76 מרצים למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מבקרים בחריפות את הצעות החוק בעניין אופן בחירת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה לבחירת שופטים ובעניין תקופת הכהונה של נשיא בית המשפט העליון.
בעצומה אותה העבירו היום (ב') ליו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, ח"כ דוד רותם, מזהירים אנשי האקדמיה את הכנסת מפני הפגיעה הצפויה במשטר הדמוקרטי. "הצעות החוק הנדונות בימים אלה בכנסת, שבהן מוצע לשנות הסדרים מסוימים בדבר הרכב הוועדה לבחירת שופטים והכשירות לכהונה כנשיא העליון, הן בלתי ראויות. תיקוני חקיקה אלה הם שימוש לרעה בכוחו של הרוב", נכתב בעצומה.
לדברי המשפטנים, "כמשפטנים העוסקים בהוראה ובמחקר בישראל, אשר מזדהים עם ערכי היסוד של המשפט הישראלי, ובלי קשר לעמדותינו הפוליטיות, אנו מבקשים להביע את הדאגה העמוקה שלנו מהצעות אלה וממה שהן מבטאות".
העצומה נועדה לעצור את הליכי החקיקה בשתי הצעות חוק שנויות במחלוקת, הנוגעות להליך מינוי שופטים: הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וחוק "גרוניס".
הצעת החוק הראשונה, שאמורה לעלות הערב להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, מחייבת את לשכת עורכי הדין לבחור את שני נציגיה לוועדה לבחירת שופטים ברוב של שני שלישים במועצה הארצית של הלשכה. ההצעה אמורה להבטיח כי יו"ר הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, יוכל להשפיע על זהות הנציגים, ושהאופוזיציה בלשכה בהנהגת ראש הלשכה הקודם, עו"ד יורי גיא-רון, הנהנית מרוב במועצה הארצית, לא תשלוט בזהות שני הנציגים.
לפי הצעת החוק השנייה, המכונה "חוק גרוניס", תבוטל המגבלה הקובעת כי כנשיא בית משפט יכהן רק מי שנותרו לו למעלה מ-3 שנות כהונה בעת מינויו, ובכך תיסלל דרכו של השופט אשר גרוניס לנשיא העליון. זאת, כיוון שלאחר פרישתה של הנשיאה, דורית ביניש, נותר לו אופק כהונה של פחות מ-3 שנים.
"אינטרסים צרים"
לטענת החתומים, "תוכנן של הצעות החוק הנדונות בימים אלה, והטעמים המוצגים לתמיכה בהן, מעוררים חשש כבד שמדובר בשימוש לרעה בכוחו של הרוב לשינוי כללים חוקתיים מתוך אינטרסים כיתתיים צרים".
אנשי האקדמיה מבקשים להזכיר לחברי הכנסת כי כללי המשחק הפוליטי בדמוקרטיה לא נועדו להבטיח את האינטרסים של צד מסוים במערכת הפוליטית. "הבסיס לקיום משותף בשלום של חברה, שיש בה חילוקי דעות עמוקים בסוגיות שונות, הוא שמירה על הגינות בסיסית וכיבוד כללי המשחק. אל לנו להשמיט את הבסיס הזה ולהשתמש בסמכות לקבוע את כללי המשחק לכלי במאבק הפוליטי", כתבו.
המשפטנים קוראים לכנסת להפריד בין תפקידיה החוקתיים למשחקי הפוליטיקה. "שינוי כללי המשחק הוא פסול, אם תכליתו להבטיח את מינויו של אדם מסוים לתפקיד או לקדם אינטרסים של התומכים בשינוי. דרך לבחון את ההבחנה בין השיקול העקרוני המותר לזה האישי והפסול - היא לשאול: האם התומכים בהצעת החוק היו תומכים בה אילו היו באופוזיציה? אם התשובה היא שלילית, משמע שהחוק מקדם אינטרסים כיתתיים וקידומו פסול", כתבו.
על מנת להוכיח כי כוונות החקיקה "טהורות" ולא פרסונליות, מציעים אנשי האקדמיה לכנסת לדחות את יישום החקיקה: "אם סבורה הכנסת כי שינוי כללי המשחק נכון הוא לטווח הארוך, עליה לקבוע כי הוא ייכנס לתוקף רק לאחר כינוסה של הכנסת הבאה".
עיכוב מועד תחילת התוקף של שינויים בכללי המשחק לתקופת זמן ארוכה מספיק, נטען, ינטרל את הטענות כנגד הרצון לחזק את כוחו של הימין או למנות אדם כזה או אחר לשפיטה.
"שינוי כללי המשחק הוא אסור, אם ידועה התוצאה הקונקרטית הנובעת מיישום הכללים החדשים, שכן אז רב החשש שהשינוי נועד להיטיב או להרע עם אדם מסוים, או לקדם או לפגוע באינטרסים של קבוצה מסוימת בחברה", כתבו המשפטנים.
בחותמים: גרוס ופרוקצ'יה
על העצומה חתומים אנשי אקדמיה בכירים ומוכרים מתחום המשפט, לצד אנשי אקדמיה צעירים יותר. בין החותמים: פרופ' ברק מדינה ופרופ' יואב דותן מהאוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' אוריאל פרוקצ'יה ופרופ' אמנון רובינשטיין מהמרכז הבינתחומי הרצליה; פרופ' חנוך דגן ופרופ' עמרי ידלין מאוניברסיטת תל-אביב; פרופ' פרנסס רדאי וד"ר יפעת ביטון מהמכללה למינהל; פרופ' עמנואל גרוס ופרופ' עלי זלצברגר מאוניברסיטת חיפה; ד"ר רינת קיטאי-סנג'רו מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים; ועוד.
פרופ' מדינה, מיוזמי העצומה, מסביר את ההתגייסות הגורפת של אנשי אקדמיה בעלי דעות שונות למאבק כנגד החקיקה. "יש לנו תחושה שיש חוסר הגינות בסיסית בחקיקה המוצעת. למרצים החתומים על העצומה יש נקודות מבט ותפישות עולם שונות, ואפילו מנוגדות, בנוגע לאקטיביזם השיפוטי ובנוגע לסוגיות פוליטיות, ובכל זאת אנחנו שותפים לעמדה שהמהלכים הללו של הכנסת שוברים את כללי המשחק.
"לכן התגבשה הסכמה גורפת, כמעט מקיר לקיר, שהמהלך הזה הוא לא לגיטימי. זו לא עצומה של שמאלנים או ימניים, אלא עצומה שמבטאת עמדה בנוגע לכללי המשחק בדמוקרטיה".