גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גיל שויד: "אנשים שרק יגידו לי 'כן, כן' - זה לא מעניין"

גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט ומי שמנהל את החברה מימיה הראשונים, מודה שהוא משתעמם לפעמים מהרוטינה ■ שויד, שנבחר למנהל הטוב ביותר במשק הישראלי, מסביר בראיון ל-Leaders מדוע ההצלחה המספרית היא לא חזות הכול, למה הוא לא מאמין בלסמן טאלנטים ומדוע המצב בישראל הוא דווקא ממש לא רע

גיל שויד, ממייסדי ענקית אבטחת האינטרנט והמידע צ'ק פוינט ומי שמנהל אותה מאז הקמתה, הוא בטח לא חלק מהמעמד הבינוני בישראל. אמנם בשנים האחרונות, לפי בחירתו, הוא משתכר שכר מינימום בלבד - אך הוא עדיין נהנה מהקצאה נדיבה של אופציות, ורק השווי הנוכחי של ההחזקה שלו בצ'ק פוינט עומד על 1.8 מיליארד דולר.

למרות זאת, שויד עוקב אחרי המחאות שצצו בשבועות האחרונים בעניין רב - החל ממחאת הקוטג' ועד למחאת הדיור, שבה איה, אחותו, לוקחת חלק.

"אני עוקב אחרי המחאות, ואני מסכים עם חלק מהן", אומר שויד בראיון למגזין Leaders לרגל בחירתו כמנהל הטוב ביותר במשק הישראלי. "אני חושב שההתעוררות של אנשים, שרוצים להשפיע על עתידם, היא חיובית. לפעמים זה נכון לדרוש מהממשלה לשנות דברים, ולפעמים צריך לדרוש זאת מעצמנו. במחאת הקוטג' זה הוכיח את עצמו ויצרניות החלב זזו קצת מעמדתן. אמנם היו גלגולי אשמה אחד על השני - הממשלה, היצרנים וכ"ו - אבל הצרכנים קבעו שלא נקנה קוטג', והיצרניות הבינו".

- אתה יודע כמה עולה היום גביע קוטג'?

"אני יודע, גם כי זה נושא בכותרות. אבל אני חייב לומר שבדברים שאני קונה, אני צרכן הרבה יותר מודע מאחרים. אני מחליט מה הגיוני מבחינתי, וכשדורשים משהו שנראה לי לא הגיוני אני לא ממהר להסכים. למשל בנושא הדיור בתל-אביב, לפעמים דורשים סכומים שלא הייתי מוכן להוציא גם כשהיה לי, ואנשים צעירים שאין להם - מוכנים לזה. אני לא חושב שזה הגיוני".

- יש לך דיונים בנושא עם אחותך?

"אני מדבר איתה על זה מדי פעם. גדלתי במשפחת עובדי מדינה מאוד לא קפיטליסטית בירושלים. יש הרבה שוני בין ירושלים לת"א: בירושלים יש הרבה עובדי מדינה, מורים ואנשי אקדמיה, שכל העניין של לסחור ולהרוויח מאוד רחוק מהם. לכן טבעי שבמשפחה שלי יהיו דעות מעניינות, שעם חלק מהן אני מסכים, ויש לנו דיונים מעניינים.

"הדיאלוג הזה הוא לא רק במשפחה שלי, ולדעתי הוא חלק יפה במחאה. זה חלק חיוני וחשוב בבסיס של דמוקרטיה. בניגוד לכפיית דעת הרוב על המיעוט, או דעת מיעוט אחד על אחר או על הרוב, כפי שקורה אצלנו לפעמים. יש כאן דיון אמיתי ומכבד".

קבוצת אנשי היי-טק בכירים, ובהם איל וולדמן ממלאנוקס ואראל מרגלית מקרן ההון סיכון JVP (שהוא גם איש מפלגת העבודה), הגיעו לרוטשילד לביקור הזדהות. למה לא הצטרפת?

