גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיבושי ועדת הריכוזיות

הגופים המוסדיים יהפכו בעצמם ל"קבוצת ריכוז" פיננסית, והדירקטוריונים יוחלשו

ברשימתי הקודמת, הראשונה במספר, בעניין דוח "ועדת הריכוזיות" בנוגע לפירמידות תאגידיות ולחברות פער, עמדתי על הקושי הבלתי מידתי, ולעיתים גם הבלתי אפשרי, הנעוץ באפשרות להציע הצעת רכש מלאה למניות חברת פער, ובכך לאלץ את בעל השליטה למכור או לרכוש את מניותיה (מעין "במב"י" כפוי ולרוב גם בלתי נסבל). בכך הופכת השליטה בחברת פער לשליטה נכה.

זו אינה הנכות היחידה. נכות נוספת, שעליה נעמוד ברשימה זו, נובעת מכרסום השליטה ומהעברתה, בעניינים משמעותיים (ובלתי קונפליקטוריים), מהדירקטוריון לבעלי המניות. לאילו בעלי מניות? לבעלי המניות מן המיעוט. מוזר. שינוי "סדרי בראשית" ושיבוש דמוקרטיה תאגידית.

הפרדת הסמכויות המסורתית

בחברה, וכל שכן בחברה ציבורית שמניותיה נסחרות, קיימת "הפרדת רשויות" מובהקת (וסטטוטורית) בין האורגנים והרבדים השונים של התאגיד. לא הרי הנהלת החברה, העוסקת בניהול היומיומי של החברה (בראשותו של המנכ"ל), כהרי דירקטוריון החברה המופקד על התוויית מדיניות, אסטרטגיה ופיקוח; ולא הרי הדירקטוריון וההנהלה כהרי בעלי המניות והאסיפה הכללית של חברה, שהיא הרובד ה"חיצוני" של החברה (אם כי אורגן מאורגניה).

כל אחד מאירגונים אלה עומד בפני עצמו, ואל לו לאחד להסיג את גבולו של השני ("checks and balances") (זאת, למעט הוראתו המפורשת והמותנית של סעיף 50(ב) לחוק החברות, שבגדרו רשאית אסיפה כללית "לשאוב" את סמכות הדירקטוריון וליטול על עצמה את האחריות המשפטית להחלטה). למשפטנים שבינינו מוכר "כלל אי-התערבות" שבמשפט התאגידי. לאמור: אי-התערבותם של בעלי מניות בניהולה הפנימי של החברה (למעט, במקרים חריגים של תובענה נגזרת).

ברי, אפוא, שניהולה של חברה מסור להנהלתה, ובמידה מסוימת ומוגבלת, גם לדירקטוריונה. אלה חבים חובות זהירות וחובות אמון לתאגיד. ניהולה של החברה איננו מסור, ולא אמור להיות מסור (אלא אסור) לבעלי המניות של החברה. עד כאן אושיות האישיות המשפטית הנפרדת של חברה.

והיה המיעוט לרוב

והנה באה "ועדת הריכוזיות" ושינתה (שיבשה) את כללי המשחק (והמשפט) התאגידי מן היסוד. בעוד שבכותרת סעיף 6 לפרק "עיקרי המלצות הוועדה" מדובר ב"חיזוק עצמאות הדירקטוריון", הרי שכבר בסעיף 9 נעשה "סיבוב פרסה", ותחת אשר "לחזק את עצמאות הדירקטוריון" (כפי שנכון, ראוי ונחוץ) - מציעה הוועדה הנכבדה לכרסם בעצמאותו ובסמכותו.

הכיצד? ובכן, בפרק 9 מוצע לקבוע בחוק כי החלטות בדבר "רכישה של פעילות משמעותית" בחברת פער ו"גיוס הון או חוב בהיקף משמעותי, בין במישרין ובין בעקיפין באמצעות חברות-בנות", יחייבו את אישורה של האסיפה הכללית ברוב מקרב בעלי מניות המיעוט.

