שלא תחשבו לכם שרק בין פרץ ויחימוביץ' הרוחות סוערות והשנאה מבעבעת כמו זפת שחורה שנובעת משאול הרגשות. לא רק בבחירות לכנסת הרעל מפעפע. קמפיין שלילי, שבו המועמדים משסים את כלביהם אלה באלה, חוגג לא רק במחשכים אלא גם באור יום. אל תהיו תמימים, חס וחלילה. ספטמבר זה לא רק הפלסטינים והאו"ם, וחדלות הפירעון של יוון או של טייקון ישראלי כלשהו. העולם גועש ורועש, וגם בפנים, בתוך יישובנו הגלילי הקט, יהום הסער. אף אחד לא מחליף מתכונים לגפילטע פיש או לכבד קצוץ לקראת ראש השנה המתקרב, וגם לא לחלות חגיגיות ולעוגות דבש עסיסיות כדבעי.
רק לפני שבוע התחוללה אצלנו דרמת בחירות, שלא הייתה מביישת את האכזריות ואת המלוכלכות במערכות הבחירות הארציות (למען הגילוי הנאות אומר שלא ניצלתי את זכות הבחירה שלי. ממש השתמטות מטעמי לוגיסטיקה. אין תירוץ). היישוב כמרקחה. באינטרנט השכונתי זורמים מכתבים בעילום שם מכל מיני אנשים המכפישים זה את שכנו וזו את שכנותיה. המרקם החברתי מתפרק בשם קנאות ושנאות עתיקות יומין. אחד מכתיר את מכתבו במילים "צדק חברתי" והשנייה זורקת בעילום שם רפש נוטף ארס וחומצות.
הגעתי לפה רק לפני 5 שנים, ודווקא כדי להימנע מכל הפוליטיקה והשנאות. באתי למקום הזה קצת לפני ראש השנה, ולא במקרה. רציתי לציין באופן סימבולי התחלה של חיים חדשים, יותר אקולוגיים, גם ביחסיי עם השכנים. חיים יותר נקיים. אבל במערכת הבחירות האחרונה גיליתי שהיצרים הם הרבה יותר גדולים מגודלו הפורמלי של היישוב. מתברר שגם במקום קטן, עטוף בעצי אלון ובבוסתנים מלאי פירות מתוקים, אפילו בעיצומה של עונת התאנים ובציר הענבים, השנאה יכולה להרים ראש. האמת היא שאני משתדל לא להכניס את ידיי לתוך היורה הרותחת הזו. אני מנסה שלא לבחוש בקלחת הרגשות הקיבוצית, וטומן ראשי באדמת הערוגות.
אני מפנה את האנרגיות שלי לכך שהערוגות ייעדרו ושזבל העופות יפוזר שווה בשווה, מנסה לדאוג שיהיו שתילי כרוביות וזרעי צנונית, מנסה להתמקד במה שבאמת חשוב לי, במה שבאמת עושה את החיים שלנו פה לטובים כל-כך. מנסה לחשוב פוזיטיבית. אני אוסף את הדלועים מהבוסתן, מכין סלט מהבצל הירוק, מעלי החמציץ ומהתאנים. שנאת החינם הזאת שקפצה עלינו בכל החזיתות, הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית, היא מה שממאיס עלינו את החיים פה.
פתאום כולם שונאים את כולם. שכחנו שסתיו עכשיו, ושהרימונים האדומים והמתוקים האלה יורדים מהעצים. שכחנו שבוצרים עכשיו ענבים עם רמות סוכר מטורפות. שהזיתים מבשילים ושזה בדיוק הרגע לכבוש אותם לפני בוא המסיק. התרחקנו כל-כך מהטבע, שאנחנו עדיין בזמן קיץ, משוגעים מהחום, עצבניים וחרדים למפלס הרגשות השלילי. כולנו ממש מתחת לקו האדום. אבל הטבע כבר משתנה לנו מול העיניים. האדמה יודעת יותר טוב. הפרווה של הכלבלבים מתחילה להסמיך ולהתארך, החתולים נכנסים שוב למיטה כדי ליהנות מהחום של השמיכות, השומרים נובטים, הדגים והקלמארי חוזרים לחופי ארצנו. המדוזות נודדות. אתמול ראיתי את החסידות הראשונות - מוקדם מאוד!
הסתיו כבר פה. ואולי הוא יצליח להוריד קצת את גובה החרדות והשנאות. אולי השמיים והאדמה יוכלו לעשות מה שאנחנו לא מסוגלים לו בגלל הטמטמת הזאת שקפצה עלינו. אולי מתיקות ענבי המוסקט והאיזבלה, ריחות ענבי השרדונה שתוססים במכלים אחרי שנמחצו, אולי הם יצליחו להרגיע, ולגרום לנו לזכור שמה שבאמת חשוב הוא שנדע לחיות בהרמוניה עם עצמנו ועם האנשים שחיים מסביבנו אפילו כשיש מהומת אלוהים בחוץ (גם אם זה נשמע כמו ניו אייג' זול...).