"לא הציעו לי, אבל אני גם משתדל לא להיכנס למעורבות פוליטית. בנוסף, אני חושב שמנהל צריך מיקוד, וחלק מזה זה לדעת במה להתעסק ובמה לא. הדבר הכי חשוב לי זה צ'ק פוינט ואני לא רוצה להתפזר יותר מדי. כמנכ"ל צ'ק פוינט, אני מנהיג של עובדים מהרבה מגזרים ובעלי דעות שונות. אני מוכן שלא יסכימו איתי מקצועית, אבל בתחומים אחרים לא הייתי רוצה להתווכח איתם, או להתערב בדעותיהם. כאזרח פרטי במדינה דמוקרטית, אני זכאי לעמדה משלי, אבל העובדה שאני מנהל חברה לא הופכת אותי לסמכות בתחום כלשהו".

לא מאמין בלהגדיר טאלנטים

שויד (43) הקים את צ'ק פוינט עם מריוס נכט ושלמה קרמר בהיותו בן 24 בלבד. החברה התחילה כחברת גראז' קלאסית, ושלושת החברים-שותפים פיתחו יחד תוכנה למניעת חדירות באינטרנט - Firewall - מבית סבתו של אחד מהם. באותה תקופה (1993), השימוש באינטרנט לא היה נפוץ, אך צ'ק פוינט זיהתה את התחום והצליחה לצמוח בו. החברה גייסה כרבע מיליון דולר מקרן BRM של האחים אלי וניר ברקת, התחילה למכור את התוכנה, ובשנת 1996 הונפקה לראשונה בנאסד"ק לפי שווי של כ-460 מיליון דולר.

לימים שויד סיפר שהוא התנגד להנפקה, כי חשש שזה יסיט את המיקוד של הנהלת החברה, אך הוא עשה זאת בלחץ המשקיעים. בשיאה, בשנת 2000, צ'ק פוינט נסחרה בשווי שמתקרב ל-30 מיליארד דולר. בחודשים האחרונים מניית החברה נמצאת במומנטום חיובי ושווי השוק הנוכחי של צ'ק פוינט הוא 11.9 מיליארד דולר.

שויד, כאמור, מנהל את צ'ק פוינט מאז ימיה הראשונים. היום מדובר על חברה שפועלת בעשרות מדינות, מעסיקה יותר מ-2,200 עובדים ובין לקוחותיה נמצאות 98% מחברות ה-Fortune 500.

- מה לדעתך נדרש ממנהל טוב?

"המון דברים, אבל אם ממפים את זה אפשר להגיע לשלוש תכונות עיקריות. הראשונה היא ידע מקצועי/יכולת לפתור בעיות, כלומר לעזור לעובדים ולארגון להתמודד עם אתגרים מקצועיים. השנייה היא חזון: לדעת לאן ללכת, להוביל וליצור. והשלישית היא היכולת לגדול (to scale): להדריך, לגייס וליצור מערכת שצומחת. יש כמובן עוד, אבל אלה בעיניי התכונות העיקריות. ברור שלא כל המנהלים שווים בכל התכונות, אך לדעתי מנהל בכיר צריך להתאפיין בשלושתן. אצל מנהל זוטר יכולה להיות רק תכונה אחת חזקה ובכל מקרה כדאי לפתח את התכונות האלה".

- יש עניין של איתור ופיתוח טאלנטים בצ'ק פוינט?

"אני פחות מאמין בלהגדיר טאלנט. אם מגדירים קבוצה של 5% מהעובדים כטאלנטים, למעשה מגדירים את ה-95% כלא טאלנטים, וזה לא נכון לדעתי. יש תהליכים של השקעה באנשים, וכל אחד יכול להצליח".

- איך שומרים על הנאמנות של עובדים - בעיקר בהיי-טק, שזה תחום תחרותי?

"אני חושב שאמנם כל עובד בנוי אחרת, אבל המשותף לרובנו זה הרצון להיתקל באתגרים, ללמוד, להתקדם ולהיות חלק מארגון מצליח. מי שמשפיע על זה הוא בעיקר המנהל הישיר של העובד, לא אני. לגבי נושא התגמול, אני חושב שהוא צריך להיות הגיוני".