האמת היא שנשגב מבינתי להבין. הרי לא מדובר בהחלטות נגועות בניגוד עניינים או ב"עניין אישי" של בעלי השליטה. לא מיניה ולא מקצתיה. אי-הבנתי (לשון עדינה לומר "מחאתי") מתעצמת, כשמבינים שדווקא העניינים המשמעותיים ביותר לחברה יוכרעו על-ידי מיעוט בעלי מניותיה ולא על-ידי הרוב. יתרה מזאת, המיעוט הלה איננו בקיא על-פי רוב באסטרטגיית החברה, ושיקוליו קצרי-הטווח (ולעיתים גם המתחרים או העויינים) שונים מיניה וביה משיקוליה ארוכי-הטווח של החברה, קברניטיה ובעלי השליטה בה.

לעניות דעתי, דווקא כשמדובר בהחלטות משמעותיות ("רכישה של פעילות משמעותית" או "גיוס הון או חוב בהיקף משמעותי..."), צריך שיהיה לדירקטוריון חופש פעולה והכרעה לטובת התאגיד. לדירקטוריון - ולא לציבור בעלי המניות מן המיעוט.

הדירקטוריון אמור לשקול אך ורק את טובת התאגיד, בעוד שמסירת ההכרעה הסופית לאסיפה כללית - כמוה כהעברת ההכרעה לערב-רב של אינטרסים (חלקם זרים) של מחזיקי מניות אופורטיוניסטים (בחלקם), של מחזיקי מניות לטווח קצר או קצרצר (שאסטרטגיית החברה לטווח ארוך מעניינים אותם כשלג דאשתקד, ועוד), ושאחריותם להחלטה מוטלת בספק.

ניגודי עניינים למצביעי המיעוט

יתר על כן, למחזיקי המניות שאישורם נדרש להחלטות "משמעותיות" בחברה, ישנם לעתים מזומנות ניגודי עניינים חריפים עם טובת התאגיד.

קחו לדוגמה חברת פער נסחרת שעיסוקה בתחום הפיננסי. ההכרעה בחברת פער אם לגייס הון כדי למחזר חובות היא קריטית לחברה; להיות או לחדול. לכשתגיע ההכרעה לאסיפה הכללית, עשויים (או עלולים) להשתתף בה גופים מוסדיים (פיננסיים), שיש להם עצמם עניין להעמיד מימון לחברה או להשקיע בה. לאחרים יהיה עניין בשקיעתה או בקריסתה של חברת הפער ("להרוג מתחרה ולנוח"), ועוד כהנה וכהנה סיטואציות שכיחות ושטניות, כגון חברה המנהלת משא-ומתן עם גוף מוסדי לצורך נטילת הלוואה ובסופו של יום מעדיפה על פניו גוף פיננסי אחר.

הגוף המוסדי, אשר סורב, עלול להשחית חמתו על החברה וקברניטיה, לכשתבוא ההכרעה לאסיפה הכללית, שבה מחזיק הגוף המוסדי (המסורב) את מניות החברה.

דוגמה נוספת, לא עלינו, היא אם למשל "זוממים" גופים מוסדיים "להחרים" את בעל השליטה העקיף בחברת הפער ועקב כך להקשות עליה את חייה העסקיים, רק מחמת שבעל השליטה העקיף בה ביקש לבצע "תספורת" לאותם גופים מוסדיים בחברה אחרת שבשליטתו. ברי שיהיה זה חוסר אחריות משווע להעביר את שרביט ההכרעה בעניינים משמעותיים של חברת הפער לאותם גופים מוסדיים "נקמניים".

עינינו הרואות כי הגופים המוסדיים, אשר על-פי המלצות הוועדה רשאים לתאם עמדות בינם לבין עצמם באספות כגון דא, יהפכו הם עצמם להיות "קבוצת ריכוז" פיננסית. באורח פלא נוצרת קבוצת מיעוט, שכוחה גדול מקבוצת הרוב, אשר יוצרת עירוב בין גופים פיננסיים וריאליים או בין גופים פיננסיים ופיננסיים (ערבוב זה הוא לצנינים בעיני הוועדה, אך מבלי משים היא יוצרת בעוצם ידיה את אשר מגונה ובלתי רצוי בעיניה).

כמובן שאין בכך לומר סרה בגופים המוסדיים שכבודם במקומם מונח. חלילה לנו. כל שרציתי הוא להצביע על הפוטנציאל החריף, אם כי ההיפותטי, בסיטואציות מוכרות במשק הישראלי.

