בית המשפט המחוזי בירושלים מחק שלשום (ב') תביעה שהוגשה נגד ארקדי גאידמק על-ידי שותפיו לשעבר, הצרפתי פייר פלקון והרוסי ויטלי מלקין, שותפיו בחברת אוטווה, במסגרתה נטען כי גאידמק גרף לכיסו הפרטי מאות מיליוני דולרים שהגיעו לחברה המשותפת מכספים שהרוויח בעסקה עם ממשלת אנגולה.
בתביעה, שהוגשה בשנת 2008 על-ידי החברה ושותפיו של גאידמק (עניינו של ויטלי מלקין הסתיים זה מכבר), נטען כי גאידמק נטל לעצמו במירמה סכום של כ-365 מיליון דולר מכספים שהעבירה ממשלת אנגולה לרוסיה על מנת לכסות חוב.
לפי כתב התביעה, ב-1996 רקם גאידמק עסקה להפחתת החוב של אנגולה לרוסיה מסכום של 6.4 מיליארד דולר ל-1.5 מיליארד דולר באמצעות תשלומים במשך 20 שנה. לטובת ביצוע ההחזרים נתנה אנגולה 31 שטרי חוב של כ-48 מיליון דולר כל אחד. בהמשך הקים גאידמק חברה יחד עם שותף, שרכשה את שטרי החוב מרוסיה בהנחה של 50% - דהיינו 750 מיליון דולר - וזאת בתנאי ש-70% מהם ייפדו תוך 5 שנים.
גאידמק, לפי הנטען, הצליח לפדות 15 משטרי החוב, ובעבור 16 משטרי החוב הנוספים העביר לו נשיא אנגולה, דוד סנטוס, 618 מיליון דולר לחשבון בנק בקפריסין. הנשיא העביר את הסכום, אלא ששותפיו טענו כי בניגוד לסיכום עימם גאידמק פדה רק 8 שטרי חוב, ואילו את מחצית הכסף שמר לעצמו והפקידו בקרנות.
לטענת השותפים, גאידמק רוקן את החברה מנכסיה, הותיר את המניות חסרות ערך והעלים מהם את חלקם בעסקה. לאור האמור הם ביקשו לחשוף את כל המסמכים והחשבונות של גאידמק וחברת אבלון שבבעלותו ולתת צווים שימנעו מגאידמק לבצע פעולות בכספים המגיעים לחברת אוטווה.
מנגד טען גאידמק, באמצעות עורכי הדין איל רוזובסקי וסיון רמות ממשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות', כי יש לסלק או למחוק את התביעה משום שהיא אינה עומדת במספר תנאי סף.
בין השאר נטען כי התביעה מבוססת על הסכמים הקובעים תניית שיפוט זרה, לפיה כל מחלוקת בגינם תידון בבלוזאן בשוויץ על-פי הדין השווצרי.
עוד נטען כי התביעה אינה מגלה עילה אישית כנגד גאידמק, כי התובעים לא הוכיחו יריבות בינם ובין גאידמק, וכי המרצת הפתיחה אינה נתמכת בתצהיר ערוך כדין ואינה מתאימה להידון כהמרצה, שכן הסעד האמיתי המבוקש בה הינו סעד כספי.
השופטת אורית אפעל-גבאי קיבלה את טענותיו של גאידמק והורתה על מחיקת התביעה, מהטעם שהתביעה אינה מגלה עילה נגד גאידמק, ואין יריבות בינו לבין חברת אוטווה.
"לא מצאתי ולו ראשית ראיה לקשר הנטען בין חברת אוטווה, המבקשת, לבין החברה המשותפת ודרכה לגאידמק", קבעה השופטת והוסיפה: "לא צורף ולו בדל ראיה הן להוכחת בעלותה של אוטווה במניות החברה והן להבהרת האופן שבו מייצג פלקונה את אוטווה כפי שנטען...
"המביא עניינו לפני בית המשפט, במיוחד כשמדובר בתאגיד זר וכאשר העניין נשוא התובענה על פניו עמוס זיקות זרות, כך שהקשר בינו ובין מדינת ישראל אינו נקי מספקות - צריך לעשות כן בצורה ברורה ונהירה, החושפת בצורה נהירה את מארג הקשרים הנטען".
הפרשה המכונה "אנגולה גייט" התנהלה במקביל בהליך פלילי בצרפת. במוקד הפרשה עמד האישום לפיו גאידמק ופלקון עמדו בראש רשת למכירת נשק סובייטי לממשלת אנגולה בשנות ה-90, במהלך מלחמת האזרחים שאירעה במדינה. היקף עסקאות הנשק עליו דובר נאמד ב-790 מיליון דולר.
באפריל השנה הפך בית הדין לערעורים בצרפת החלטה של ערכאה משפטית נמוכה יותר והקל בעונשו של ארקדי גאידמק, תוך שהוא מזכה אותו מרוב העבירות ומותיר עבירה קלה יחסית של אי-דיווח.
גאידמק הורשע בעבר, יחד עם איש העסקים הצרפתי פייר פלקון, במכירת נשק לאנגולה באופן לא חוקי, ונדון ל-6 שנות מאסר. השר הצרפתי לשעבר שארל פסקה הורשע במעורבות בפרשה, ובית המשפט לערעורים זיכה אותו לחלוטין.