לגבי צ'ופרים, בניגוד לחברות היי-טק אחרות, צ'ק פוינט בדרך-כלל לא נתפסת כחברה שיוצאת מגדרה על מנת לפנק את העובדים, אבל מסתבר שגם שם יודעים לצ'פר. לאחרונה דווח שלאור התוצאות הטובות שהחברה השיגה ב-2010, שויד הזמין את כל העובדים לחופשה בחופי מקסיקו, שתתקיים בעוד מספר חודשים.

"אנשים שרק יגידו לי 'כן, כן' - זה לא מעניין"

- יש מי שמקשר בין גיוון באוכלוסיית עובדי החברה, לבין הצלחתה העסקית. אתה מסכים עם זה?

"אני מסכים לגמרי, ואנחנו מממשים את זה בצ'ק פוינט. אנחנו חברה גלובלית ויש לנו עובדים שמגיעים מארצות ומרקעים שונים, ולהבדיל מחברות ישראליות אחרות שעושות רילוקיישן לישראלים כדי שינהלו בחו"ל, אצלנו בכל מקום יש מנהלים מקומיים.

"זה נכון גם כאן בישראל: אני לא בעד לבחור אנשים לפי גזע או מין, אבל בקרב העובדים שלנו יש גיוון מאוד רחב. אם תסתכלי באתר האינטרנט שלנו, בחלק של ההנהלה תראי שיש רוב למנהלות. העובדים שלנו בישראל כוללים גם חרדים וערבים בפרופורציות יותר גבוהות מהמקובל. בכל מקרה זאת לא העדפה מכוונת: זה נובע מכך שהם אנשים טובים שמוכיחים את עצמם בעבודה, ומעיד על כך שאנחנו פתוחים".

- כשמתנגדים לדעתך המקצועית, איך אתה מגיב?

"זה נכון שזה לא קל, אבל עושים את זה מדי יום, גם לי וגם לאחרים. אנשים שרק יגידו לי 'כן, כן' - זה לא מעניין, וזה גם לא עובד. לא כל רעיון שלי הוא רעיון טוב, וגם אם זה רעיון טוב, לא תמיד ברור איך לבצע אותו. צריך לזקק ולהביא רעיונות שאפשר לבצע".

- מה האתגר המרכזי שלך כמנכ"ל?

"יש אתגרים בכל הדיסציפלינות, החל מפיתוח חזון טכנולוגי, דרך קביעת אסטרטגיה שיווקית, השקת מוצרים יותר טובים, טיפוח של האנשים שלנו וניהול אופרטיבי. הלוואי שהיה רק אתגר אחד" (צוחק).

- אתה מנהל את צ'ק פוינט כבר 18 שנה. מה ההבדל בין המנהל שהיית בתחילת הדרך, למנהל שאתה היום?

"למדתי מאז המון. בין אם בניהול תהליכים או בניהול אנשים, היום אני יותר רגוע ומאוזן. בעבר הייתי משקיע המון לימוד ומחשבה בכל נושא. היום אני מחליט יותר מהר, כי בחלק ניכר מהתחומים יש לי ניסיון. באופי נשארתי אחד כזה שרוצה לדעת את כל העובדות לפני קבלת החלטה. גם אם באינסטינקט אני יכול לקבוע כן או לא, אני רוצה קודם כל לבדוק את העובדות. אלה שורשים שנשארו איתי מאז, למרות שהתבגרתי".

- כלומר אין סיכוי שתקבל החלטה על בסיס תחושות בטן.