מכשלת העיכוב ומכשלת הגילוי

הכשל הלוגי והפרקטי להעביר להכרעת המיעוט את ההחלטות המשמעותיות בחברת פער מעורר גם קשיים יישומיים נוספים: חזון נפרץ הוא שחברות נאלצות לעיתים לקבל החלטות מיידיות (כגון, בעת שהן מתחרות מול מתמודד אחר). העיכוב שייכפה על החברה מחמת הצורך להעביר את ההכרעה לאסיפה כללית, לאורך לפחות עוד 35 יום, יהיה בלתי נסבל ויפגע אנושות בגמישותה העסקית של חברת הפער ובכושר תחרותה, למגינת ליבה של חברת הפער, למגינת ליבם של בעלי שליטתה ולמגינת ליבו של כל הציבור הנוסף המחזיק במניותיה.

וזו אף זו: אם וככל שתובא הכרעה משמעותית לאסיפה הכללית של בעלי המניות מן המיעוט, תיאלץ חברת הפער לגלות ולפרסם ברבים לציבור את סודותיה ותוכניותיה הכמוסים ביותר, על מנת להסביר ולשכנע בנחיצות העסקה המשמעותית שמבקשת החברה לבצע, ולקבל לשם כך את ברכת האסיפה.

אין חולק כי הצורך לגלות לציבור בפרהסיה את התוכניות והאסטרטגיה, אשר מצריכות את ההחלטות המשמעותיות (כגון גיוס החוב או מחזורו או את רכישת חברת-הבת), יפגעו בחברה פגיעה קשה ללא צורך. קצרה בינתי להבין את הנחיצות במכשלות מיותרות אלה.

איני היחיד שסרה בינתו בהקשר זה. כנאמר בטיוטת הדוח, "קיימת דעת מיעוט בוועדה המסתייגת מההמלצות דלעיל", ולא בכדי. דעתי כדעת המיעוט, ולוואי שדעת המיעוט תהפוך לדעת הרוב, שאחרת תתהפך עליי דעתי והבנתי בדיני תאגידים.

נכויות אלה ואחרות של חברות פער עלולות להטות את המשק התאגידי להיזקק לתאגידים זרים (שמן הסתם לא יהוו "חברות פער", כהגדרתן), תחת אשר תאגידים "כחול-לבן", וייווצרו מיני מוטציות ופגמים (ופגים) רבים אחרים בהתפתחות האבולוציונית של מגזר התאגידים הציבוריים.

חבל. לא טוב שמשפט התאגידים של מדינת ישראל יהווה שדה ניסויים מסוכן כל-כך. זר לא יבין זאת; גם לא מקומי כמותי.

עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא ו/או לקוחותיו עשויים להיות והינם בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

בנין חברת ביטוח שירביט - רח' יד חרוצים 18 נתניה / צילום: תמר מצפי

מתקפת הסייבר על חברת הביטוח שירביט – אירוע טרור

את מתקפת הסייבר על חברת הביטוח שירביט אפשר לראות כירי של טיל שיוט (אם כי לא מתוחכם במיוחד) נגד מוסד פיננסי בלב ישראל ● האירוע הזה הוא קריאת השכמה

רמי לוי / צילום: יונתן בלום, גלובס

נאמן אי.די.בי בחר ברמי לוי לרכישת ישראייר

בדוח שהעביר הנאמן עו"ד אופיר נאור לבית המשפט, הוא מבקש לאשר את הצעת חברת בי.ג'י.איי לרכישת ישראייר ● לוי הציע לשלם 75 מיליון שקל במזומן לצד הקצאת מניות עבור מלוא מניות ישראייר

שטרות דולרים / צילום: עינת לברון

השקל ממשיך להתחזק: "השווקים ימשיכו לעלות - והדולר ימשיך לרדת"

שוקי ההון ממשיכים להתעלם ממגיפת הקורונה ומגלמים עולם מחוסן ● המדדים בוול סטריט רשמו אמש שיאים, ובמקביל, הדולר יורד בעולם, ובשוק המקומי מסמן רמה של 3.28 שקלים

