השוואה של גובה קנסות התעבורה בישראל לעומת העולם מגלה כי הקנסות בישראל על שורה של עבירות תנועה מרכזיות מדורגים במקום גבוה מאד ברשימה. יתר על כן, בישראל גם קיימים חוקים דרקוניים, שאין להם כמעט אח ורע בעולם המערבי, כמו החרמת כלי רכב והשבתתם ללא משפט, ובליווי "דמי אכסון" של מאות דולרים בחודש, על שורה ארוכה של עבירות תנועה.
אבל למרות שהסטטיסטיקה מגלה כי העלייה בתאונות הדרכים לא נבלמת, ממשיכים הרגולטורים להתמקד בהכבדת הענישה וההרתעה של הנהגים ובהגדלת הקנסות מכיסם, ולא בגורמי תאונות מובהקים אחרים כמו ליקויי תשתית, שכידוע לא מכניסים כסף למדינה אלא דורשים ממנה להוציא כסף.
לאחרונה דיווחנו כאן כי לשולחן הכנסת תוגש בשבוע הבא הצעה להגדלה דרמטית של קנסות התעבורה על שורה של עבירות תנועה של "ברירת קנס". אבל מסתבר כי זהו רק "הסיפתח" במתקפת החורף של הרגולטור על נהגי ישראל.
בקנה של הממשלה נמצא כרגע גם תיקון מקיף לפקודת התעבורה, שירחיב משמעותית את סמכויות האכיפה/ענישה שמוקנות לשוטרים בשטח, ירתיע נהגים מלערער לבתי הדין לתעבורה על עבירות וקנסות תנועה שנרשמו להם ויגדיל את הענישה בכלל על שורה של עבירות.
ברוח התקופה, אחד הסעיפים הראשונים בעדכון פקודת התעבורה מרחיב את הקבילות של צילומי מהירות/רמזור אדום אוטומטיים גם למצלמות דיגיטליות - דוגמת מצלמות הגאטסו החדשות שיופעלו החל מינואר - שאינן מבוססות על פילם כפי שמופיע כיום בפקודת התעבורה.
יתר על כן, על-פי התיקון המוצע יוכל קצין משטרה לפסול אוטומטית את רישיונו של נהג שביצע עבירה בסמוך למועד ביצוע העבירה גם שלא לנגד עיניו. במילים אחרות, אם רכב צולם במצלמה אוטומטית נוהג ב-180 קמ"ש, למשל - בעל הרכב יאבד את רישיונו מיידית ל-30 או 60 יום, אפילו אם בכוונתו לערער על כך ולנסות להוכיח כי לא הוא נהג ברכב וכי לא נסע במהירות האמורה.
עוד דוגמה לשינוי בולט שמציעה הממשלה להכניס בתקנות התעבורה החדשות מתייחס לסמכותו של שוטר לעצור בלא צו אדם שביצע לעיני שוטר עבירה - אם החשוד אינו מזדהה, אינו מציג רישיון נהיגה, או אם על הרכב אין מספר (סעיף לצו הקיים 28).
על-פי הנוסח החדש של הפקודה, יוכל שוטר התנועה לעצור את החשוד, ללא צו, לא רק על עבירות שאותן ראה - אלא גם להרחיב את סמכותו "כך שתחול גם על עבירות שלגביהן יש לשוטר 'יסוד סביר לחשד' שבוצעו על-ידי אותו חשוד".
השינוי המוצע כולל גם הרחבה של עונש המינימום של פסילה מחזיק ברישיון נהיגה על העבירות הקבועות כיום, מ-3 חודשים למינימום של 6 חודשים. מוצע גם לקבוע עילה לפסילה אוטומטית של רישיון הנהיגה עד גמר הדיון המשפטי בשל אי-התייצבות לדיון באישומים ברשימה של עבירות, כולל נהיגה בלי רישיון נהיגה, "נהיגה בקלות ראש", "בריונות או שכרות" ועוד.
ומה לגבי נהגים שמערערים על דוחות שנפסקו להם? אלה נתפסים על-ידי המחוקק כמטרד שמכביד על פעילות בתי הדין לתעבורה. לפיכך מוצע בתיקון לפסוק קנס מינימלי של פי 1.5 מהקנס המקורי לנהג שיורשע בעבירה עליה ערער, ללא שיקול-דעת לשופט, אם כי זה יוכל כמובן להגדיל את הקנס עוד יותר.
הממשלה מאפשרת לאזרחים להביע את דעתם על התיקונים המוצעים בפורטל הממשלה עד סוף החודש.