"רוב הזמן, כשאני מקבל החלטות אני צודק בהן, אבל זה כי הן מבוססות על עובדות. אני מקפיד לקבל החלטות רק על בסיס זה ולא על תחושות בטן, ומלמד את העובדים והמנהלים בחברה תאוריות של fact based management. יש לנו בחברה מנהל אחד שהוא טייס בחיל האוויר, שמעביר שם סמינרים בנושא, והוא אמר לי שהניהול לפי עובדות שיש בצ'ק פוינט הוא ברמה אחרת לגמרי מכל ארגון אחר שהוא מכיר, כולל כאלה שמתיימרים להוביל אידאולוגיה כזאת. אצלנו זו לא אידאולוגיה אלא מה שקורה בפועל".

- ברמה האישית, אתה עובד הרבה שעות?

"תלוי מתי. רוב הימים אני עובד עד שבע-שמונה בערב, שזה 9 או 10 שעות עבודה. זה לא הרבה בקנה מידה אובייקטיבי או סובייקטיבי. כשרק התחלתי, ראיתי אנשים שעובדים עד השעות האלה והייתי אומר לעצמי 'וואו, מתי הם רואים את המשפחה?'".

- אמרת פעם שבחופשות אתה מתנתק לגמרי מעבודה.

"זו החלטה מודעת, וזה משהו שקל לי לעשות. זה לא רק בחופשות אלא כל ערב, אחרי יום העבודה. אמנם אני בודק לפעמים מיילים, אבל בעבר לא היה לפטופ, ולא הייתי עובד אחרי שעות העבודה. למדתי לעשות את זה, וזה בריא בעיניי לשים גבולות. מצד אחד העבודה היא מרכז חיי והיא חשובה לי, אבל מצד שני אני יודע לתת מקום גם לדברים אחרים".

לא מסמן מחליף

ביולי האחרון הודיעה צ'ק פוינט על מינויו של בכיר בחברה, אמנון בר-לב, לתפקיד הנשיא. בתפקידו בר-לב אחראי לכל מערך המכירות, השירות והתמיכה של החברה, והוא נכנס לתפקיד שלא היה מאויש מאז שהנשיא הקודם, ג'רי אנגרמן, פרש לפנסיה ב-2005.

האם בכך מאותת שויד שבר-לב הוא מספר שתיים שלו, ומחליף אפשרי אם וכאשר יחליט לפרוש? "אני לא מסמן אנשים כמספרים", משיב שויד. "לכל אחד יש תפקיד משלו. יש את דורית דור בתפקיד משמעותי של פיתוח מוצרים כבר 15 שנה, ואת טל פיין שאחראית על כל תחומי הכספים וקשרי המשקיעים, לצד עוד הרבה מנהלים אחרים. אני לא יודע אם אחד מהם יותר או פחות חשוב מאחרים, אני חושב שאני צריך את כולם".

- כמה זמן אתה מתכנן להישאר בתפקידך?

"אני מקווה שעוד הרבה שנים. אין לי כוונות לעזוב, אז אני לא צריך לסמן מחליף".

- למרות כל האתגרים, לא קורה שמשתעממים בתפקיד אחרי כל כך הרבה שנים?

"יש תקופות כאלה. אחת הסיבות שאנשים נהנים בעבודה היא לא הרוטינה אלא להיפך - האתגרים שמהם אנחנו לומדים וגדלים. אני חושב שמנהל שמספק לעובד אתגרים הוא מנהל טוב. אחת הצרות היא שלמנכ"ל אין מי שיעשה את זה. כנראה שבשביל להיות מנהל, צריך גם יכולת להגדיר לעצמך מטרות ולא להיבלע ברוטינה. אני בניתי לעצמי רוטינה די טובה, שאין בה הרבה רוטינה. אבל לא תמיד זה קל: עכשיו (סוף אוגוסט) זו תקופה שקטה שבה אין לי הרבה פגישות, ולפעמים אני משתגע מזה".