אנשים יקרים, קחו לכם ספר טוב והתנקו קצת מהמהומות, קחו כמה זרעי צנונית ועמדו מעל הערוגות או מעל העציצים שבמרפסת, נסו להרגיש את הבריזה בערב. הרימו ראש לשמיים, ואולי גם אתם תצליחו לראות איזו חסידה נודדת. אולי תיכנסו למטבח ותבשלו לכם איזשהו שומר או ארטישוק ירושלמי טוב. אולי תאפו איזו עוגת תפוחים חדשים שרק ירדו מהעץ. אולי תיקחו כמה כפות דבש מפרחי הקיץ שדבוראים רדו, ותאפו עוגה עם קינמון. הירגעו רבותיי, הסתיו כבר פה!
מתכונים
דג ים בסלסה רימונים לארוחת החג
חומרים: 1 דג ים נקי במשקל של כ-1.5 קילוגרמים (פרידה למשל), 3 שיני שום, 2 גבעולי למון גראס שבורים, עלי בזיליקום אחדים, 5-4 כפות שמן זית עדין, מלח ים גס לפי הטעם, 1 פלפל אדום חריף פרוס דק; לסלסה - גרגירים מ-3 רימונים (בלי הקרומים הלבנים שביניהם), 2 לימונים בשלים סחוטים טרי, 2-1 כפות סירופ רימונים טבעי, חצי כוס בצל ירוק קצוץ דק, חצי עד שלושת-רבעי כוס עלי פטרוזיליה מופרדים וקצוצים, 4 כפות שמן זית עדין, מלח ים גס לפי הטעם; אפשר להוסיף מעט פלפל אדום חריף ללא הזרעים וקצוץ דק-דק, אם אוהבים.
הכנה: חותכים שלושה חתכים אלכסוניים לא עמוקים מדי משני צדי הדג. פורסים את שיני השום דק ומחדירים לכל חתך בדג 3-2 פרוסות שום, 2 עלי בזיליקום ו-2 פרוסות פלפל אדום חריף. מחדירים לבטן הדג את גבעולי הלמון גראס השבורים, את שארית הבזיליקום ואת שיני השום.
ממליחים את הדג במלח ים גס ומורחים אותו בשמן זית עדין מכל הצדדים. מכניסים לתנור שחיממתם מראש לטמפרטורה של 250 מעלות למשך כ-15-10 דקות מכל צד, תלוי בתנור. היזהרו לא לייבש את הדג.
בינתיים מכינים את הסלסה: מערבבים את גרגירי הרימונים עם מיץ הלימון, עם סירופ הרימונים ועם העלים הירוקים. מתבלים במלח לפי הטעם ומוסיפים את שמן הזית. מוציאים את הדג מהתנור, יוצקים עליו את הסלסה ומגישים מיד.
ארטישוק ירושלמי ועלי תרד צעירים
ספק סלט ספק תוספת
חומרים: 1 קילוגרם ארטישוקים ירושלמיים צעירים, 4 כוסות עלי תרד צעירים שטופים ומיובשים, מיץ מלימון אחד, 1.5-1 כפות דבש פרחי בר, שלושה רבעים עד 1 כוס שמן זית עדין, 3-2 שיני שום כתושות, מלח ים גס ופלפל לבן גרוס טרי לפי הטעם.
הכנה: קולפים את הארטישוק הירושלמי וחותכים לקוביות קטנות (באורך 4 מילימטרים בערך). מחממים את שמן הזית במחבת רחבה ועבה, ומקפיצים בתוכה את קוביות הארטישוק תוך כדי ערבוב בכף עץ עד שיזהיבו כהלכה מכל צדדיהן. מניחים במסננת למשך דקות מספר. בינתיים מערבבים את עלי התרד עם מיץ הלימון שסחטתם וממליחים מעט. מערבבים את קוביות הארטישוק הירושלמי המוזהבות עם עלי התרד החמצמצים ומתבלים בדבש, בשום כתוש ובפלפל לבן לפי הטעם. טועמים, מתבלים במלח אם צריך, ומגישים מיד.
נ"ב: אפשר להוסיף לסלט עלים ירוקים כמו עלי אנדיב צעירים או עלי בייבי אחרים. אם בא לכם להשתולל ממש, צנוברים קלויים מעל יעשו רק טוב על הנשמה.