מפולת בבורסה שהחלה באוגוסט האחרון, הגדילה במידה ניכרת גם את התנודתיות בה. ירידה או עלייה של 2%-3% במדדים המובילים הפכה למחזה שכיח, ובהתאם גם סטיות התקן של המדדים השונים רשמו זינוק של עשרות אחוזים. כך, לדוגמה, סטיית התקן של מדד המעו"ף זינקה ב-50% בשלושת החודשים האחרונים בהשוואה לשנה החולפת, והגיעה לרמה של 33.6%.
אם נשאל את פעילי שוק ההון "מהו המדד התנודתי ביותר בבורסה ומה היציב", סביר להניח שרובם יענו כי התנודתי הוא היתר ואילו היציב הוא המעו"ף. אלא שהמשבר האחרון שינה את ההנחות שאליהן התרגלנו. רק אתמול פרסם בנק הפועלים סקירה על מגזר חיפושי הגז והנפט, וחזר והדגיש כי מדובר במגזר מסוכן ותנודתי. אולם, לידיעת הבנק, מניותיו שלו עצמו גילו תנודתיות בהיקפים דומים לאלו של מגזר הגז הספקולטיבי.
מבדיקת "גלובס" עולה כי בשלושת החודשים האחרונים, סטיית התקן - המודדת את התנודתיות של נכס מסוים (וכנגזרת את רמת סיכון ההשקעה בו) - הייתה הגבוהה ביותר דווקא במדד הבנקים. סטיית התקן של המדד הזה זינקה ב-3 החודשים האחרונים ל-46.9%, לעומת סטיית תקן של 31.3% בשנה החולפת. במגזר מניות הגז והנפט עמדה סטיית התקן בשלושת החודשים האחרונים על 45.7%.
"הסיכון בבנקים גדל משמעותית"
סטיית התקן מתייחסת לאחוז השינוי של המדד מדי יום, ובודקת את הפיזור של התשואות היומיות סביב הממוצע. ככל שהיא גדולה יותר, כך הפיזור (והמרחק בין ערכים רחוקים לממוצע) הוא גדול יותר. סטיית תקן גבוהה מאפיינת נכסים בעלי סיכון גבוה, בעוד סטיית תקן נמוכה מאפיינת נכסים סולידיים יותר.
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב מבט תעודות סל, מסביר כי "אנחנו נמצאים בשוק גלובלי, והטלטלות בעולם באות לידי ביטוי גם בישראל. מאז המשבר של 2008 מניות של בנקים ובנקים להשקעות כמו סיטיבנק, מורגן סטנלי, קרדיט סוויס ואחרים הפכו לתנודתיות בגלל שהסיכון העסקי שלהן גדל משמעותית. המגמה הזו ניכרת גם בתנודתיות של מניות הבנקים המקומיות".
"מדד הבנקים בישראל", אומר כגן, "מושפע בסופו של דבר משתי מניות, הפועלים ולאומי, שהמשקל של שתיהן במדד הוא 75%, וזאת כשהמדד כולל חמש מניות בלבד. כך ש-75% מסטיית התקן מוסברת על ידי שתי המניות הגדולות".
"מצב של חוסר נזילות"
לעומת זאת, בכל הנוגע למדד המניות הקטנות, היתר 50, מסתבר שהזעזועים בשוקי העולם כמעט ולא הגדילו את התנודתיות שלו. סטיית התקן של מדד זה עמדה בשלושת החודשים האחרונים על 25.4%, דומה מאוד לסטיית התקן של השנה אחרונה. וזאת, כאמור, לעומת סטיית תקן של 33.6% במדד המעו"ף.
לגבי סטיית התקן הנמוכה של מדד היתר ביחס למעו"ף אומר כגן כי "בתקופות של סיכון רוב המשקיעים מתרכזים במדדים הגדולים, ומדד המעו"ף הוא המדד הכי נזיל בבורסה. כך, כשיש אירוע כמו ההתפטרות של ראש ממשלת איטליה, השוק מגיב באופן מיידי".
כך, לדוגמה, אמש ירד מדד המעו"ף ב-3%, כאשר היקף העסקאות במניות מדד המעו"ף עמד על 677 מיליון שקל, בעוד במניות היתר 50 נעשו עסקאות בהיקף של 40 מיליון שקל בלבד. "הסטייה הנמוכה שרואים כעת היא לא בגלל שהמניות יציבות, היא פשוט משקפת מצב של חוסר נזילות", מסביר כגן.
אבל החלק היותר מעניין הוא ההשפעה של סטיות התקן הגבוהות על הפעילים בשוק ההון המקומי. "בשביל שחקני הנוסטרו סטיית התקן הגבוהה היא חגיגה", אומר כגן. "לא מעניין אותם לאן השוק הולך, הם צריכים תנודתיות וזה התרחיש הכי טוב לו הם יכולים לצפות. מבחינת המשקיעים המוסדיים, שמנהלים כסף גדול ומבצעים את ההשקעות בצורה שקולה יותר, הפרספקטיבה היא רחבה יותר, ואם הם רואים שמתחילת השנה מדד המעו"ף ירד ב-20%, הם יגדילו מעט את היקף ההחזקה במדד. אותם לא מעניין אם השוק ביום נתון עולה או יורד ב-2%".