"חשוב לנו להיות חברה יציבה ולא לפטר"

משנת 2008, שויד ויתר על קבלת שכר ובונוסים למעט שכר מינימום, אך הוא עדיין זוכה מדי שנה להקצאה של אופציות. לדוגמה, באסיפת בעלי המניות האחרונה, אושרה לשויד הקצאה של 1.6 מיליון אופציות, שיבשילו לאורך ארבע שנים, ובמחיר מימוש שזהה למחיר השוק בעת ההקצאה. בהנחה שהאופציות ימומשו, שווי ההטבה שקיבל שויד היא כ-85 מיליון דולר. שויד לא רואה בוויתור הסמלי על השכר דוגמה למנהלים אחרים ולא תוחם אותו בזמן. "קודם קיבלתי אופציות ושכר, וביקשתי לא לקבל שכר", הוא אומר. "אני מקבל מה שהדירקטוריון נותן לי ולא נוטה לנהל משא ומתן. ביותר ממקרה אחד דרשתי לקבל פחות. הדירקטוריון רצה לתת לי מניות מוגבלות ב-5 מיליון דולר, וסירבתי".

- למה, בעצם?

"כי נוח לי עם העמדה הזאת. זה לא מה שיהפוך אותי לאדם מאושר יותר, או עשיר משמעותית. נוח לי בפוזיציה שבה אם בעלי המניות מרוויחים, גם אני מרוויח. זו דוגמה מסוימת לעובדים ולמנהלים - לא שאני דורש זאת מהם, הם מקבלים שכר הוגן וטוב על עבודתם, אבל אני לא בא ואומר להם 'קיבלתי ככה, ולכם מגיע פחות'".

גם בשיאו של המשבר הכלכלי של 2008-2009, בצ'ק פוינט הקפידו לא לפטר עובדים. "אנחנו מושפעים מהמשבר כמו כל חברה, אבל אני לא חושב שהעובדים צריכים להיות הראשונים שמשלמים מחיר כשהשוק יורד. אנחנו שומרים על האנשים הטובים שעובדים פה", אמר שויד באחת ממסיבות העיתונאים שערכה צ'ק פוינט בסוף 2008, כשפרסמה דוחות כספיים. הוא הסביר אז שהזהירות של צ'ק פוינט בזמנים טובים, מאפשרת לה להישאר יציבה בזמנים פחות טובים. למעשה, ב-2009, צ'ק פוינט דווקא גדלה במספר העובדים, והמגמה נמשכה גם ב-2010. "מאוד חשוב לנו להיות חברה יציבה ולא לפטר", אומר היום שויד. "אנחנו תמיד מנסים להתנהל במחשבה ארוכת טווח, ולכן לפחות עד היום היינו מסוגלים לעבור תקופות קשים בלי משברים".

- למרות הגלובליות של צ'ק פוינט, יש לחברה גם צביון ישראלי.

"בתחילת הדרך, ניסינו להיות חברה גלובלית ושהרקע הישראלי לא יפריע. היום אנחנו הרבה יותר גאים בו, אבל בראש ובראשונה אנחנו חברה גלובלית. אנחנו מוכרים מוצרים כי יש לנו את המוצרים הכי טובים, ולא כי הם מוצרים מישראל. אנחנו נזהרים גם לא להתבלבל - ישראלים מצליחים נוטים לחשוב שהם הכי טובים, אבל יש אנשים טובים בכל העולם".

"אני נשפט כל יום"

- איך משפיע על צ'ק פוינט המצב הכלכלי העולמי - משברי החוב באירופה והקשיים בארה"ב?

"בינתיים אין השפעה, חוץ מהדרמות שאנחנו רואים בבורסות. היו לנו תוצאות טובות מאוד במחצית הראשונה של השנה והעלינו את התחזיות השנתיות שלנו, שזו אינדיקציה ברורה מבחינתנו".

צ'ק פוינט מצפה שב-2011 ההכנסות שלה יגדלו בכ-12% ביחס ל-2010, ויגיעו ל-1.225-1.250 מיליארד דולר. הרווח, בנטרול הוצאות חשבונאיות כמו התגמולים לעובדים, יגיע ל-594-609 מיליון דולר.

- זה לא סוד שצ'ק פוינט, שיש לה קרוב ל-2.7 מיליארד דולר בקופה, מחפשת רכישות. המצב הנוכחי יוצר יותר הזדמנויות רכישה?

