ביקורת חסרת תקדים של בית המשפט על פרקליט המדינה: בית משפט השלום בתל-אביב מותח ביקורת חריפה על משה לדור בשל הראיון הנרחב שהעניק בפברואר השנה למוסף "הארץ", שכלל התבטאויות ביקורתיות כנגד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בנוגע להליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.
השופטת ריבה ניב דחתה את בקשת המדינה להעניק ללדור חסינות כעובד ציבור מפני תביעת לשון הרע האישית שהגיש נגדו אולמרט ולהפוך את המדינה לנתבעת בהליך במקומו. בכך התקבלה עמדתו של ראש הממשלה לשעבר, שיוכל כעת לנהל את התביעה אישית נגד לדור.
בנוסף קבעה השופטת כי בראיון שנתן לדור "יש כדי לערער את אמון הציבור הן במערכת המשפט והן בגורמי התביעה והאכיפה".
בראיון התייחס לדור לפרשת הולילנד, שבמסגרתה נחקר אולמרט כחשוד, וכן להלוואה שקיבל מידידו, ג'ו אלמליח. ביחס להלוואה אמר: "זה סיפור שערורייתי בצורה בלתי רגילה. הטענה היא שאלמליח נתן לאולמרט ב-1993 כ-75 אלף דולר כהלוואה. בשנה ההיא, בסכום הזה היה אפשר לקנות דירה בשכונת קריית-יובל. אני מהחברים שלי עוד לא קיבלתי ופל במתנה בחיים, אוקיי? ועד היום ההלוואה הזאת לא הוחזרה".
ביחס לחלקו של אולמרט בפרשת הולילנד אמר לדור: "הוא דמות מסוימת בסיפור. ככל שאתה בכיר יותר - כך ההשפעה שלך גדלה, וגם החומרה של העבירה שאתה עובר, אם אתה עובר עבירה, חמורה יותר".
בעקבות זאת הגיש אולמרט תביעת לשון הרע וכן בעילות של הפרה חובה חקוקה ועוולה חוקתית נגד לדור ונגד עיתון "הארץ" בסך 150 אלף שקל.
לטענת עורכי דינו של אולמרט, אלי זהר, רועי בלכר, נבות תל-צור, ירון ליפשס, נוית נגב וגל הררי-גולדמן, "במערכת תביעה מתוקנת היה לדור מסתפק בניהול הליך פלילי נגד אולמרט וממתין להכרעת בית המשפט... ולא היה הופך את ההליך המשפטי לזירת התגוששות תקשורתית".
לפני 4 חודשים דחה בית המשפט את בקשת לדור לדחות על הסף את תביעת אולמרט. בעקבות זאת המדינה התייצבה בהליך והודיעה לבית המשפט כי היא מעניקה ללדור "חסינות עובד ציבור", בנימוק שהראיון שנתן לדור נעשה במסגרת מילוי תפקידו.
אם בית המשפט היה מקבל את הודעת המדינה, הייתה נדחית התביעה ככל שהיא מופנית באופן אישי כלפי לדור, והמדינה הייתה הופכת לנתבעת בהליך. אולמרט התנגד לכך וטען כי "הראיון שנתן לדור היה חריג בהיקפו ובסוגו, וזו הוכחה כי הוא לא ניתן תוך מילוי תפקידו כעובד ציבור".
השופטת ניב קיבלה היום (ד') את עמדת אולמרט, ודחתה את הודעת החסינות שהמדינה ביקשה להעניק ללדור. היא אף מצטטת מדבריו של שופט העליון, אדמונד לוי, מתוך פסק דינו בפרשת עסקת הטיעון של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב. "אין זה מתקבל על הדעת", כתב אז לוי, "שגורמי אכיפת החוק ייגררו אל הזירה התקשורתית".
עמדה שלילית
לדברי השופטת, "בית המשפט כבר הביע את עמדתו השלילית על העברת ההליך השיפוטי לזירה העיתונאית. הדברים הנאמרים בראיון נתפסים בעיני הציבור ככאלה שנבדקו באופן יסודי. לטעמי, הענקת ראיון על-ידי הגורם הבכיר במשרד המשפטים, המביע דעה לגבי עובדות שלא התבררו לפני בית המשפט, המהווה את האכסניה הראויה לכך - יש בה כדי לערער את אמון הציבור הן במערכת המשפט והן בגורמי האכיפה והתביעה".
באשר לעילת הפרת חובה חקוקה, מתייחסת השופטת להפרה לכאורה של הוראת הסוביודיצה על-ידי לדור. "חובה זו חלה על פרקליט המדינה במשנה תוקף וביתר עוצמה" קבעה. "כיצד ניתן להעלות על הדעת כי לדור, כשומר הסף של תקינות הליכי המשפט הננקטים על-ידי המדינה, יהיה מוגן מפניה מתוקף החסינות? חריגותו של הראיון מוציאה אותו מכלל פעולתו הרגילה של פרקליט המדינה".
בית המשפט הורה ללדור להגיש כתב הגנה בתוך חודש. (ת"א 33258-02-11).
המדינה תערער
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "בהתאם להוראות פקודת הנזיקין, לא ניתן לתבוע באופן אישי עובד ציבור בגין פעולה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני. למרות זאת בחר אהוד אולמרט להגיש תביעה אישית כנגד פרקליט המדינה בגין דברים שנאמרו על-ידו במסגרת ראיון לעיתון 'הארץ', במלאת מחצית תקופת כהונתו.
"בעקבות כך ניתנה על-ידי הגורם המוסמך - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שרית דנה - החלטה לפיה פרקליט המדינה חסין מפני תביעה בנזיקין בגין הראיון שניתן על-ידו לעיתון 'הארץ'.
"בנימוקי ההחלטה הובהר כי הענין הרב שיש לציבור בענינים שבתחום אחריותו של פרקליט המדינה וכן עיקרון 'זכות הציבור לדעת' מחייב את הבאת הנושאים המרכזיים שבתחום טיפולה של הפרקליטות לידיעת הציבור, מסירת מידע וכן מתן תשובות לשאלות המעסיקות את הציבור.
"לפיכך, הראיון של פרקליט המדינה לעיתון 'הארץ' נעשה כחלק בלתי נפרד מתפקידו כפרקליט המדינה ונועד לקידום האינטרסים הציבוריים עליהם אמונה הפרקליטות.
"המדינה תגיש לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום".