למעשה עוד גרסה בעיצוב שונה של הפלטפורמה הגלובלית עליה מבוססים דגמים כמו שברולט קרוז. אסטרה סדאן תהיה מכונית גדולה, בסיס גלגלים באורך 2.7 מטר ומעל 4.6 מטר אורך, והיא תצויד במנועים העדכניים של אסטרה המוכרת, כולל 1.4 טורבו חזק. היא תיוצר ככל הנראה בפולין