"עד עכשיו זה לא קרה. לא הייתה חברה שהייתה קודם יקרה, והיום היא זולה עד כדי כך שנרצה לקנות אותה. אם הייתה חברה שאסטרטגית היינו מאוד רוצים קודם, אז כנראה כבר היינו קונים אותה. וממילא החברות הטובות לא מוכנות למכור במחיר נמוך, וגם אם המניה יורדת, חברה טובה לא תמכור את עצמה בזול. היה לנו מקרה כזה לפני כמה שנים, נוצרה לנו הזדמנות לקנות חברה אבל הם לא התנדבו להימכר בזול, ובדיעבד אנחנו לא מצטערים על זה".

- אתם מבצעים מדי רבעון רכישה עצמית של מניות בהיקף של 75 מיליון דולר. בינתיים הכוונה היא להמשיך לקנות בעיקר מניות של צ'ק פוינט?

"אנחנו דנים בכך בכל פעם מחדש. יש לנו שתי סיבות לבצע רכישה עצמית של מניות: הסיבה העיקרית היא שבעלי המניות מעדיפים זאת - בסקר שערכנו הם בחרו ברכישה עצמית על-פני חלוקת דיבידנד, והשנייה היא שכרגע, התשואה על קניית המניות, לעומת החזקת כסף בבנק - טובה יותר".

- הטלטלה בשוק ההון בארה"ב לא פסחה גם על מניית צ'ק פוינט. אתה עוקב ביום-יום אחרי ביצועי המניה?

"היו ימים שזה היה כמו גלגל ענק. עדיין, המניה ברמות שיא של כמה שנים, ובשנתיים האחרונות היא הציגה תשואות יפות. אני עוקב אחרי המניה. אני עושה מה שאני חושב שנכון לעשות לטובת החברה לאורך זמן, ומצד שני אני נשפט כל יום, כי המניה היא כמו סקר יומיומי של רייטינג. אם פוליטיקאי נבחן בבחירות מדי כמה שנים, אצלנו הבחינה היא כל יום. זה חלק מאחריותי כמנהל, מעבר לביצועים, לדאוג שבשוק ההון יבינו מה אנחנו עושים. בשנים האחרונות מבינים יותר, ואני שמח על כך; הקרדיט מגיע למנהלת הכספים שאחראית גם על קשרי המשקיעים".

- ברבעונים האחרונים צ'ק פוינט מצליחה להתחזק על חשבון המתחרות ולתפוס נתחי שוק, מה גורם לכך?

"אנחנו ממוקדים בתחום שלנו ומצליחים להביא לשוק עוד טכנולוגיות ופתרונות, בהתאם למה שהלקוחות צריכים. רמת החדשנות עלתה. יש הרבה טכנולוגיות חדשות שהוצאנו לשוק, ונצא עם עוד הרבה דברים חדשים. לדוגמה בשנה שעברה השקנו פתרון של DLP (פתרונות למניעת זליגת מידע), והשקנו גם appliances שמשלבים חומרה ותוכנה והם מהירים וטובים יותר. רמת המוצרים והחדשנות בצ'ק פוינט משתפרת בשנה-שנתיים האחרונות, וזה עוזר לנו".

- בעקבות ההתחזקות שלכם, השוק שלכם פחות תחרותי היום?

"לא, השוק היה תחרותי ונשאר תחרותי. יש כמה מתחרים שנחלשים, ומתחרים בינוניים שמתחזקים, כך שעדיין ישנה תחרות".

- ברמה הפרקטית, אתה קובע יעד של נתח שוק או מכירות שאליו צריך לכוון?

"אני לא מאמין בקביעת רף או יעד מכירות, אני חושב שזה מביא מזל רע כשהמהות של הכול הופכת להיות הגעה למספר. מספרים הם מדד טוב, אבל לא מהות הכול. חברות ששמות את היעד כמהות, במקום את הלקוחות ואת היצירתיות, נוטות לעשות טעויות בשאר הדברים שלא פחות חשובים. ברור שכמנכ"ל חברה ציבורית חשוב לי להמשיך ולצמוח בשיעור דו-ספרתי כל שנה, וזאת המטרה בגדול".