סניף בנק לאומי / צילום: בר אל, גלובס

כתב אישום: ניסה לפרוץ לבנק לאומי ולגנוב מיליוני שקלים

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה כתב אישום נגד עו"ד עלי שריתח, שעפ"י החשד חדר לחשבונות לקוחות בנק לאומי בניסיון לגנוב 6.5 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: יח"צ פלאש 90

בדיקת עובדות: 3 אמירות "לא מדויקות" נוספות בנאום נתניהו

כמה זמן החזיקה ממשלתו הקודמת של נתניהו, מה הוסכם לגבי מינויים וכמה מטוסים ישראליים עברו בשמי ערב הסעודית ● מהדורת הטלוויזיה תיקנו חלק מדברי נתניהו, אך לא את כולם ● צוות המשרוקית של גלובס מצא לפחות עוד שלושה נושאים, בהם לא דייק ראש הממשלה

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

נתניהו: עוד לא מאוחר מדי, אפשר לעצור את ההידרדרות לבחירות

לדברי ראש הממשלה, גנץ נגרר אחרי לפיד ובנט מסיבות אישיות ● נתניהו התעלם בדבריו מדרישת כחול לבן להעביר תקציב בהתאם לסיכומים בין המפלגות ● גנץ בתגובה: "הפיגוע הכלכלי שאתה עושה באזרחי ישראל בזמן שמגפה כלכלית, רפואית וחברתית משתוללת, מראה שאיבדת את זה"

בנימין נתניהו. אי דיוקים בנאום / צילום: Associated Press, Alex Kolomiensky

מאמצות את הטרנד? מהדורות הטלוויזיה קיימו בדיקת עובדות לנאום נתניהו

חדשות 13 שידרה לאורך נאומו של נתניהו שקופית ובה הטענות שהעלה מול העובדות ● בחדשות 12 הוסיפה קרן מרציאנו עובדות שנתניהו "שכח" להתייחס אליהן ● האם חברות החדשות בטלוויזיה צועדת בעקבות העיתונות הכתובה, ויתחילו להזהיר מפני אמירות לא מדויקות של אנשי ציבור?

דוכן עיתונים בברלין. גוגל מנסה לחתום על הסכמים ישירים עם מערכות העיתונים
צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

גוגל ופייסבוק יפצו בעשרות מיליוני אירו כלי תקשורת בצרפת ובבריטניה מדי שנה

לאחר שהפסידה בהליך משפטי בצרפת, גוגל חתמה על הסכם זכויות יוצרים שבמסגרתו תפצה כלי תקשורת בעבור השימוש בתוכן שלהם ● בין העיתונים: "לה מונד", "לה פיגארו" ו"ליברסיון" ● מעבר לתעלה: גם פייסבוק תשלם מיליוני ליש"ט למו"לים

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

הקואליציה דוהרת לבחירות, אבל הקיצוץ בשכר השרים והח"כים נבלם, והגירעון יגדל ב-9 מיליארד שקל

יוזמות של האוצר להפחתות והקפאות שכר לנבחרי ציבור עומדות לרדת לטמיון • אחת טורפדה בידי השר אלקין, חברו של כ"ץ למפלגה, והובילה לעימות חריף בין השניים • היוזמה השנייה נראית קלושה מרגע לרגע לאור המצב הפוליטי

עמיר פרץ, העבודה / צילום: יח"צ

האם אהוד ברק כבר דרדר את העבודה מתחת לאחוז החסימה?

פרץ מתעקש שהוא לא הראשון שהוריד את העבודה מתחת לאפס. היסטוריה או פנטזיה? ● המשרוקית של גלובס

בר וציפי רפאלי / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות

10 פסיקות המס החשובות של 2020 וההשפעה שלהן על הכיס שלנו

בר רפאלי, הרב אבוחצירא ויצחק תשובה - אלה הם רק חלק מהשחקנים שהיו מעורבים בפסקי דין מהפכניים שנתנו בתי המשפט ב-2020 ● פסקי הדין הבהירו כי יש גבולות לתכנוני המס ● כתבה ראשונה בסדרה, שתסגור את השנה ותפתח את 2021 ● מסכמים שנה

רמי לוי. רצף העסקאות הפוטנציאליות הגדולות יותר ממרמז כי לוי רוצה להגביר את הפעילות הלא קמעונאית שלו / צילום: יוסי כהן