"בישראל חיים די טוב"

גם אם המצב הכלכלי באירופה ובארה"ב עוד לא השפיע על צ'ק פוינט, יש תחום אחד שבו גם היא לא חסינה. כמו כל היצואנים הישראלים, התחזקות השקל מול הדולר פוגעת מדי רבעון בשורה התחתונה של צ'ק פוינט, שההכנסה העיקרית שלה היא בדולרים. "היום, לגייס מהנדסים מצטיינים, בוגרי אוניברסיטת בן גוריון למשל, יותר יקר מאשר לגייס בוגרי ברקלי", אומר שויד. "אני לא יודע אם זה טוב או רע. לתעשייה זה פחות טוב, כי לכושר התחרותיות של ישראל זה לא מועיל. למועסקים הצעירים זה אולי טוב, כי זה מלמד אותם שיש להם ערך גבוה, שחברות מוכנות לשלם".

- מצד שני, יכול להיות שגם נטל המס של העובדים גבוה יותר מאשר בחו"ל?

"בכל מה שקשור למיסים, תמיד רוצים לשלם פחות ולקבל יותר. נטל המס על מעמד הביניים דווקא ירד בשנים האחרונות. אני חותם מדי חודש על 1,000 משכורות. לפני כמה זמן החלטתי לבדוק מהו הסכום שיורד למס הכנסה - הופתעתי שהסכום מאוד קטן. זכרתי שבעבר היו אחוזים יותר גבוהים. עשיתי בדיקה של העניין וגיליתי ששיעור המס ירד".

- אז מה, סתם אוהבים לקטר בישראל?

"אני לא חושב שזה ברמה של קיטורים. יש המון מה לשפר פה, ושאיפה לשפר היא לגיטימית וחיובית. אני כן חושב שצריך לראות איך יוצרים מיקס יותר נכון. בסך הכול, צריך לזכור שהייתה פה מדיניות כלכלית שהובילה גם להרבה הצלחות".

- אתה נפגש עם עובדים ממדינות שונות. ממה שאתה שומע מהם, באופן יחסי, בישראל המצב יותר או פחות טוב מבמקומות אחרים?

"אני חושב שבישראל חיים די טוב, ובטח לא פחות מאושרים. יש המון מה לשפר במדינה, כמו בכל מערכת וכמו בצ'ק פוינט. אני האחרון שיגיד שאין מה לשפר. אבל המיקס פה לא כל-כך נורא, ואפילו די טוב. אני מכיר הרבה אנשים שחיים בחו"ל ורוצים לחזור לארץ".

- את מה שכן דורש שינוי, אתה חושב שהפוליטיקאים יכולים לבצע?

"אני משתדל לא להתבטא בנושאי פוליטיקה. אני חושב שהמערכת הפוליטית שונה מאוד מהמערכת העסקית, וקשה ליצור שינוי משמעותי. בדמוקרטיה, צריך להיבחר, ולכן צריך למצוא חן בעיני כולם. מצד שני, קשה לחולל שינוי משמעותי ב-4 שנים שבין מערכות הבחירות, ולא תמיד מה שצריך לעשות מתאים למה שמוצא חן בעיני יותר אנשים. אני חושב שיש מנהיגים טובים ויש מנהיגים לא טובים, וזה לא הוגן להכליל.

"לא תמיד המנהיג הפוליטי שיודע לסחוף את ההמון ולתת מסרים פשוטים, הוא גם מנהל מוכשר שיודע לגרום לכך לקרות. חוץ מזה, מערכות ממשלתיות לא אוהבות שינויים. אני רואה כמה אנרגיה אני מוציא אצלנו על שינויים - אז ליצור רפורמה במערכת ממשלתית בתחומי הכלכלה, חינוך, בריאות - זה בטח לא קל. תמיד יש קבוצות התנגדות, אינטרסים או פחד משינוי".