ישראייר, דסק"ש ואולי גם הדואר: 2021 מסתמנת כשנת הפריצה של רמי לוי מעבר לקמעונות

משבר הקורונה הפיל לקרשים ענפים שלמים במשק, בעוד שתחום קמעונאות המזון בלט לחיוב ● לוי, אחד הנהנים מהמציאות הזו, צפוי לבצע קפיצת מדרגה עסקית ולהיכנס לתחומי פעילות חדשים, שיצריכו ממנו אופק השקעה של מאות מיליוני שקלים

אבו מאזן/  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

ישראל העבירה לרשות הפלסטינית את כספי המסים שהיא גובה עבורה

מדובר בכספים המכונים כספי סליקה, בסך של 3.768 מיליארד שקל ● הכספים הועברו לאחר שיו"ר הרשות אבו מאזן החליט לסגת מהחלטתו הקודמת ולהסכים לקבלם

החיסון של חברת "ביונטק" ופייזר / צילום: אתר החברה

מרכזי חיסון, עדיפות גילאית וללא כפייה: כך מתכוננת בריטניה להיות הראשונה שתחסן לקורונה

לאחר האישור המהיר, בריטניה צפויה לקבל בחודש הקרוב 10 מיליון מנות חיסון לקורונה של פייזר-ביונטק ● באירופה מתכוננים במקביל למבצעי חיסון, ומחכים לאישור רשות התרופות האירופית ● משרד הבריאות בישראל יכול להסתמך גם על האישור הבריטי ולא להמתין לאישור בארה"ב

החיסון של חברת "ביונטק" ופייזר / צילום: אתר החברה

האינטרפול מזהיר מהשתלטות ארגוני פשע על החיסונים לקורונה

על רקע האישור שניתן בבריטניה לשימוש בחיסון לקורונה של פייזר וביונטק, האינטרפול פרסם היום "אזהרה כתומה" שעיקרה חשש מגניבת חיסונים והצעתם למרבה במחיר - וגם מהתחזות מקוונת למי שמוכרים חיסונים תקפים

עובדי סלאק מצטלמים עם העוברים ושבים מחוץ לבורסת ניו יורק ביום ההנפקה ביוני 2019 / צילום: Shutterstock

הכישלון של סלאק במאני טיים הפך להיות ההזדמנות של סיילספורס

מגפת הקורונה הייתה עשויה הייתה להיות הטריגר לזינוק של סלאק, אך החברה לא הצליחה למנף את המעבר לעבודה מרחוק כדי לפרוץ קדימה ● אחת הסיבות לכך הייתה תחרות עזה מצדה של מיקרוסופט, שכעת תצטרך להתמודד עם תחרות קשה יותר מצדה של סיילספורס

אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס / צילום: פאביאן קולדורף

התוכנית האסטרטגית של הפניקס: רווח שנתי של מיליארד שקל ב-2024

לאחר חודשים של עבודה משותפת עם חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי מפרסמת היום קבוצת הביטוח הפניקס, שבניהול המנכ"ל אייל בן סימון, תוכנית אסטרטגית לשנים 2020-2024 ● החברה מכוונת ליעד תשואה על ההון של 12%-15% לשנה בכל אחת מהשנים, באופן קבוע

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

למרות התקוות שמביאים החיסונים: הכלכלה העולמית עומדת מול חורף קשה

נראה כי המגפה האיצה את עלייתה של סין כמעצמה כלכלית, בעוד מקרי הידבקות חדשים מעכבים התאוששות באירופה וארה"ב

החיסון של חברת "ביונטק" ופייזר / צילום: אתר החברה

תחילת הסוף? בריטניה אישרה לשימוש את חיסון הקורונה של פייזר

המדינה הראשונה בעולם המערבי שתחסן את תושביה מפני נגיף הקורונה תהיה בריטניה ● 40 מיליון מנות מהחיסון של פייזר וביונטק כבר נרכשו, והן יחולקו תחילה לאוכלוסיות בסיכון מרבי מהנגיף

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

כפיר חן מונה לראש מינהל המכס ברשות המסים

חן כיהן בשנים האחרונות כראש מינהל משאבים והון אנושי ברשות המסים ● הוא יחליף בתפקיד את אבי ארדיטי