- בעקבות המחאות של מעמד הביניים, נוצרו תחושות אנטי כלפי ה"טייקונים". אמנם זה לא מופנה כלפי עשירי ההיי-טק, אבל מה דעתך על התופעה?

"קודם כל, אני לא בטוח שזה הלך רוח שישתקף לאורך זמן. ישראל היא מדינה תחרותית ולא קל לבנות פה עסקים. על כל רעיון טוב 'קופצים' עשרה יזמים. בחרתי בהיי-טק כדי לקחת את הדברים הטובים שיש פה ולייצא החוצה. מה שמאפיין את כל תחום ההיי-טק זה שאנחנו לא צריכים להתחרות על הצרכן הישראלי".

"אני לא מתיימר להיות איש חינוך"

שויד, המשמש כיו"ר עמותת "יכולות", הדואגת לצמצום הפערים בבתי הספר ולטיפוח מצוינות, בטוח שיש הרבה מה לעשות בתחום החינוך בארץ, ולאו דווקא באמצעות תקציבים

"יש המון מה לשפר בישראל", אומר גיל שויד. ואם הוא נמנע מעיסוק בתחומים פוליטיים כמו מאש, הרי שישנו תחום אחד שבו הוא כן פועל באופן אקטיבי לסייע בשיפור המצב. שויד פעיל בעמותת "יכולות" מייסודה של קרן רש"י ומכהן כיו"ר העמותה, שפועלת לצמצום הפערים הלימודיים בתוך בתי הספר ומניעת נשירת תלמידים. במקביל, הוא פעיל יחד עם צ"ק פוינט בקצה השני של הסקאלה - טיפוח בני נוער מצטיינים ושילובם באוניברסיטה עוד כשהם בתיכון.

"יש הרבה מה לעשות בתחום החינוך, לאו דווקא בעזרת תקציבים אלא בעזרת מיקוד בדברים הנכונים", אומר שויד. "מדברים על זה שהחינוך בארץ במצב קשה. אני חושב שלא: יש תלמידים מצטיינים שזוכים באולימפיאדות הפיזיקה והמתמטיקה. ועדיין יש מה לעשות, אין נוסחאות קסם".

לדברי שויד, יש תלמידים שמגיעים לתיכון עם 6-7 שליליים. אלה תלמידים שהסיכוי שלהם לסיים תיכון, על אחת כמה וכמה עם תעודת בגרות, הוא נמוך ביותר. "אלה תלמידים שכבר ויתרו לעצמם ומערכת החינוך ויתרה עליהם. יש שיטה חדשה שיוצרת מהפך מדהים. זו שיטת לימוד ממוקדת יותר, שבה עוברים מקצוע-מקצוע. רובם חושבים שמתמטיקה היא הדבר הכי קשה בעולם, ובשיטה הזאת הם מתחילים דווקא עם מתמטיקה ועושים חלק מהבגרות בכיתה י'. כשהם רואים שהם מצליחים, הם לומדים לא לוותר על ההישגים".

שויד מציין שכיום, התוכנית של העמותה פועלת בכ-30 בתי ספר ומקיפה כ-3,000 תלמידים. שויד נלהב מהתוצאות בטיפול בנשירה הסמויה של תלמידים מבתי ספר. "אין עוד תוכניות עם תוצאות כאלה. 93% מהתלמידים בתוכנית מסיימים תיכון, מעל 70% מסיימים עם תעודת בגרות - יותר מכל ציבור אחר, ולעומת 0% ב'קבוצת הביקורת'. זה מוכיח שכל אחד יכול, וזה שינוי מאוד דרמטי".

- מה החלק שלך בשינוי?

"אני יו"ר העמותה ומסייע קצת בכישורים ניהוליים, להבין ולהגדיר מטרות. אני ודאי לא מתיימר להיות איש חינוך, אך עוזר להשיג את המטרות".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר